הישיבה לאמנויות ולמדעים בר-אילן

הישיבה לאמנויות ולמדעים בר-אילן
ישיבה תיכונית
על שם	מאיר בר-אילן
מיקום
מדינה	ישראל
קואורדינטות	32°04′11″N 34°46′44″E / 32.0697°N 34.7789°E
	www.art-yeshiva.org.il
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת תל אביב רגילה) הישיבה לאמנויות ולמדעים בר-אילן הישיבה לאמנויות ולמדעים בר-אילן הישיבה לאמנויות ולמדעים בר-אילן מפת מרכז __ תל אביב; [‌למפה דינמית של גוש דן וסביבותיו‌] ממזרח: __ בני ברק, __ רמת גן, __ גבעתיים; ממערב: הים התיכון

הישיבה לאמנויות ולמדעים בר-אילן או ישיבת בר-אילן, היא ישיבה תיכונית עירונית שש-שנתית בתל אביב-יפו הממוקמת בשדרות רוטשילד.

הישיבה נקראת על שמו של הרב מאיר בר-אילן, ממנהיגי הציונות הדתית.

הישיבה בשמה 'הישיבה העירונית בר-אילן', נוסדה בשנת תשכ"ה^[1] על ידי הרב פנחס וילמן. החל משנת תשל"ו עמד בראשה הרב אהרן גרז ובשנים אלה השתנה שמה ל'ישיבה תיכונית-מדעית בר-אילן'. בשנים תשס"ב ו-תשס"ג כיהן הרב וייסברד דב. החל משנת תשס"ד מכהן כראש הישיבה הרב בני פרל שייסד בה את הישיבה לאמנויות ובהמשך שונה שמה של הישיבה ל'ישיבה לאמנויות ולמדעים "בר-אילן" תל אביב'.

מבנה הישיבה עריכה

הישיבה ממוקמת במתחם העיר הלבנה בתל אביב, ובדומה לבתים רבים באזור בנויה בסגנון הבינלאומי שאפיין את הבנייה בתל אביב בשנות ה-30. בשנים 1936–1968, שכן במבנה בית הספר הממלכתי דתי ביל"ו. באולם ההתעמלות שבמרתף המבנה, נהגה המקהלה הקאמרית תל אביב לערוך חזרות, עד לסוף שנות ה-60.

מאז היות הישיבה במבנה הנוכחי, היא חולקת בתחומה את בית הכנסת ביל"ו (שנחנך בעצמו בשנות ה-40 של המאה ה-20) - מניין אשכנזי הידוע בייחוד בזכות מקהלת החזנות שהופיעה בו בניצוחו של החזן שלמה רביץ^[2]. בתחומי בית הכנסת מתקיימות שלוש התפילות של היום, והמניין הוא משותף לכל תלמידי הישיבה.

בתוך בית הכנסת, הקימה הישיבה חדר הנצחה לזכרו של סג"ם אריאל בודה – בוגר הישיבה שנפצע מירי מחבלים בינואר 2005 ונפטר תשעה חודשים לאחר מכן.

תכנים ומאפיינים עריכה

הישיבה לאמנויות ולמדעים פועלת במתכונת אופיינית לישיבה תיכונית: שעות הבוקר מוקדשות ללימוד תורה ולאחר מכן נלמדים המקצועות הכלליים. נבדלותה בשתי מגמות הלימודים הנלמדות בה, זו לצד זו, החל מחטיבת הביניים ועד לבגרות: המגמה המדעית, הכוללת לימודים במדעי המחשב, פיזיקה וכימיה; ומגמת אמנות הכוללת לימודי מוזיקה ואמנות פלסטית.

בעשור הראשון של המאה ה-21 התאפיינה הישיבה גם בהישגים גבוהים ויוצאי דופן בזכאות לבגרות ובאיכות תעודת הבגרות של מסיימי הישיבה. למשל, מנתוני משרד החינוך, בשנת 2015 עמד שיעור זכאי תעודת בגרות בישיבה על 100% ושיעור המצטיינים עמד על 16.98%, מה שהעמיד את הישיבה במקום ה-10 ברשימת התיכונים הטובים בישראל^[3].