הכוחות המזוינים של אזרבייג'ן
הכוחות המזוינים של אזרבייג'ן (באזרית: Azərbaycan Silahlı Qüvvələri) הוקמו מחדש על פי חוק הכוחות המזוינים של הרפובליקה של אזרבייג'ן ב-9 באוקטובר 1991.[1] הרפובליקה הדמוקרטית של אזרבייג'ן (ADR) יצרה במקור כוחות מזוינים משלה ב-26 ביוני 1918, אולם אלה פורקו אחרי שאזרבייג'ן הסתפחה לתוך ברית-המועצות בשם הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האזרית ב-28 באפריל 1920. לאחר שברית המועצות התפרקה בשנים1991–1992 הכוחות המזוינים עברו שינוי והתהוו תוך שימוש בציוד ובסיסים סובייטים קיימים שנשארו על אדמה אזרית.
 | |
 | |
| מדינה |
 אזרבייג'ן |
|---|---|
| תקופת הפעילות |
9 באוקטובר 1991 – הווה (32 שנים)  |
| הגוף הקודם |
הכוחות המזוינים של אזרבייג'ן |
| זרועות בצבא |
כוחות היבשה האזרים חיל הים האזרי חילות האוויר וחיילות ההגנה האווירית של אזרבייג'ןן חיל במצב של נחצ'יבאן |
| מטה |
באקו |
| מנהיגות | |
| המפקד העליון |
אילהם אלייב |
| כוח אדם | |
| סוג שירות | חובה |
  | |
כוחות היבשה כוללים כ-57 אלף חיילים וקצינים (נכון ל-2016), בנוסף לכ-800 טנקים ועד - 650 קני ארטילריה בשנת 2024.[2] לעומת 2018 בה היו כ-430 טנקים וכ-740 קני ארטילריה. שינויים אלה נבעו עקב רפורמות בצבא והכנות לקראת מלחמת נגורנו קרבאך. בנוסף ליאור אבדות לא ברור.
בחיל הים משרתים כ-2,200 חיילים וקצינים והוא מצויד בין היתר בספינות סער 4.5.
בחיל האוויר 7,900 משרתים. הוא מצויד במטוסים ומסוקים מתוצרת ברית המועצות, בין היתר ב-25 מסוקי תקיפה וכ-40 מטוסי קרב.
חיל המצב של נחצ'יבאן הוא גוף חצי עצמאי בסדר גודל של אוגדה בתוך הכוחות המזוינים, ומהווה אחד מחמישה הפיקודים המרחביים של הצבא. תפקידו להגן על המובלעת האזרית בחבל נחצ'יבאן.
באזרבייג'ן יש גיוס חובה.
צבא אזרבייג'ן מורכב משלוש זרועות חיל הים האזרי, כוחות היבשה האזרים, חיל האוויר של אזרבייג'ן
צבא אזרבייג'ן בשנים האחרונות מנסה להשתדרג בצורה גבוה בעיקר על ידי רכישות נשק ממדינת ישראל מכיוון שנשק תוצרת ישראל הוא נשק איכותי והוכח כטוב בכל מלחמות ישראל וגם במלחמות של אזרבייג'ן כנגד ארמניה ועוד מלחמות
תקציב צבא אזרבייג'ן עומד על כ-2.46 מיליארד דולר לשנה בעתיד מקווה אזרבייג'ן לפתח יכולת של היטק וטכנולוגיה וליצר מטוסי קרב, טנקים, מסוקים תוצרת עצמית על מנת לא להיות תלויה במדינות אחרות
סקירת כללית עריכה
מאז נפילת ברית המועצות, אזרבייג'ן מנסה להמשיך ולפתח את כוחותיה המזוינים לצבא מקצועי, מאומן היטב ונייד. אזרבייג'ן עוברת תוכניות מודרניזציה והרחבת קיבולת נרחבות, כאשר התקציב הצבאי גדל מכ-300 מיליון דולר בשנת 2005 ל-2.46 מיליארד דולר בשנת 2009. סך הכוחות המזוינים מונים 56,840 איש בכוחות היבשה, 7,900 איש בחיל האוויר ו כוח ההגנה האווירית, ו-2,200 איש בחיל הים. יש גם 19,500 איש במשמר הלאומי, בשירות הגבולות הממלכתי ובכוחות הפנימיים. בנוסף, ישנם 300,000 אנשי שירות לשעבר שהיו בשירות צבאי ב-15 השנים האחרונות. החומרה הצבאית של אזרבייג'ן מורכבת מ-220 טנקי קרב ראשיים, 162 T-80 נוספים נרכשו בין השנים 2005 ל-2010, 595 כלי רכב קרביים משוריינים ו-270 מערכות ארטילריה. לחיל האוויר כ-106 מטוסים ו-35 מסוקים
בנוסף אזרבייג'ן הצטרפה לאמנה לאי הפצת נשק גרעיני, אזרבייג'ן אין לה נשק גרעיני, בנוסף אזרבייג'ן משתתפת בשותפות לשלום של נאט"ו וגם אזרבייג'ן הצטרפה לכוח-הרב לאומי בשנת 2003. היא שלחה 150 חיילים לעיראק. ואחר כך חיילים לקוסבו. כוחות צבא אזרבייג'ן שירתו גם באפגניסטן
מבנה צבא אזרבייג'ן עריכה
כוחות היבשה עריכה
כוחות היבשה של אזרבייג'ן מונים כ-85,000 אלף איש, 2500 איש מהם הם אנשי המשמר הלאומי והם גם חלק מכוחות היבשה.
בנוסף ישנם 300,000 אנשי שירות לשעבר שהיו בשירות צבאי ב-15 השנים האחרונות. סוכנויות חצי-צבאיות אחרות מורכבות מכוחות הפנים של משרד הפנים של אזרבייג'ן חיילים, ומרכיב היבשה של שירות הגבול הממלכתי
צבא היבשה מורכב מחמישה חיל צבא עריכה
חיל צבא הראשון
- קורפוס ארמייה 2 ידוע גם בשם קורפוס ארמיית ביילאגן (מרוכז נגד שטחים כבושים ארמניים וחלקו פרוס בגבול אזרבייג'ן-איראן}
- חיל הצבא השלישי הידוע גם בשם חיל צבא שמקיר (מרוכז נגד שטחים כבושים ארמניים)
- קורפוס הארמייה הרביעית הידוע גם בשם קורפוס ארמיית באקו (מכסה את חצי האי אבשרון ואת החוף)
- צבא הנשק המשולב הנפרד של נחחיבן [פרוס בנחחיבן]
- כוחות היבשה כוללים 23 חטיבות רובה מנוע, חטיבת ארטילריה, חטיבה מרובה משגרי רקטות וגדוד נ"ט.
חיל האוויר של אזרבייג'ן עריכה
חיל ההגנה האווירית והאווירית של אזרבייג'ן הוא סניף שירות אחד מאוחד. כ-8,000 איש משרתים בחיל האוויר ובחיל ההגנה האווירית. לחיל ההגנה האווירית והאוויר יש) יש לוחמים, בסיס אוויר קיורדמיר גדוד מפציצים, בסיס אוויר גאנג'ה מוביל,כ-106 מטוסים ו-35 מסוקים. למדינה יש ארבעה בסיסי אוויר מרכזיים. ל-Nasosnaya (בסיס אווירי) ובסיס אוויר באקו קלה יחידת המסוקים. ישנם גם ארבעה בסיסי תעופה אחרים שלא נראה שיש בהם מטוסים מבוססים. אלה הם בסיס אוויר דוליאר, נמל התעופה נחצ'יבאן, בסיס אוויר סנקאקל ובסיס אוויר סיטלקיי
אזרבייג'ן ממשיכה בשדרוג מטוסיה מי שמשרד את מטוסיה הם לרוב התעשייה האווירית לישראל
חיל הים של אזרבייג'ן עריכה
הבסיס הימי העיקרי של ברית המועצות בים הכספי היה מבוסס בבאקו. כאשר ברית המועצות התמוטטה, אזרבייג'ן ירשה את בסיס הצי וחלקים ממשט הים הכספי. חיל הים של אזרבייג'ן מונה כ-2,200 איש. בשנת 2010, לצי היו פריגטה קלה מסוג Petya, Qusar (G 121), ומספר ספינות סיור, כולל מחלקת טורק אחת, Araz, P 223, כיתה אחת Brya (Project 722), P 218, אחת. כיתת שלון (פרויקט 1388M), P 212, כיתת פולוצ'ט אחת (פרויקט 368), P 219, כיתת Luga אחת (פרויקט 888), T 710, וארבעה פטרושקה (פולנית UK-3 class), P 213, P 214, P 215, ו-P 216. ישנם ארבע שולות מוקשים המורכבות מ-2 שולות מוקשים מסוג סוניה ו-2 שולות מוקשים מסוג יבגניה. (ספינות הקרב של ג'יין 2010)
לחיל הים מיוחסות גם 5 ספינות נחיתה, 3 פולנוצ'ני ו-2 וידרה (IISS 2007), בתוספת שלוש ספינות מחקר, פרויקט 10470, A 671, לשעבר סוויאגה, כלי סקר מסוג Balerian Uryvayev (AG) ואחד ואדים פופוב. כלי (AG).
הצי האמריקני סייע לאמן את הצי של אזרבייג'ן. יש גם הסכם לספק תמיכה אמריקאית לשיפוץ ספינות מלחמה אזרבייג'ניות בים הכספי. בשנת 2006, ממשלת ארצות הברית תרמה 3 סירות מנוע לצי אזרבייג'ן. בשנת 2007 נחתם הסכם בין חיל הים האזרבייג'אני לחברה צבאית אמריקאית, שקבע כי חלק מחיל הים האזרבייג'אני יצויד במערכות קליעה מתקדמות בלייזר. מומחי החברה האמריקאית היו אמורים גם להעביר הדרכה על השימוש בציוד החדש. מספר תוכניות נפרדות בארצות הברית מתבצעות במסגרת יוזמת המשמר הכספי, המתמקדות בעיקר בשיפור ביטחון הגבול הימי של אזרבייג'ן וקזח.
במאי 2011, נשיא חברת הנפט הממלכתית של הרפובליקה של אזרבייג'ן רובנאג עבדולייב הצהיר כי אזרבייג'ן תתחיל בייצור ספינות מלחמה לאומיות לאחר 2013.
המודיעין הימי של אזרבייג'ן מחזיק ביחידה הימית ה-641 של הלוחמה המיוחדת. הכוחות המיוחדים אומנו על ידי חיל הים האמריקני ליחידה 641 עומדות מספר צוללות גמדים כגון Triton-1M ו-Triton 2 וכן תנועת כלי תת-מימי לצוללנים בודדים. היחידה המיוחדת מורכבת מ-3 קבוצות סיור, 2 קבוצות ללוחמה הררית וקבוצת צלילה אחת. הכשרת החובה כוללת קפיצת צניחה ביום ובלילה, ביבשה ובמים בנוסף אזרבייג'ן קנתה ספינות ישנות של חיל הים הישראלי.
כוחות המיוחדים של אזרבייג'ן עריכה
הכוחות המיוחדים של אזרבייג'ן הם חלק ממשרד ההגנה. היא הוקמה באפריל 1999 עם קצינים וקצינים שהשתתפו במלחמת נגורנו-קרבאך הראשונה בשנים 1991–1994. פיקוד הכוחות המיוחדים של טורקיה מילא תפקיד בגיבוש היחידה. במהלך מלחמת נגורנו-קרבאך 2020, אנשי הכוחות המיוחדים כבשו את העיר ג'ברייל ותשעה כפרים מסביב מהצבא הארמני. ב-8 בנובמבר בירך אלייב את מפקד הכוחות המיוחדים על "שחרור שושה". המלחמה נחשבה לפעם הראשונה שבה אזרבייג'ן השתמשה באופן פעיל בכל יחידות הכוחות המיוחדים שלה
תעשיית הביטחון עריכה
משרד ההגנה של אזרבייג'ן מכוון אספקה צבאית פנים לאזרבייג'ן. הוא הוקם בשנת 2005. משרד התעשיות הביטחוניות שילב את מחלקת המדינה לתעשייה צבאית ולחימוש ואת מרכז המדע הצבאי, שכל אחד מהם היה בעבר סוכנות נפרדת במשרד ההגנה של אזרבייג'ן התעשייה הביטחונית התגלתה כישות אוטונומית עם יכולת ייצור הולכת וגדלה. המשרד משתף פעולה עם מגזרי הביטחון של אוקראינה, בלארוס ופקיסטן. לצד חוזים אחרים, תעשיות ביטחוניות אזרבייג'ן וחברות טורקיות, אזרבייג'ן תייצר בבאקו משגרי רימוני אקדח בקוטר 40 מ"מ, מערכות MLRS 107 מ"מ ו-122 מ"מ, רכבי קוברה 4×4 ומודרניזציה משותפת של רכבי BTR.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ official web page of the President of the Republic of Azerbaijan
- ^ 2024 Azerbaijan Military Strength, www.globalfirepower.com (באנגלית אמריקאית)
