הכנסייה האורתודוקסית הבולגרית

הכנסייה האורתודוקסית הבולגרית (בולגרית: Българска православна църква) היא כנסייה אוטוקפאלית עצמאית במסגרת הנצרות האורתודוקסית החולשת על שטח מדינת בולגריה ויש לה אפארכיות מחוצה לה. ככנסיות אחרות במזרח אירופה הסלאבית, הכנסייה משתמשת בסלאבונית כנסייתית בליטורגיה שלה. היא מצויה באחדות (קומוניון) מלאה עם יתר הכנסיות האורתודוקסיות, חולקת השקפה דתית זהה לחלוטין ומכירה בפטריארך קונסטנטינופול כ"ראשון בין שווים" הגם שהוא חסר סמכות מעשית לגביה. הכנסייה הבולגרית מונהגת על ידי הסינוד הקדוש, המורכב מכל המטרופוליטים שלה, ובראשו פטריארך כל בולגריה והמטרופוליט מסופיה. הנוכחי המכהן הוא הפטריארך נאופיט.

הכנסייה האורתודוקסית הבולגרית
קתדרלת אלכסנדר נבסקי בסופיה, כנסייתו של פטריארך כל בולגריה.
קתדרלת אלכסנדר נבסקי בסופיה, כנסייתו של פטריארך כל בולגריה.
קתדרלת אלכסנדר נבסקי בסופיה, כנסייתו של פטריארך כל בולגריה.
שורשים, סיווג והנהגה
דת נצרות
התפלג מ הפטריארכיה האקומנית של קונסטנטינופול עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך ייסוד 1018 עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסד אנדראס הקדוש עריכת הנתון בוויקינתונים
מנהיג הפטריארך נאופיט
מספר מאמינים 8 מיליון (נכון ל־2006) עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות בולגרית, סלאבית כנסייתית עריכת הנתון בוויקינתונים
ארגונים ופעילות
מרכז סופיה עריכת הנתון בוויקינתונים
bg-patriarshia.bg
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה עריכה

תולדות הכנסייה החלו עוד בהתבססות הנצרות בבולגריה בשלהי העת העתיקה ובראשית ימי הביניים. ב-865 אימץ אותה בוריס הראשון, שליט בולגריה כדת הממלכה; המטרופוליט המקומי הוכפף לפטריארך קונסטנטינופול והכנסייה צמחה במסורת היוונית-מזרחית שהתבססה לימים כנצרות האורתודוקסית. ב-893 גירש בוריס את הכמרים היוונים והורה על אימוץ ליטורגיה סלאבונית בסגנון שפיתחו קירילוס ומתודיוס. ב-927 הכירה קונסטנטינופול באוטוקפליה של הכנסייה הבולגרית וראשה דימיטרי הוכר כפטריארך עצמאי, תואר שניתן חד-צדדית על ידי המלך כבר לקודמו לאונטי.

ב-1018 כבשו הביזנטים את הממלכה והורידו את הפטריארכיה לדרגת כס ארכיבישופות, הגם שהעצמאות והליטורגיה הסלאבונית נשמרו. הארכיבישופות פעלה מהעיר אוחריד ונותרה מתפקדת עוד מאות שנים. עם הקמת האימפריה הבולגרית השנייה ב-1185 מיהרו השליטים להקים היררכיה כנסייתית משלהם בבירתם וליקו טרנובו, לה ניסו להשיב את מעמד הפטריארכיה. במאמציהם הסתפחו לכנסייה הקתולית, והאפיפיור אינוקנטיוס השלישי העניק לטרנובו הכרה כארכיבישופות ב-1203. ב-1235 הצליחו לשכנע את קונסטנטינופול לקבלם, והכנסייה בטרנובו התנתקה מרומא וחזרה לאורתודוקסיה, בתוכה ניתן לה מעמד פטריארכלי. ב-1393 כבשו הטורקים את טרנובו והארגון הכנסייתי העצמאי חוסל. ארכיבישופות אוחריד, ששכנה בעיר שהחליפה ידיים, הוסיפה לתפקד ושימרה חיי דת בולגריים אוטונומיים במידה מסוימת; מנזריה מילאו תפקיד חיוני במניעת היעלמותה של הבולגרית כשפה ספרותית, הגם שדרגיה הבכירים אימצו את היוונית בשלב מוקדם. תחת השלטון העות'מאני אנשי כמורה רבים העדיפו מוות על פני כניעה לאסלאם ונזכרו כקדושים מעונים. הכנסייה הבולגרית הוכפפה לפטריארך בקושטא שביטל גם את הארכיבישופות באוחריד ב-1767. המנגנון הכנסייתי בארץ אויש כמעט כולו על ידי יוונים, ובתי-הספר והסמינרים לכמורה פעלו אף הם בשפה. גם התפילה נערכה ביוונית יותר ויותר ורק בדרגות הנמוכות נשמרה הבולגרית. ההתעוררות הלאומית הבולגרית החלה מנזיר, פאיסיוס מכילַנְדָרִיוּ, שתבע כבר ב-1762 את השבת השפה למעמד הבכורה בכנסייה. במהלך המאה הבאה הצטרפו עוד ועוד כמרים לדרישתו, ובשנות ה-60 של המאה ה-19 הצליחו פעילים לגרש אנשי כנסייה יוונים מנחלות רבות ולהתמנות לדרגות בכירות יחסית.

ב-1870, למול מחאה נמרצת של קונסטנטינופול שראתה בהם פלגנים כופרים, הכיר השולטאן רשמית ב"אקסארכיה" ברוב שטחי המדינה-לעתיד. האקסארך הראשון היה אנטים, שנבחר ב-1872. נסיכות בולגריה העצמאית שקמה ב-1878 הכירה בכנסייה המחודשת כדת המדינה הרשמית, הגם שקונסטנטינופול עמדה בסירובה להשלים עם הפלגנים. רק ב-1945 הכיר הפטריארך בכנסייה הבולגרית כלגיטימית, וב-1953 הושב לה מעמדה הקדום והמטרופוליט קיריל נבחר כפטריארך. במהלך שנות השלטון הקומוניסטי נרדפה הנצרות ורבים מהכמרים גויסו כסוכנים של שירות הביטחון ד"ס. לאחר נפילת הקומוניזם הכריזו כמה מטרופוליטיים שהפטריארך מקסים, שכיהן מ-1971, היה בובה של השלטון הקודם והקימו "סינוד חלופי" שמינה מטעמו את הפטריארך פימן שהוכרז כראש הכנסייה הלגיטימי. הסכסוך תם עם מותו של מקסים ב-2012 והפלגנים שבו לחיק הכנסייה.

תפוצה עריכה

ב-2006, נאמד מספר מאמיניה ב-6.5 מיליון איש בבולגריה עצמה, שלושה רבעים מן האוכלוסייה, ועוד כ-1.5 מיליון ביתר העולם. לכנסייה אין מעמד של דת מדינה, אך החוקה הבולגרית מגדירה אותה כ"דת המסורתית" בשל חשיבותה הרבה להיסטוריה ולתרבות הלאומיות. יש לה שלוש-עשרה אפרכיות בתוך המדינה כשבראש כל אחת ניצב מטרופוליט: בירותיהן הן וידין, וראצה, לובץ', סיליסטרה, וארנה, וליקו טרנובו, סליבן, סטארה זאגורה, פלובדיב, גוצה דלצ'ב, פלבן, רוסה וסופיה, מושב הפטריארך. כמו כן יש עוד שתי אפארכיות מחוץ לבולגריה: של מרכז ומערב אירופה, שהמטרופוליט הממונה שלה יושב בברלין, ושל אמריקה ואוסטרליה, שהבישוף שלה מוצב בניו יורק.

קישורים חיצוניים עריכה