לאומיות ערבית
| ערך ללא מקורות | |
הלאומיות הערבית היא אידאולוגיה לאומית בדבר זכותם של העמים הערבים לכונן ריבונות משלהם. לדעת רוב החוקרים, היא הפכה נפוצה בקרב האוכלוסייה הערבית בארצות ערב בראשית המאה ה-20. יש המוצאים את ראשיתה באמצע המאה ה-19. בשליש האחרון של המאה ה-20 חלה בה שקיעה והיא כמעט ונזנחה לחלוטין, לטובת אסלאמיזם מחד והזדהות עם המדינות הקיימות מאידך.
הנחת היסוד המרכזית של הלאומיות הערבית היא כי העמים והארצות בעולם הערבי, מהאוקיינוס האטלנטי ועד הים הערבי מהווים אומה אחת בעלת שפה, תרבות, ומורשת היסטורית משותפת.
אחד היעדים העיקריים של התומכים באידאולוגיה של הלאומיות הערבית היא לשים קץ, או לפחות לצמצם, את ההשפעה הישירה של ארצות המערב על העולם הערבי, וכמו כן, לשים קץ לשלטונם של הממשלות הערביות אשר תלויות בארצות המערב אשר כתוצאה מכך, לפי דעתם, פוגעות באינטרסים של תושביהם. המונח קשור קשר הדוק לאידאולוגיה הפאן-ערבית הקוראת לאיחוד מדיני, חברתי וכלכלי בין העמים והמדינות הערביות במזרח התיכון.
