הלוויית דיאנה, הנסיכה מוויילס
הלוויית דיאנה, הנסיכה מוויילס נערכה ב-6 בספטמבר 1997, לאחר מותה בתאונת דרכים בצרפת שישה ימים קודם לכן. מסע האשכבה וטקס האשכבה נערכו בלונדון, והנסיכה נקברה באחוזת משפחתה, משפחת ספנסר, במחוז נורת'האמפטונשייר. האירוע כולו (למעט הקבורה) שודר בשידור ישיר בטלוויזיה והיה לאחד האירועים הנצפים ביותר בהיסטוריה של הטלוויזיה בבריטניה ובעולם כולו: בבריטניה צפו בו 32.7 מיליון איש, וברחבי העולם צפו באירוע או בחלקו כ-2.5 מיליארד איש. היה זה אירוע האבלות הראשון בהיסטוריה שמחאו בו כפיים (בעיקר במסע האשכבה, ובטקס האשכבה)[1][2], נוהג שאינו מקובל על פי רוב בעיתות אבל.
ההכנות להלוויה עריכה
ערך מורחב – מותה של דיאנה, נסיכת ויילס
הנסיכה דיאנה נהרגה בתאונת דרכים בפריז שבצרפת ב-31 באוגוסט 1997. בשעות הערב של אותו יום הובא ארונה ללונדון על ידי מטוס של חיל האוויר המלכותי. אל הטיסה נלוו בעלה לשעבר צ'ארלס, נסיך ויילס ושתי אחיותיה.
ארונה של הנסיכה הוצב במשך חמישה ימים בארמון סנט ג'יימס ולאחריהם הובל אל ארמון קנזינגטון, מקום מגוריה עד מותה. דגל הממלכה המאוחדת שעל תורן ארמון בקינגהאם, מקום מושב המלכה, הורד לחצי התורן. בימים שלפני ההלוויה נראו גילויים של אבל המוני בציבור הרחב ואלפי אנשים הניחו זרי זיכרון ליד גדרות ארמון קנזינגטון וארמון בקינגהאם. המלכה אליזבת השנייה אף נשאה במהלך ימים אלו נאום טלוויזיוני קצר לזכרה של הנסיכה.
ההלוויה לא הוגדרה כהלוויה ממלכתית אלא כטקס לאומי ציבורי לפי מנהג הכנסייה האנגליקנית. למעלה מחמש מאות עיתונאים ביקשו לסקר את האירוע.
מסע האשכבה עריכה
בבוקר יום שבת, 6 בספטמבר, יצא מסע האשכבה מארמון קנזינגטון בדרכו אל מנזר וסטמינסטר. הארון הובל על גבי מרכבת תותח שנגררה על ידי סוסים בלווית משמר כבוד של חיילי המשמר הוולשי. הוא כוסה בנס המלכותי של הממלכה המאוחדת[3] והונחו עליו זרי פרחים, ובהם גם זר אישי של שני בניה של הנסיכה, הנסיכים ויליאם והארי (שהיו אז בני 15 ו-13, בהתאמה).
מסע האשכבה נע ברחובות לונדון במשך 107 דקות. ליד ארמון סנט ג'יימס הצטרפו אליו וצעדו אחרי הארון אחיה הצעיר של הנסיכה, הרוזן צ'ארלס ספנסר ושני בניה של הנסיכה (לפי בקשתם), ועמם גם הנסיך מוויילס והנסיך פיליפ, בעלה של המלכה. בעקבותיהם צעדו חמש מאות נציגים של ארגוני צדקה, שהנסיכה הייתה מעורבת בפעילותם. רבבות אנשים ניצבו בצדי הדרך בה צעד המסע ומחאו כפיים כאשר ארון הקבורה של דיאנה חלף על פניהם במה שהיה הפעם הראשונה בהיסטוריה שמחאו כפיים לאדם שנפטר.
טקס האשכבה עריכה
ארונה של הנסיכה הוכנס למנזר וסטמינסטר, שבה נערך טקס האשכבה. בטקס נכחו 1,900 איש בראשות בני משפחת המלוכה, ראש הממשלה טוני בלייר ודמויות פוליטיות שונות, ובהן ראשי הממשלה לשעבר מרגרט תאצ'ר ואדוארד הית' וראשי הכנסייה האנגליקנית. לטקס הגיעו נציגים ממדינות רבות, ובהם רעיית נשיא ארצות הברית הילרי קלינטון, אשת נשיא צרפת ברנדט שיראק ונור, מלכת ירדן. נכחו בטקס גם אישים רבים, ובהם הנרי קיסינג'ר, קליף ריצ'רד, אלטון ג'ון, סטיבן ספילברג וטום הנקס.
הטקס החל בשעה 11:00 בבוקר. לפניו הושמעו יצירות מוזיקליות מאת המלחינים באך, דבוז'אק וסן-סנס והונחו זרים לרגלי הארון על ידי הנסיך מוויילס ובניו ובני משפחת המלוכה.
הטקס נפתח בשירת ההמנון הלאומי, "אל נצור את המלכה". הושמעו תפילות ונקראו קטעי קריאה, בין השאר על ידי ראש הממשלה בלייר ואחותה של הנסיכה, ליידי שרה מקורקדייל. הקהל והמקהלה שרו מזמורים[4] והזמר אלטון ג'ון שר גרסה חדשה לשירו "Candle in the Wind", לזכרה של הנסיכה תוך שאת המילים שינה ברני טופין (שכתב גם את מילות השיר המקורי). הרוזן ספנסר נשא הספד.
בדצמבר 2021 נחשף במסמכים שפרסם הארכיון הלאומי הבריטי (אנ') כי בני משפחת המלוכה הבריטית התנגדו להופעתו של אלטון ג'ון בלוויה, משום שחשבו שהמילים החדשות שנכתבו לשיר הן "סנטימנטליות מדי"[5]. הכומר ד"ר וסלי קאר (אנ'), שעמד באותם ימים בראש מנזר וסטמינסטר, כתב לבני המלוכה מכתב בו שכנע אותם לאפשר לזמר להופיע:
זוהי נקודה מכרעת בשירות האל ואנו קוראים לתעוזה. זה המקום שבו הבלתי צפוי קורה ומשהו מהעולם המודרני שהנסיכה ייצגה. אני מציע במלוא הכבוד שכל דבר קלאסי או מקהלה (אפילו קלאסיקה פופולרית כמו משהו של לויד ובר), לא יהיה הולם. עדיף שיהיה זה השיר המתוכנן של אלטון ג'ון (המוכר למיליונים והנסיכה נהנתה מהמוזיקה שלו). הוא כתב מילים חדשות למנגינה שנשמעת בכל רחבי האומה לזכר דיאנה. זה כל הזמן ברדיו. השימוש בשיר כאן יהיה יצירתי ונדיב עבור המיליונים שחשים שכולים באופן אישי: זו תרבות פופולארית במיטבה. אם חשבתם שהמילים סנטימנטליות מדי (וזה לא דבר רע בהתחשב במצב הרוח הלאומי), לא צריך להדפיס אותן, הוא רק ישיר אותן.
פורסם גם כי בטיוטה הראשונה של תוכנית ההלוויה היה רשום שג'ון יבצע את "Your Song", אך כאמור לבסוף הוא ביצע את "Candle in the Wind", במה שהפך לאחד מהרגעים הזכורים ביותר בהלוויה[7].
בסיום הטקס נשאו חיילי המשמר את הארון אל דלת היציאה מהכנסייה, ולפניה עצרו לדקת דומייה, שבה דממה המדינה כולה.
הקבורה עריכה
ממנזר וסטמינסטר הובל ארונה של הנסיכה במכונית הלוויות אל אחוזת אלת'ורפ (Althorp), אחוזת משפחתה שבחבל נורת'האמפטונשייר, כ-150 קילומטרים מצפון-מערב ללונדון. הנסיכה נקברה באחוזה בטקס דתי פרטי ללא נוכחות של אמצעי התקשורת. בטקס השתתפו אמה, אחיותיה ואחיה, בניה והנסיך מוויילס. הנסיכה הולבשה לפני קבורתה בשמלה כהה שנבחרה על ידיה. בידיה הונחה מחרוזת תפילה שניתנה לה על ידי האם תרזה, שנפטרה גם היא באותו שבוע.
אתר קברה של הנסיכה הוא אי הניצב במרכזו של אגם קטן בשטח האחוזה. אתר זה נבחר על ידי משפחתה והועדף על פני קבורתה בתאי הקבורה של משפחת ספנסר בכנסייה שבעיירה הסמוכה ברינגטון הגדולה (Great Brington)[8]. אל האי מובילה שדרה של 36 עצי אלון, שניטעו כדי לסמל כל שנה משנות חייה של הנסיכה. על גדת האגם ניצב ביתן, שהוסב למבנה זיכרון לנסיכה. בקרבתו מצוי גן, שבו מצויים עצים שניטעו על ידי בניה של הנסיכה, על ידי בני משפחה אחרים שלה ועל ידיה עצמה.
קישורים חיצוניים עריכה
- תוכנית טקס האשכבה, באתר ה-BBC (באנגלית)
- נוסח נאום ההספד של הרוזן ספנסר (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ "Princess Diana Funeral - Bryan Appleyard". Bryan Appleyard (באנגלית אמריקאית). 1997-09-07. אורכב מ-המקור ב-2017-12-07. נבדק ב-2017-12-06.
- ^ Princess Diana's Funeral Part 21: The Bells and The Applause, נבדק ב-2021-03-16
- ^ הנס שנפרש על הארון לא היה הנס המשמש את המלכה, אלא גרסה שלו, בתוך מסגרת סמור (מסגרת לבנה שעליה סימונים שחורים, המייצגים את פרוות הסמור).
- ^ אחד המזמורים - I Vow to Thee, my Country - הוכנס לתוכנית הטקס לבקשת הנסיך ויליאם, בנה הבכור של הנסיכה.
- ^ 1 2 Princess Diana: Palace did not want Sir Elton John to sing at her funeral, newly released papers show, באתר סקיי ניוז, 30 בדצמבר 2021, בדיקה אחרונה ב־3 בינואר 2022
- ^ משפחת המלוכה לא רצתה את אלטון בהלווית דיאנה | mako גאווה, באתר מאקו, 2 בינואר 2022
- ^ 1 2 ארמון המלוכה התנגד שאלטון ג'ון ישיר לזכרה של הנסיכה דיאנה, באתר מאקו, 3 בינואר 2022
- ^ הרוזן ספנסר אמר כי אתר הקבורה באחוזה נבחר מטעמי פרטיות וכן על מנת שלא לגרום להצפת העיירה ברינגטון הגדולה בתיירים בעתיד.