הליגה הרוסית השנייה בכדורגל

ליגת כדורגל

הליגה הרוסית השנייה בכדורגלרוסית: Вторая Лига; נקראה בעבר ליגת הכדורגל המקצוענית של רוסיה, ברוסית: Профессиональная Футбольная Лига), או ליגת הכדורגל הלאומית השנייה (ФНЛ-2), היא הליגה השלישית בחשיבותה ברוסיה. אלופת הליגה מעפילה לליגת המשנה הרוסית, המאפשרת העפלה לליגת העל הרוסית בכדורגל, אם הקבוצה מצליחה גם שם. הליגה מנוהלת על ידי ליגת הכדורגל הלאומית, ארגון כדורגל האחראי לניהול הליגה השנייה והשלישית ברוסיה.

הליגה השנייה
Вторая Лига
ענף כדורגל
תאריך ייסוד 1992
ארגון מפעיל התאחדות ליגת הכדורגל המקצוענית (1992—2021)
ליגת הכדורגל הלאומית (מאז 2021)
מספר מתמודדים 86 קבוצות
מדינות משתתפות רוסיהרוסיה רוסיה
מפעל גבוה יותר ליגת הכדורגל הלאומית
מפעל נמוך יותר ליגת הכדורגל החובבנית
https://www.2fnl.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הסמליל הישן

בליגה משחקים על פי עיקרון גאוגרפי, והיא מחולקת לארבעה בתים. כמות מועדוני הכדורגל משתנה מעונה לעונה. בעונת 2020/21 למשל, השתתפו בליגה 62 קבוצות ובעונת 2021/2022 השתתפו 75 קבוצות, בעונת 2023/2024 השתתפו 86 מועדונים. עד עונת 2022/2023, מנצחת מכל בית עלתה לליגה הראשונה. קבוצות שסיימו אחרונות ירדו לליגה החובבנית ואיבדו את מעמדן המקצועני. מנצחות מכל האזורים העפילו לליגת המשנה הרוסית (עד 2010 היה נהוג שמנצחות האזורים היו משתתפות בגביע ליגת הכדורגל המקצוענית על מנת להכריע מיהי אלופת הליגה השנייה). בעונת 2023/2024 הפורמט שונה באופן דרסטי וכולל בתוכו כמה שלבים, המורכבים מבית A ארצי ובית B המורכב מבתים אזוריים.

משחקי הליגה משודרים בפורטל Sportrecs.com.

היסטוריה עריכה

הליגה הוקמה ב-1992 בשם "הדיוויזיה השנייה של ליגת הכדורגל המקצוענית" (Второй дивизион ПФЛ). משנת 2011 היא נקראת "ליגת הכדורגל המקצוענית".

בעונת 2017/2018 נחנך אצטדיון מורדוביה ארנה, לקראת גביע העולם בכדורגל, מה שסייע לעלייה בפופולריות של משחקי קבוצת מורדוביה סרנסק, שהבטיחה את העפלתה לליגה הלאומית ארבעה מחזורים לסיום. במחזור ה-24 באזור "אורל עבר הוולגה", במשחק שהתקיים ב-15 במאי 2018, מורדוביה אירחה את סיזראן-2003 וניצחה אותה בתוצאה 1:0 לעיני 41,057 צופים, במה שהיווה לשיא צופים במשחק בתולדות הליגה השנייה.[1]

בעונת 2019/2020 לראשונה נכללו נשים בין שופטי משחקי הליגה (אנסטסיה פוסטובוייטובה ושתיים נוספות). במסגרת רפורמה שהוכרזה בדצמבר 2019 החל מעונת 2020/2021 הליגה כוללת ארבעה בתים כאשר בית המזרח מוזג עם בית המרכז וכל בית כולל עד 16 קבוצות, כשמנצחת כל בית מעפילה לליגה הלאומית, ממנה מודחות ארבעת המקומות האחרונים.[2] בנוסף, בהתאחדות הכדורגל הרוסית שוקלים מיתוג מחדש לליגה במסגרת ארגון מחודש ושינוי שם.[3] זאת כחלק ממהלך שנועד למשוך קהל לליגות הכדורגל, בין ההצעות הנידונות הן הליגה השנייה או ליגת האזורים.[4]

ביוני 2021 הליגה שינתה את שמה מליגת הכדורגל המקצוענית לליגת הכדורגל הלאומית-2, במסגרת רפורמה לקראת עונת 2021/2022, כשהליגה המקצוענית פוזרה ובמקומה ליגת הכדורגל הלאומית השנייה פוצלה לשתי חטיבות – בחטיבה הראשונה 20 קבוצות, ובשנייה הקבוצות מהליגה המקצוענית שפורקה. החטיבה השנייה חולקה לארבעה בתים, כשאלופת כל בית מעפילה בתום העונה לליגת המשנה הרוסית בכדורגל.[5] בנוסף, הוצע להעלות את מעמדה של הליגה תוך הפרדת מועדונים שמראים פיתוח לאורך זמן ומוכנים לעמוד בקריטריונים להשתתפות בליגה הלאומית ועריכת משחקים במתכונת שבועית. זאת במטרה לאפשר למועדונים להתכונן בהדרגה לדרישות ליגת המשנה, כאשר הליגה השלישית תעבור לתחרויות במתכונת "אביב-סתיו" ולא רק בשנה קלנדרית, כפי שהיה נהוג קודם.

אלופות עריכה

עונה אזור 4 אזור 1 אזור 2 אזור 3 אזור 5 אזור 6
1992 בלטיקה קלינינגרד אֶרזוּ גרוזני אוטודור אולאף ולדיקווקז ספרטק-2 מוסקבה נפטכימיק ניז'נקאמסק זאריה לנינסק קוזנצקי
עונה אזור 5 אזור 1 אזור 2 אזור 4 אזור 3 אזור 6 אזור 7
1993 וימפל ריבינסק אנז'י מחצ'קלה סאליוט בלגורוד טורפדו מ.ק.בּ מיטישי טורפדו ארזאמס פ.צ. דבון אוקטיאברסקי אנגרה אנגרסק
עונה מערב מרכז סיביר המזרח הרחוק
1994 פאקל וורונז' טורפדו וולז'סקי צ'קאלובץ' דינמו יאקוטסק
עונה מערב מרכז מזרח
1995 ספרטק נלצ'יק גזוביק-גזפרום איז'בסק מטאלורג קרסנויארסק
1996 מטאלורג ליפצק לאדה טוליאטי אירטיש אומסק
1997 ארסנל טולה רובין קאזאן טום טומסק
עונה מערב דרום מרכז וולגה אוראל מזרח
1998 טורפדו זי"ל מוסקבה וולגאר אסטרחן זנאמיה טרודה אורחובו-זויבו טורפדו ויקטוריה ניז'ני נובגורוד אמקאר פרם מטאלורג קרסנויארסק
1999 אוטומוביליסט נוגינסק קובאן קרסנודר ספרטק-צ'וקוטקה מוסקבה לאדה טוליאטי נוסטה נובוטרויצק מטאלורג נובוקוזנצק
2000 סברסטאל צ'רפובץ קובאן קרסנודר חימקי סבטוטכניקה סראנסק נפטכימיק ניז'נקאמסק מטאלורג נובוקוזנצק
2001 דינמו סנקט פטרבורג סק"א רוסטוב מטאלורג ליפצק סבטוטכניקה סראנסק אוראלמש יקטרינבורג סק"א-אנרגיה חברובסק
2002 בלטיקה קלינינגרד טרק גרוזני מטאלורג ליפצק סבטוטכניקה סראנסק אוראלמש יקטרינבורג מטאלורג זאפסיבּ נובוקוזנצק
עונה מערב דרום מרכז וולגה-אוראל מזרח
2003 ארסנל טולה דינמו מחצ'קלה פ.צ. אוריול קאמאז נברז'ני צ'לני לוצ'-אנרגיה ולדיווסטוק
2004 טורפדו ולדימיר דינמו סטברופול פאקל וורונז' אוראל צ'קאלובץ-1936 נובוסיבירסק
2005 בלטיקה קלינינגרד אנגושט נזראן סאליוט אנרגיה בלגורוד סודוביק סטרליאמאק מטאלורג קרסנויארסק
2006 טקסטילשצ'יק איוואנובו אלניה ולדיקווקז ספרטק מ.ז'.ק ריאזן נוסטה נובוטרויצק זבזדה אירקוטסק
2007 ספורטאקדמקלוב מוסקבה צ'רנומורץ נובורוסיסק ויטיאז פודולסק וולגה אוליאנובסק דינמו ברנאול
2008 מועדון הכדורגל אם.וה.דה מוסקבה וולגר גזפרום-2 אסטרחן מטאלורג ליפצק וולגה ניז'ני נובגורוד צ'יטה
2009 דינמו סנקט פטרבורג זֶ'מצ'וּז'ינה סוצ'י אוונגרד קורסק מורדוביה סראנסק אירטיש אומסק
2010 טורפדו ולדימיר צ'רנומורץ נובורוסיסק טורפדו מוסקבה גזוביק אורנבורג מטאלורג-יניסיי
2011/12 פטרוטרסט סנקט פטרבורג רוטור וולגוגרד סאליוט בלגורוד נפטכימיק ניז'נקאמסק מטאלורג-קוזבאס נובוקוזנצק
2012/13 חימיק דזרז'ינסק אנגושט נזרן ארסנל טולה גזוביק אורנבורג לוצ'-אנרגיה
2013/14 טוסנו וולגר אסטרחן סוקול סראטוב טיומן סחלין יוז'נו-סחלינסק
2014/15 ספרטק-2 מוסקבה טורפדו ארמוויר פאקל וורונז' קאמאז נברז'ניה צ'לני באיקל אירקוצק
2015/16 חימקי מוסקבה ספרטק נלצ'יק טמבוב נפטכימיק ניז'נקאמסק סמנה
2016/17 דינמו סנקט פטרבורג רוטור וולגוגרד אוונגרד קורסק אולימפץ ניז'ני נובגורוד צ'יטה[6]
2017/18 אררט מוסקבה[7] ארמאוויר צ'רטנובו מורדוביה סראנסק סחלין[7]
עונה מערב[8] דרום מרכז אורל ועבר הוולגה מזרח[9]
2018/19 טקסטילשצ'יק איוואנובו צ'ייקה טורפדו מוסקבה נפטכימיק ניז'נקאמסק אירטיש אומסק
2019/20 דינמו בריאנסק וולגר אסטרחן ולס מוסקבה אקרון טוליאטי אירטיש אומסק
עונה בית 1
דרום
בית 2
מערב
בית 3
מרכז
בית 4
אורל-עבר הוולגה
2020/21 קובאן אולימפ-דולגופרודני מטאלורג ליפצק קאמאז
עונה בית 1 בית 2 בית 3 בית 4
2021/22 דינמו מחצ'קלה שיניק ירוסלבל רודינה מוסקבה וולגה אוליאנובסק
2022/23 צ'רנומורץ נובורוסיסק לנינגראדץ סוקול סראטוב טיומן

גביע ליגת הכדורגל המקצוענית עריכה

  ערך מורחב – גביע ליגת הכדורגל המקצוענית

עד שנת 2003 זהות העולה לליגת המשנה הוכרעה על פי טורנירים אזוריים שונים. ב-2003 הוקם גביע ליגת הכדורגל המקצוענית שבה התמודדו כל מנצחות הליגות האזוריות על מנת להכריע מי מביניהן מעפילה לליגה הרוסית הראשונה. מחזיקת הגביע הייתה אלופת הליגה. בעונת 2010 הטורניר בוטל.

גלריה עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Матч ПФЛ «Мордовия» — «Сызрань-2003» посетили 41 тыс. зрителей
  2. ^ Источник: ПФЛ предоставила проект составов групп на следующий сезон
  3. ^ Итоги заседания Комитета по маркетингу
  4. ^ Тинькофф РПЛ могут переименовать в Высшую лигу или в Лигу России
  5. ^ "Дюков: «Без объединения зон ПФЛ мы можем потерять футбол на Дальнем Востоке и Сибири»".
  6. ^ הקבוצה הייתה אמורה לעלות לליגה הרוסית הראשונה, אך הקבוצה סירבה ונותרה בליגה השנייה.
  7. ^ 1 2 הקבוצה אומנם הבטיחה את אליפות האזור אך לא קיבלה את הרישיונות הנדרשים להשתתפות בליגה הלאומית ונשארה בליגה השנייה
  8. ^ כולל גם קבוצות מצפון מערב רוסיה
  9. ^ אומנם הבית נקרא בית מזרח, אך משתתפות בו רק קבוצות מסיביר ולראשונה לא נוטלות בה חלק קבוצות מהמזרח הרחוק הרוסי, שלמעשה נושלו מהשתתפות במסגרת מקצוענית.