הליום-3

איזוטופ של הליום

הליום-3 (3He) הוא איזוטופ יציב של הליום המורכב מ-2 פרוטונים ונייטרון אחד. הליום-3 ומימן-1 (1H) הם שני האיזוטופים היציבים היחידים המכילים יותר פרוטונים מנייטרונים.

הליום-3
כללי
נייטרונים 1 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרוטונים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע גרעיני
ספין 0.5 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תכונות עריכה

המסה האטומית של הליום-3 היא 3.02 יחידות מסה אטומיות, בהשוואה ל 4.00 יחידות מסה בהליום-4. אנרגיית נקודת האפס של הליום-3 גבוהה משל הליום-4 ולכן נדרשת פחות אנרגיה תרמית להתגבר על אינטראקציות ואן דר ואלס החלשות. בהתאם לכך נקודת הרתיחה של הליום 3 והנקודה הקריטית נמוכות בהשוואה להליום 4.

הליום -3 הליום-4
טמפרטורת רתיחה, במעלות קלווין 3.19K 4.23K
נקודה קריטית 3.35K 5.2K
צפיפות בטמפרטורת הרתיחה (בלחץ של אטמוספירה אחת) 59 גרם לליטר 125 גרם לליטר

הליום-3 הוא פרמיון, בניגוד להליום-4 שהוא בוזון, ולכן הוא עובר למצב של נוזל-על בטמפרטורה נמוכה בהרבה משל הליום-4 (ב-0.00249K לעומת 2.17K בהליום-4).[1]

בשנות החמישים של המאה ה־20 גילה הפיזיקאי הסובייטי אייזק פומרנצ'וק (אנ') כי תחת תנאים מסוימים, הליום-3 נוזלי מתמצק בחימום[2]. הסיבה לכך היא שבפאזת המוצק של החומר יש יותר כיוונים אפשריים לספין של האטום, דהיינו האנטרופיה גבוהה יותר[3].

להליום-3 חתך פעולה גדול לבליעת נייטרונים בתגובה בה נוצר טריטיום ופרוטון:   ולכן משמש למדידת פליטת נייטרונים.


שכיחות עריכה

האיזוטופ הליום-3 נפלט מרוח השמש אך נבלם ברובו בהגיעו לכדור הארץ עקב האטמוספירה, ולפיכך, הגז נדיר בכדור הארץ, ושכיחותו היא 0.000137% מכלל ההליום. עם זאת, ברגולית הירח הליום-3 שכיח יותר, עקב היעדר אטמוספירה, וריכוזו בדוגמאות קרקע שהובאו מהירח הוא בין 1 ל-15 חלקים למיליארד (ppb). הריכוזים הגבוהים ביותר נמצאו בים השלווה, בדוגמאות שהובאו במשימת אפולו 11 - 15 חלקים למיליארד, לעומת 8 חלקים למיליארד בדוגמאות של אפולו 17 ולונה 16.[4] במכתשים בקטבי הירח הריכוז המשוער הוא של 50 חלקים למיליארד.[5] הגשושית גלילאו מדדה באטמוספירה של כוכב הלכת צדק שכיחות יחסית דומה לזה שבירח - יחס 3He:4He של 1:10,000, הגבוה בערך פי 100 מהיחס בין האיזוטופים בכדור הארץ. משערים שיחס זה משקף את הרכב ההליום בערפילית השמש הקדמונית - ואילו היחס בכדור הארץ הוא תוצאת יצירת הליום-4 מהתפרקויות אלפא של אורניום ותוריום. רוב ההליום-3 שבמעטפת כדור הארץ נלכד במהלך היווצרות כדור הארץ וכמותו הכוללת מוערכת ב 0.1-1 מיליון טון. בנוסף לכך 37,000 טון של הליום-3 שנוצרו מפגיעת קרינה קוסמית נמצאים באטמוספירה, וכן הליום-3 שנוצר מפירוק בטא של טריטיום.

היתוך גרעיני עריכה

הליום-3 נחשב כמקור אפשרי לייצור אנרגיה נקיה באמצעות היתוך גרעיני. בניגוד לתגובות גרעיניות אחרות, בהן נפלטים נייטרונים הנבלעים על ידי חומרים אחרים בכור ויצרים פסולת רדיואקטיבית - הרי שבתגובת ההיתוך עם דיאוטריום (D)

 

או בתגובה בין שני אטומים של הליום-3

 

לא נפלטים נייטרונים, ולכן התהליך עשוי להיות ידידותי ובטוח יותר משיטות אחרות להפקת אנרגיה גרעינית. על פי הערכות מדענים, כ-25 טון של הליום-3 מספיקים על מנת לייצר חשמל עבור ארצות הברית כולה למשך שנה.

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Leggett, A. J. (1972). "Interpretation of Recent Results on He3 below 3 mK: A New Liquid Phase?". Physical Review Letters. 29 (18): 1227–1230. Bibcode:1972PhRvL..29.1227L. doi:10.1103/PhysRevLett.29.1227.
  2. ^ Asaf Rozen, Jeong Min Park, Uri Zondiner, Yuan Cao, Entropic evidence for a Pomeranchuk effect in magic-angle graphene, Nature 592, 2021-04, עמ' 214–219 doi: 10.1038/s41586-021-03319-3
  3. ^ אסף רונאל, האם תוספת אי סדר יכולה ליצור סדר? לאלקטרונים יש תשובה מפתיעה, באתר הארץ, ‏8 באפריל 2021
  4. ^ Slyuta, E. N., A. M. Abdrakhimov, and E. M. Galimov. "The estimation of helium-3 probable reserves in lunar regolith." Lunar and Planetary Science Conference. Vol. 38. 2007.
  5. ^ Cocks, Franklin Hadley., 3He in permanently shadowed lunar polar surfaces.", Icarus 206.2 (2010): 778-779