הלנים (Έλληνες) הוא הכינוי לכלל השבטים ממוצא הודו אירופי שאכלסו את יוון החל מאמצע האלף השני לפנה"ס.

מקור השם הלנים הוא כנראה משם של שבט קטן ששכן בדרומה של תסליה באזור שנקרא הלאס. הפלישה הדורית, שהתרחשה כנראה בסוף האלף השני לפנה"ס, הביאה להתפשטות השם גם לאזורים דרומיים יותר. הכינוי הלנים מוזכר אצל הומרוס רק פעמיים[1], כאשר לרוב הוא משתמש בכינויים "אכאים", "דנאים" או "ארגיוים" על מנת לתאר את כלל העם היווני.

המשוררים הסיודוס וארכילוכוס, בני המאות ה-8 וה-7 לפנה"ס, השתמשו כבר באופן קבוע בכינוי הלנים או פאנהלנים, בכתביהם כאשר התייחסו לכלל העם היווני. נראה שבמהלך המאה ה-7 לפנה"ס הכינוי הלנים נעשה רווח ומקובל בכל חלקי יוון, כפי שניתן לראות מכך שהשופטים במשחקים האולימפיים כונו "שופטי ההלנים".

לפי המיתולוגיה היוונית[2] מקור השם הלנים הוא בשמו של בנם הבכור של דאוקליון ופירה, "הלנוס". לפי האגדה, דאקוליון ופירה היו הניצולים היחידים ממבול שהוריד זאוס, אבי האלים, על מנת להשמיד את הגזע האנושי. הלנוס, בנם, נחשב כאבי הגזע ההלני ובניו, לאבות השבטים ההלנים השונים.

ההלנים הורכבו מ-4 שבטים עיקריים: איונים, איולים, דורים ואכאים. אלו נבדלו זה מזה בלשונם, תרבותם, דתם ובהתפשטותם הגאוגרפית ביוון ומאוחר יותר ברחבי ארצות אגן הים התיכון. נראה שהחל מאמצע האלף ה-2 לפנה"ס, החלו שבטים אלו חודרים בגלים גלים ליוון מכיוון צפון, תוך כדי שהם דוחקים או מתמזגים עם הילידים המקוריים של הארץ, הפלאסגים ועם בני התרבות המיקנית ששלטו עד אז בארץ זו.

בסוף האלף ה-1 לפנה"ס[דרושה הבהרה], גל חדש של שבטים הלנים, הדורים, החל לנדוד לתוך יוון, תוך שהוא דוחק בשבטים האחרים,[דרושה הבהרה] לגלי הגירה מיוון גופה אל המערב, אל אסיה הקטנה [דרושה הבהרה]. ההלנים המשיכו במסורות של הגירה, התפשטות והקמת מושבות לאורך כל ההיסטוריה שלהם, מהגעתם הראשונה ליוון ועד שלהי התקופה ההלניסטית ונציגים מקרב כל 4 השבטים השונים הגיעו לכל קצוות העולם המוכר בתקופה ההיא, מהודו ועד ספרד.

השם הלאס משמש כשמה של יוון בעת העתיקה, וגם בימינו – כשמה של יוון המודרנית. המונח הלניזם נטבע בעת החדשה על ידי החוקר הגרמני יוליוס ולהאוזן על בסיס שמם הקדום של היוונים (המונח מתועד לראשונה כבר בעת העתיקה, בספר מקבים ב, ככינוי למתיוונים, וכניגוד למונח "יהדות").

לקריאה נוספת עריכה

  • F. W. Walbank, The Problem of Greek Nationality, Phoenix, Vol. 5, No. 2 (Summer, 1951), pp. 41-60

הערות שוליים עריכה

  1. ^ הומרוס, תרגום: אברהם ארואטי, רביעי, אודיסיאה, ירושלים: י"ל מאגנס, 2012, עמ' 95, 98
  2. ^ לפי אפי זיו, מיתולוגיה עכשיו, עמ' 84, הוצאת עם עובד, 2003.