המדאן
המדאן (בפרסית: همدان; בפרסית עתיקה בשם הַנְגְמַתַנַא ובמקרא בשם אַחְמְתָא) היא עיר במערב איראן ובירת הפרובינציה הקרויה על שמה. העיר שוכנת למרגלות הר אלוונד (אנ') בגובה 1,850 מטרים מעל פני הים כ-282 ק"מ דרום-מערבית לבירה טהראן. על פי מפקד האוכלוסין האחרון של איראן משנת 2016 אוכלוסיית העיר מנתה 554,406 בני אדם.
 | |
| מבט פנורמי על העיר בלילה | |
| מדינה |
 איראן |
|---|---|
| פרובינציה | המדאן |
| ראש העיר | מוחמד נאצר (בפרסית:محمد ناصر نيکبخت) |
| תאריך ייסוד | 1100 לפנה"ס |
| גובה | 1,850 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 554,406 (2016) |
| קואורדינטות | 34°48′00″N 48°31′00″E / 34.8°N 48.516666666667°E |
| אזור זמן | UTC +3:30 |
| http://www.ostan-hm.ir | |
היסטוריה עריכה
המדאן נחשבת לאחת הערים העתיקות באיראן, ואף בעולם. היא מוזכרת בתנ"ך בשם אחמתא[1]. נכבשה על ידי ממלכת אשור בשנת 1100 לפנה"ס, ועל פי ההיסטוריון היווני הקדום הרודוטוס, היא הייתה בירת מדי כ-700 שנה.
מאורעות המדאן עריכה
בשנת 1871 בימי השאה נאצר אל-דין, פרץ רעב כבד בפרס, ובאיגרת ששלח ר' אברהם בן ר' יעקוב מהמדאן דווח על מקרי קניבליות, ועל כ-200 יהודים הרוגים. שכניהם המוסלמים, בניצוחם של השלטונות רקמו כנגדם עלילות על מנת לשים ידם על כספי תרומות. אחת משיטות הסחיטה הייתה הרס מקומות הקדושים ליהודים (קברי אסתר ומרדכי, בדומה לעות'מאנים בא"י באותה תקופה), הכאת תלמידים יהודים עד זוב דם, ואף עוורון - היו דבר שבשגרה. בסוף האיגרת מובעת תחינתם לסיוע מאת משה מונטיפיורי, כמו גם כמיהתם העזה ורצונם בעלייה לארץ ישראל. באיגרת גם מופיעה בקשתם מאחיהם שברוסיה לאיתור הספרים הנדירים - "שם-הגדולים" ו"כסף-נבחר". באיגרת אחרת מפורטים מעשיהם של המומרים מקרב היהודים שמנצלים את מעמדם החדש כדי להגיע עם השלטונות ולהחרים בתים גם ממשפחות גדולות עם ילדים קטנים בתואנה שכמומרים החוק מעניק להם חזקה זו. בנוסף מבקשים הם סיוע במעמד קונסולרי שייגן, ולו במעט על זכויותיהם הבסיסיות. מכתב התשובה שהגיע ממשה מונטיפיורי הודיעם על כך שהשגריר - תומפסון ייפגש עם השאה ויתבע ממנו להגן על היהודים. מוזכר גם אודות הסיוע 1200 ליש"ט שהועברו באמצעות הכומר סייר חוסיין מיופה הכוח מאנגליה. היהודים קובלים על כך שנוכו 125 ליש"ט[2].
מלחמת איראן–עיראק עריכה
במלחמת איראן–עיראק המדאן הייתה מוקד להפצצות של הצבא העיראקי. אחת ההפצצות הקשות ביותר התרחשה ביום שישי 25 ביולי 1981. בהתקפה זו עשרות בתים נהרסו, 97 אזרחים נהרגו ו-595 נפצעו.
מחקר ארכאולוגי בהמדאן עריכה
בית הקברות עריכה
החפירות בבית הקברות החלו בעקבות גילוי של סרקופג קבורה מחרס על ידי ארכאולוגים. בעקבות הגילוי התרחבו החפירות והתגלה בית קברות שבו למעלה מ-51 קברים. מהתקופה האחמנית, הסלווקית (בדרום מערב בית הקברות) והפרתית (בצפון מזרח בית הקברות). לפי המחקרים בית הקברות היה בשימוש למעלה מ-200 שנה.
זיהוי העיר אחמתא עריכה
הארכאולוגים מזהים גבעה עתיקה במרכז העיר כעיר העתיקה אחמתא. גודל הגבעה הוא כ-30 דונם ונמצאים עליה מבנים רבים. בתוך העיר עברה רשת מפוארת של תעלות מים וביוב. החפירות המדעיות על הגבעה התחילו בשנת 1913 על ידי משלחת של צרפתיים ממוזיאון הלובר בפריז. עד היום לא נמצאו תוצאות חפירות אלו. מאז חפירה זו נערכו חפירות רבות שחשפו מאות פריטים שהיו על הגבעה. בעיר נמצאו לוחות רבות שמספרות את סיפור אחמתא ונמצאים במוזיאונים שונים ברחבי העולם. כמו כן נמצאו חפצי מתכת וכסף רבים בעתיקות.
זיהוי העיר שושן עריכה
יהודי העיר זיהו עיר זאת בתור שושן המקראית המוזכרת במגילת אסתר[3]. כמו כן, בעיר מוזוליאום שמזוהה בקרב היהודים כקבר אסתר ומרדכי[4][5]. במתחם הקבר היה גם בית כנסת ששימש את הקהילה היהודית במקום.
תחבורה עריכה
נמל התעופה המדאן עריכה
נמל התעופה בהמדאן[6] החל לפעול ב-1930 [דרוש מקור] בטיסות פנים וטיסות לסוריה. מאוקטובר של 1930 התחיל לפעול שדה התעופה במתכונת גדולה יותר עם טיסות יומיות ליותר ערים ושיתף פעולה עם 3 חברות תעופה. בנמל התעופה נוסעים בעיקר עולי רגל מוסלמים.
רכבת המדאן עריכה
קיימת מסילת רכבת מטהראן להמדאן באורך של למעלה מ-200 ק"מ. תוכנית זו עלתה למעלה מ-100 מיליארד תומאן.[7]
מסופי הנוסעים של המדאן עריכה
בהמדאן קיימים שלושה מסופי נוסעים:
- מסוף המרכזי של המדאן - נמצא סמוך לכיכר העאשורא. גודלו 240,000 מטר מרובע.
- מסוף אֵקְבַּתאן - באזור רחוב אקבתאן. גודלו 15,170 מטרים רבועים. במסוף עוברים בין 3000-2,500 נוסעים ביום.
- מסוף סַפידְאַבִּי - גודלו 14,839 מ"ר. במסוף עוברים בין 10,000-8,000 נוסעים ביום.
הרכבל של המדאן עריכה
ליד המדאן קיים רכבל שעולה לכיוון הרי אלבנד לגובה של 800 מטרים. סביב אתר הרכבל קיים אתר סקי, באולינג, אתרי רכיבה על אופניים, בית קפה ובית מלון. להקמת הרכבל קמה התנגדות עזה מצד גורמים סביבתיים בעיר בגלל ההרס והאשפה הרבה שהוא גורם.
השכלה עריכה
בעיר קיימים 4 בתי ספר תיכון ומספר סמינרים ללימודי אסלאם.
אוניברסיטאות ומוסדות להשכלה גבוהה עריכה
| שם האוניברסיטה | מקצועות הלימוד | אתר האוניברסיטה |
|---|---|---|
| אוניברסיטת עלי סינא | באוניברסיטה קיימים 14 פקולטות ביניהם: הפקולטה להנדסה, הפקולטה לחקלאות, הפקולטה לספרות ומדעי הרוח, הפקולטה למדעים, הפקולטה לכלכלה ומדעי חברה, הפקולטה לאמנות ואדריכלות, הפקולטה לכימיה ועוד. | האתר הרשמי |
| אוניברסיטת הרפואה של המדאן | באוניברסיטה קיימים שבעה בתי ספר למקצועות שונים וביניהם בית ספר לרפואת שיניים, סיעוד, מיילדות, מדעי בריאות, רפואה ושיקום. | האתר הרשמי |
| האוניברסיטה האסלאמית בהמדאן | האוניברסיטה מציעה תארים בנושאים רבים: פרסית, מורי ספרות, מדע, הנדסת חשמל, חשבונאות, חינוך גופני, טכנולוגיה סביבתית, אומנות חזיתית, אדריכלות ועוד תארים רבים. כמו כן האוניברסיטה מכשירה מורים למתמטיקה פרסית מדע ועוד. | האתר הרשמי |
| בית הספר לטכנולוגיה בהמדאן | מטרת בית הספר היא להכשיר אספקת כוח האדם לפעילות מדעית במסגרת תוכנית ההשכלה החדשה שנערכת באיראן. המקצועות שנלמדים באוניברסיטה הם: הנדסת חשמל (בקרה), מחשבים (חומרה), חשמל, מחשבים (חומרה וה-IT), הנדסה, רובוטיקה, הנדסת חומרים (כרייה), הנדסה כימית, הנדסה ביו רפואית (bioelectric), כריית הנדסה, הנדסת חומרים (זיהוי ובחירת חומרים) והנדסה כימית. | האתר הרשמי |
אתרים מרכזיים בעיר עריכה
- מערת עלי צדר - (פרסית: غار علی صدر) היא מערת המים הגדולה בעולם שמושכת אליה מיליוני מבקרים בכל שנה. היא ממוקמת מצפון לעיר המדאן. במערה קיימים מספר אגמים גדולים מרכזיים. במערה התגלו מספר ציורי אמנות עתיקים.
- המאוזוליאום של אבן סינא, והמאוזוליאום של באבא טאהר - בניינים מפוארים ששוכנים במרכז העיר וסביבם גן. בתוכם קבורים אבן סינא שהיה רופא ופילוסוף פרסי מפורסם, ובאבא טאהר שהיה מנהיג דת באיראן.
- קבר מרדכי ואסתר - (פרסית: آرامگاه استر و مردخای) הוא מאוזוליאום הממוקם בהמדאן, ולפי המסורת שוכנים בו שרידיהם של אסתר המלכה ושל מרדכי עצמו. האתר משמש כמקום עלייה לרגל עבור היהודים במדינה.
- כתובת גנג'נאמה - (בפרסית: گنجنامه) היא כתובת עתיקה הנמצאת כחמישה קילומטרים מדרום־מערב להמדאן. הכתובת, שנחקקה בגרניט, מורכבת משני חלקים. הכתובות משבחות את האל אהורה מזדא ומתארות את הגנאלוגיה ואת המעשים של המלכים המוזכרים.
- מוזיאון הטבע של המדאן - הוא מוזאון היסטוריה של הטבע שממוקם באוניברסיטת בּוּ עלי סינא. קיימים בו אוספים גדולים של פוחלצים וחיות.
- אריה האבן של המדאן - שרידי מונומנט מן התקופה הקדם-אסלאמית שניצבו בשער העיר.
-
מערות עלי צדר -
המאוזוליאום של באבא טאהר -
קבר מרדכי ואסתר -
כתובת גנג'נאמה -
מסגד מרכזי בעיר -
אריה האבן של המדאן -
-
ספורט עריכה
ב־9 ביוני 2007 הוקמה בעיר קבוצת כדורגל שמשתתפת בליגת איראן. בעיר קיימת גם קבוצת הוקי, נבחרת הוקי נשים, אצטדיון רכיבה, אתר סקי ואצטדיון מרכזי בעל 5000 מושבים[8].
דתות עריכה
נוצרים עריכה
במשך תקופה הייתה קיימת בעיר קהילה ארמנית גדולה שעם השנים נעלמה כיום נשארו ממנה מספר משפחות. בעיר הייתה קיימת גם כנסייה ארמנית.
יהודי העיר עריכה
בהמדאן הייתה קיימת עד לפני אמצע המאה ה-20 קהילה יהודית ענפה שמנתה כ-5,000 נפשות. הקהילה התרכזה סביב מבנה של פי המסורת הוא קבר מרדכי ואסתר. בעיר היה קיים בית ספר יהודי: בית הספר אליאנס המדאן של רשת אליאנס. רב הקהילה היה הרב מנחם שמואל הלוי[9] ששימש גם כראש הקהל. אחרי שהרב לוי עלה לארץ ישראל שימש בתפקיד הרב מנחם דיין צדק[10] . בשנת 1865 התרחשו רדיפות בקהילה שנפסקו בזכות התערבותו של השר משה מונטיפיורי. הקהילה עלתה ברובה לישראל ולארצות הברית ולפי הערכות נשארו בעיר כ-100 יהודים. ברחוב יחזקאל ובשכונת נווה יעקב בירושלים קיימים בתי כנסת "לעולי המדאן".
אישים מפורסמים עריכה
- בדיע א-זמאן אל-המדאני - אבו אל-פצ'ל "בדיע א-זמאן" אל-המד'אני, משורר וסופר (969–1008)
- אבן סינא - פילוסוף, רופא ומדען. מגדולי המדענים בעולם המוסלמי (980–1037)
- מיר סייד עלי המדאני (אנ') - משורר וחוקר (1314–1384)
- אבולחסן בני-סדר - כלכלן, פוליטיקאי, הנשיא הנבחר הראשון של הרפובליקה האסלאמית של איראן (נולד 1933)
- באבא טאהר (אנ') - משורר פרסי מפורסם (המאה ה-11)
- אחסאן יארשאטר (אנ') - היסטוריון, מדען, מייסד האנציקלופדיה איראניקה (נולד 1920)
- פח'ר א-דין עיראקי (אנ') - משורר מפורסם (1213–1289)
- פרידון מושירי - משורר מודרני (1927–2000)
- מירזאדה עשקי (אנ') - משורר ואיש רוח פרסי (1893–1924)
- רשיד א-דין המדאני - היסטוריון ורופא (1247–1318)
- שירין עבאדי - עורכת דין ופעילה למען זכויות האדם. בשנת 2003 זכתה בפרס נובל לשלום (נולדה 1947)
- שמואל רהבר - מדען וחוקר (1929–2012)
- ויגן דרדריאן - זמר פופ ארמני-איראני (1929–2003)
ערים תאומות עריכה
ראו גם עריכה
|
עיינו גם בפורטל
פורטל איראן הוא שער לכל הערכים והנושאים הקשורים באיראן. בפורטל ניתן למצוא קישורים שימושיים לשלל הערכים העוסקים באיראן בכל היבטיה, וכגון, סמלים לאומיים, גאוגרפיה, היסטוריה, תרבות וספורט. |
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של המדאן- אתר הספורט של המדאן
- המדאן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
המדאן (איראן), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ ספר עזרא, פרק ו', פסוק ב'
- ^ ספונות: מחקרים ומקורות לתולדות קהילות ישראל במזרח כרך ח; "אגרות מקהילות המדאן אורמיה ובארפארוש" / (תשכ"ד)
- ^ ראו: הסבר ומפות במאמר "המדאן אינה שושן", ב אתר של הד"ר תמר עילם גינדין
- ^ .זכרונות מציון אסתר ומרדכי בשושן באתר ערוץ 7
- ^ מרדכי ואסתר‚ חייהם ומקום קבורתם
- ^ שדה התעופה של המדאן באתר flight stars
- ^ אודות הרכבת (בפרסית).
- ^ אודות האצטדיון (בערבית)
- ^ אודות הרב לוי באתר הזמנה לפיוט
- ^ אודות הרב מנחם דיין צדק באתר שיחת השבוע
| דירוג | שם | פרובינציה | אוכלוסייה | דירוג | שם | פרובינציה | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 טהראן  משהד | |||||||||
| 1 | טהראן | טהראן | 8,693,706 | 11 | רשת | גילאן | 679,995 |  אספהאן .jpg) כרג' | |
| 2 | משהד | ח'וראסאן רזאווי | 3,001,184 | 12 | זאהדאן | סיסתאן ובלוצ'סתאן | 587,730 | ||
| 3 | אספהאן | אספהאן | 1,961,260 | 13 | המדאן | המדאן | 554,406 | ||
| 4 | כרג' | אלבורז | 1,592,492 | 14 | כרמאן | כרמאן | 537,718 | ||
| 5 | שיראז | פארס | 1,565,572 | 15 | יזד | יזד | 529,673 | ||
| 6 | תבריז | מזרח אזרבייג'ן | 1,558,693 | 16 | ארדביל | ארדביל | 529,374 | ||
| 7 | קום | קום | 1,201,158 | 17 | בנדר עבאס | הורמוזגאן | 526,648 | ||
| 8 | אהוואז | ח'וזסתאן | 1,184,788 | 18 | אראכ | מרכזי | 520,944 | ||
| 9 | כרמאנשאה | כרמאנשאה | 946,651 | 19 | אסלאמשהר | טהראן | 448,129 | ||
| 10 | אורמיה | מערב אזרבייג'ן | 736,224 | 20 | זנג'אן | זנג'אן | 430,871 | ||