המדינה העמוקה (טורקיה)

מקרה פרטי של המדינה העמוקה(מושג פוליטי המתאר מדינה חשאית בתוך המדינה)

המדינה העמוקהטורקית: Derin devlet) הוא כינוי למכלול של "גורמים" ו"כוחות" בקרב מוסדות השלטון, הצבא, הארגונים החשאיים ואפילו הפשע המאורגן בטורקיה, אשר מתפקדים, כך נטען, כ"מדינה בתוך מדינה". ל"מדינה העמוקה" יוחסו חלק ניכר מההתרחשויות בטורקיה החל משנות השבעים של המאה ה-20. למרות היעדר ראיות מוצקות לקיומה של "המדינה העמוקה" או לזהותה, רבים מראשי ממשלות טורקיה ונשיאיה בעבר ובהווה העידו כי היא קיימת, וכי היא שמה לה למטרה לשמר את מורשתו של מוסטפא כמאל אטאטורק ואת עקרונות הכמאליזם, ובראשם עקרון החילוניות.

עטיפת הספר "המדינה העמוקה: 1950-2007". מאת ג'ינייט ארג'איירק[1]

על זהותה של המדינה העמוקה עריכה

בולנט אג'וויט, ראש ממשלת טורקיה במספר כהונות בין 19721980, התוודה כי למד לראשונה על קיומה של אגודת סתרים רבת-כוח אותה כינה "גרילת הנגד" (Kontrgerilla) ב-1974 ("גרילת הנגד" הוא הכינוי שניתן לשלוחה הטורקית של תוכנית גלאדיו של ארגון נאט"ו, אך סביר שזהו רק אחד מהיסודות של המדינה העמוקה). שבוע לאחר טבח כיכר טקסים ב-1 במאי 1977 אמר אג'וויט:

"Devlet içindeki, fakat demokratik hukuk devletinin denetimi dışındaki bazı örgütler ve güçler gün yitirmeksizin kontrol altına alınmalıdır. Kontrgerilla harekat halindedir ve 1 Mayıs'ta parmağı vardır".[2]

"יש להשתלט מבלי לאבד רגע על מספר ארגונים וכוחות של המדינה גופה, אך הנמצאים מחוץ לשלטון מדינת החוק הדמוקרטית. גרילת הנגד נמצאת במצב של מתקפה והייתה לה יד ב(אירועי ה-)1 במאי".

גם סוליימאן דמירל, ראש ממשלת טורקיה ונשיאה התשיעי, התבטא בראיון ידוע ברשת CNN בטורקית ב-17 באפריל 2005 אודות המדינה העמוקה ומהותה:

"Derin devlet, devletin kendisidir. Askerdir, derin devlet. Cumhuriyet'i kuran askerler, devletin yıkılmasından daima korku duyar... Derin devlete ülkenin muhtaç olması, ülkenin yönetilememesinden kaynaklanır. Derin devlet şu anda devrede değil. Derin devlet, kanaatlerine göre, devleti yıkılma sınırına getirmediğiniz sürece hareket halinde değildir. Onlar ayrı bir devlet değil, ama devlete el koydukları zaman derin devlet olurlar."[3]

"המדינה העמוקה היא המדינה עצמה. היא הצבא. הצבא שהקים את המדינה ירא תמיד מהתמוטטותה... הצורך במדינה העמוקה הוא תוצר של חסר שלטוני במדינה. המדינה העמוקה אינה פעילה כעת. לפי ההערכות, המדינה העמוקה לא תהיה פעילה כל עוד המצב אינו מגיע לסף התמוטטות. הם אינה מדינה נפרדת, אבל כאשר הם מתערבים בשלטון במדינה, הם נעשים המדינה העמוקה".

עוד הוסיף דמירל על כוחה של המדינה העמוקה בהתייחסו להפיכה הצבאית ב-1980 שנערכה לכאורה על ידי המדינה העמוקה או בהוראתה:

"Bülent Ecevit, "Görevdeyken neden derin devletin üzerine gitmedi?" diyor. 12 Eylül'ü niye yaptınız diye mi gideceğim. Halk, Anayasa'sına yüzde 92 oy vermiş. Bütün partileri kapatıp, getirmiş üç tane siyasi parti kurmuş, onun üstüne mi gideceğim? Başbakan olmak yetiyor mu? Kendisi de oldu başbakan.״[3]

"בולנט אג'וויט אמר (לי): "מדוע לא יצאת בעת כהונתך כנגד המדינה העמוקה?" אני לא יכול לשאול (אותם) מדוע הם ביצעו את ה-12 בספטמבר (הפיכת 1980). העם העניק (תמיכה של) 92% מהקולות לחוקה שלהם[4]. את כל המפלגות הם סגרו והתירו רק שלוש. האם אוכל לצאת נגדם? האם מספיק להיות ראש ממשלה (לשם כך)? גם הוא (אג'וויט) כשהיה ראש ממשלה (לא יצא נגדם)".

האחרון שהתבטא בעניין היה ראש הממשלה הנוכחי רג'פ טאיפ ארדואן. בראיון טלוויזיה ב-26 בינואר 2006 בתוכנית "İskele Sancak" אמר ארדואן:

"Derin devletin varlığına katılmıyorum diye bir şey yok, katılmıyorum olur mu, neden olmasın. O her zaman olmuş. Türkiye Cumhuriyeti döneminde başlamış bir şey de değil. Ta Osmanlı' dan. Ama bunu minimize etmek, mümkünse yok etmek, bunu başarmak gerek".[5]

"איני שותף לאלה האומרים שהמדינה העמוקה אינה קיימת. אני מאמין שהיא אכן קיימת. היא הייתה קיימת תמיד. היא לא משהו שהתחיל בתקופת הרפובליקה הטורקית (אלא הוא החל) אפילו (בתקופה) העות'מאנית. אולם צריך למזער אותה (ו)אם אפשר לחסל אותה לחלוטין. זה מה שצריך לעשות".

למרות התבטאויות אלה של ראשי ממשלות טורקיה בעבר ובהווה והאמונה בקיומה של מדינה עמוקה בקרב רבים בטורקיה, טיבה וזהותה המדויקים של המדינה העמוקה נותרו אמורפיים. עם זאת דבריו הבאים של קנן אוורן, נשיא טורקיה לשעבר החשוד בעצמו בקשרים והשתייכות אל המדינה העמוקה, מראים כי יש לה זהות ברורה ופה דרכו היא מדברת. כשנשאל על הסיבה הישירה להפיכה הצבאית ב-1980 שבראשה עמד בעת כהונתו כראש המטות המשולבים, אמר:

"Derin devlet fevkalade rahatsızdı... Herkes ordu müdahale etsin diyordu...".[6].

"המדינה העמוקה הייתה חסרת שביעות רצון באופן קיצוני... כולם אמרו: שהצבא יתערב...".

סביר כי הגדרתו של דמירל לפיה המדינה העמוקה היא הצבא היא פשטנית[7], אף כי ברור שהכוחות המזוינים הם יסוד מיסודותיה.

המדינה העמוקה - ממתי? עריכה

השימוש במונח "המדינה העמוקה" הפך לנפוץ בטורקיה, וכאמור לעיל ב-1974 עוד עשה אג'וויט שימוש במינוח "גרילת הנגד". רק אז החלה התופעה לחלחל באיטיות לתודעה הלאומית והבינלאומית. למרות דברי ארדואן כי המדינה העמוקה קדמה לרפובליקה הטורקית, יש להניח שבמתכונתה הנוכחית היא הכתה שורשים בשנות החמישים של המאה ה-20 כתוצאה משני גורמים:

מאחר שברור שהמדינה העמוקה נאמנה למורשתו של מוסטפא כמאל אטאטורק ולעקרונות הכמאליזם, ובראשם עקרון החילוניות, יש להניח כי החלה להתארגן ולפעול כאשר עקרונות אלה עמדו לראשונה בסכנה. בתקופת המפלגה הבודדת שנמשכה מהכרזת העצמאות של טורקיה ב-1923 ועד שנת 1950, וכל עוד מפלגת העם הרפובליקאית מייסודו של אטאטורק שלטה במדינה בלא אופוזיציה, לא נשקפה סכנה לעקרונות הכמאליזם. כאשר המפלגה הדמוקרטית תפסה את השלטון במדינה והחלה לכרסם במהלך שנות החמישים באופיה הדמוקרטי והחילוני, נכנס הצבא, וייתכן שגם המדינה העמוקה, לפעולה ותפס את השלטון בהפיכה הצבאית הראשונה בטורקיה ב-1960. ראש ממשלת טורקיה אדנאן מנדרס נשפט והוצא להורג בחופזה, ובניגוד לעמדת ראש המדינה ג'מל גירסל ומדינאים אחרים. ייתכן שהייתה זו הפעם הראשונה בה פעלה המדינה העמוקה בניגוד לעמדתה של המדינה הגלויה. כמו כן, תוכנית גלאדיו של נאט"ו, אשר באה לעולם עם תחילתה של המלחמה הקרה לאחר מלחמת העולם השנייה, הייתה הגורם השני שהאיץ את היווצרותה של המדינה העמוקה.

פעולות שמיוחסות ל"מדינה העמוקה" עריכה

ל"מדינה העמוקה" נקשרו חלק ניכר מההתרחשויות בטורקיה החל בשנות השבעים של המאה ה-20 לפחות ועד ההווה. לפי תאוריה זו פועלת המדינה העמוקה לפי דוקטרינת "אסטרטגיית המתח" (מאיטלקית strategia della tensione), שמטרתה לשלוט על דעת הקהל ולנווט אותה באמצעות פחד, תעמולה, הטעיה, לוחמה פסיכולוגית, הפעלת סוכנים כפולים ומעשי טרור במסווה (דגל כוזב). בדרך זו מבקשת המדינה העמוקה לבסס את שליטתה במדינה הגלויה ולקדם את האינטרסים בהם היא תומכת ומאמינה, כגון לאומיות, קורפורטיזם וחילוניות, ולהכתיב קו כלכלי ופוליטי ימני בעיקרו.

למדינה העמוקה מייחסים מעורבות פעילה, אם לא עיקרית, בהפיכות הצבאיות של 1971 ו-1980, וייתכן שגם בזו של 1960. כך גם לגבי ההפיכה הפוסט-מודרנית של 1997, המשבר הפוליטי-חוקתי שפקד את המדינה בשנת 2007 סביב סוגיית מינויו של עבדוללה גול לנשיא המדינה, ולחלק ניכר אם לא לכל מעשי הטרור ומאבקי הימין בשמאל ששטפו את המדינה במהלך שנות השבעים. כך לדוגמה נקשר גם טבח כיכר טקסים ב-1977 אל המדינה העמוקה, והתומכים בכך, כמו ראש הממשלה אג'וויט, ראו בעובדה שאיש לא נתפס או הועמד לדין בעקבות האירוע משום ראיה לכך.

למדינה העמוקה יוחסו גם קשרים עם ארגון הטרור הימני-פשיסטי של הזאבים האפורים, קשרים שזכו לאישור בדוח החקירה שנערך בעניינה של שערוריית סוסורלוק ואשר עמדו בעינם עד להפיכת 1980 וכל עוד פעולותיו של הארגון תרמו למטרתה של המדינה העמוקה להשליט את אסטרטגיית המתח ברחבי טורקיה. עובדה שאינה מוטלת בדרך כלל בספק היא שקנן אוורן שעמד בראש ההפיכה הצבאית ב-1980 והיה לראש המדינה ובהמשך לנשיא טורקיה השביעי, היה מופקד בעברו ובטרם היה לראש המטות המשולבים של טורקיה על יחידת "גרילת הנגד", השלוחה הטורקית של תוכנית גלאדיו של נאט"ו. אפילו אוורן הודה כי המדינה העמוקה קיימת, אך לדבריו זהו יסוד כה חזק שאפילו ראש המטות המשולבים של טורקיה אינו יכול להשתלט עליו.

קשרים עם ה-CIA עריכה

קיימות ראיות נסיבתיות וישירות גם לקשר בין גרילת הנגד ל-CIA. לאחר המהפכה האיראנית והפלישה הסובייטית לאפגניסטן ב-1979 עלתה חשיבותה של טורקיה למערב בכלל ולארצות הברית בפרט. ממשלו של ג'ימי קרטר החל ליישם תוכנית "כוחות הפריסה המהירה" (Rapid Deployment Forces, RDF) שנועדה לאפשר התערבות מהירה מחוץ לאזורים בשליטת נאט"ו ומבלי תלות בנאט"ו. ב-11 בספטמבר 1980, יום לפני ההפיכה הצבאית בטורקיה, החל תרגיל צבאי של כ-3,000 חיילי כוחות הפריסה המהירה בשטחה. לאחר ההפיכה דיווח פול הנז, ראש תחנת ה-CIA באנקרה, לוושינגטון כי "Our boys have done it" ("החבר'ה שלנו עשו את זה")[8]. הנז הכחיש את הדברים ב-2003, אך יומיים לאחר מכן הוצג ראיון עמו משנת 1997 שאישר את התבטאותו המקורית[9]. ראיות למעורבות אמריקאית בהפיכה נמצאו גם בשיתוף הפעולה בין החונטה השלטת בטורקיה לאחריה. בסוף 1981 הוקמה "מועצת ההגנה הטורקית-אמריקאית" (Türk-Amerikan Savunma Konseyi), וב-9 באוקטובר 1982 נחתם מזכר הבנות (Mutabakat Belgesi) בדבר פתיחתם של שדות תעופה בדרום-מזרח טורקיה לשימוש צבאי.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ הוצאת ilknokta ISBN 994431402-1
  2. ^ כתבה בעיתון Radikal (בטורקית)
  3. ^ 1 2 כתבה ב-Radikal
  4. ^ בהתייחס למשאל העם שאישר ברוב מוחץ את החוקה הנוכחית של טורקיה, אשר הוכתבה בידי השלטון הצבאי היוצא וציצמה את החירויות האישיות במדינה. ראו חוקת טורקיה
  5. ^ כתבה בעיתון סבאח
  6. ^ כתבה בעיתון סבאח
  7. ^ מאתר Yeni şafak (אנגלית)
  8. ^ Birand, Mehmet Ali: The Generals’ Coup in Turkey: An Inside Story of 12 September 1980, New York, Brassey’s Defence, 1987, ISBN 008034741Xמתוך ספרו של מהמט אלי בירנד "12 בספטמבר בשעה 4"
  9. ^ כתבה בעיתון Zaman