המורה לפסנתר

המורה לפסנתר
La Pianiste
מבוסס על	הפסנתרנית
בימוי	מיכאל הנקה
הופק בידי	פייט היידושקה
תסריט	מיכאל הנקה ע"פ ספרה של אלפרידה ילינק
עריכה	נאדין מיוז; מוניקה וילי
שחקנים ראשיים	איזבל הופר; אנני ז'ירארדו; בנואה מאז'ימל
מוזיקה	מרטין אכנבאך
צילום	כריסטיאן ברגר
מדינה	צרפת, אוסטריה, גרמניה
חברת הפקה	MK2, Les Films Alain Sarde, Wega Film, Arte France Cinéma
חברה מפיצה	BiM Distribuzione
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	5 בנובמבר 2001
משך הקרנה	131 דק'
שפת הסרט	צרפתית
סוגה	סרט דרמה, מותחן ארוטי, סרט רומנטי, סרט המבוסס על יצירה ספרותית
תקציב	3,000,000‏€
הכנסות	13,897,768‏$
הכנסות באתר מוג'ו	pianoteacher02
פרסים	גרנד פרי של פסטיבל קאן; פרס סזאר לשחקנית המשנה הטובה ביותר (אנני ז'ירארדו); פרס האקדמיה האירופית לקולנוע לשחקנית הטובה ביותר (איזבל הופר) ;
	דף הסרט ב־IMDb

המורַה לפסנתר (בצרפתית: La pianiste; "הפסנתרנית") הוא סרט קולנוע דובר צרפתית מאת מיכאל הנקה, שיצא לאקרנים בשנת 2001. זהו עיבוד לספר "הפסנתרנית", מאת זוכת פרס נובל לספרות, אלפרידה ילינק.^[1]

תקציר העלילה עריכה

אריקה קוהיט (איזבל הופר) היא פרופסור ומורה לפסנתר בשנות השלושים המאוחרות לחייה, המתגוררת עם אמה (אנני ז'ירארדו) בדירה שכורה. היא מדריכה כיתת אמן בקונסרבטוריון, וכלפי חוץ היא קשוחה ומחמירה. את וולטר קלמר (בנואה מאז'ימל), בחור צעיר ובלונדיני, פוגשת אריקה ברסיטל פרטי בו שניהם מנגנים. וולטר מגלה בה עניין ומתחיל לחזר אחריה באמתלת סטודנט עקשן. אריקה מתגלה כחובבת סאדו-מזוכיזם ואינה מעוניינת לכאורה ביחסים נורמטיבים, מגחכת את ניסיונותיו ומתעללת בו. בהדרגה משתנים יחסי הכחות בינה לבין התלמיד עד לסצנת הקתרזיס בו וולטר כופה עצמו עליה. בסופו של הסרט חוזרת אריקה לחייה העצמאים ולשגרת המזוכיזם המבוקר שלה.

שחקנים ראשיים עריכה

איזבל הופר - אריקה קוהיט
בנואה מאז'ימל - וולטר קלמר
אנני ז'ירארדו - אמא של אריקה
סוזנה לותר - מאדאם שובר

פרסים ומועמדויות עריכה

3 פרסי פסטיבל קאן: גרנד פרי, השחקן הטוב ביותר - בנואה מאז'ימל, השחקנית הטובה ביותר - איזבל הופר.
פרס ה"סזאר" לשחקנית המשנה - אני ז'ירארדו, מועמדות לשחקנית הראשית - איזבל הופר.
6 מועמדויות לפרס האקדמיה האירופית לקולנוע, מתוכם זכייה אחת: שחקנית ראשית - איזבל הופר.