המחתרת הנורווגית
המחתרת הנורווגית במלחמת העולם השנייה החלה לפעול החל מתחילת המערכה בנורווגיה באפריל 1940 וסיימה את פעילותה ב-1945, עם כניעתה של גרמניה הנאצית.
עיקרי הפעילות עריכה
פעילותה של המחתרת הנורווגית התנהלה במספר מישורים: היא הצהירה על הלגיטימיות של הממשלה הגולה של נורווגיה ועל חוסר הלגיטימיות של משטר קוויזלינג הפרו-נאצי ושל שלטונו של יוזף טרבובן, הקומיסר הנאצי בנורווגיה; היא הגנה על דרום נורווגיה, ללא הצלחה אמנם, אך לפחות הצליחה לאפשר את בריחתה של ממשלת נורווגיה לגלות; והיא התנגדה בנשק, בפעולות חבלה, פשיטות קומנדו ופעולות של אי ציות אזרחי.
יחידות של המחתרת הנורווגית סייעו ליחידות קומנדו וליחידות צבא בריטי, בהן מנהלת המבצעים המיוחדים, שפשטו על מתקני צבא גרמניה בנורווגיה, וכן המשרד לשירותים אסטרטגיים. צופים מהמחתרת הנורווגית סייעו באיכון אוניות המלחמה ביסמרק וטירפיץ ובכך סייעו לצבא הבריטי להטביען. יחידה של המחתרת פגעה במאגר המים הכבדים של נורווגיה וכך פגעה בתוכניות הגרעין של גרמניה[1]. פעולות אזרחיות לא אלימות היו הפצת עיתוני מחתרת, ענידת אטב ניירות (בעיקר על ידי סטודנטים) לאות מחאה וסירוב לסייע לגרמנים בנימוק של אי ידיעת גרמנית.
הפעולה המשמועתית של המחתרת היא החבלה בייצור המים הכבדים בנורווגיה.
בפעולות המחתרת נהרגו 1,433 לוחמי מחתרת, מהן 255 נשים. מספר חברי המחרת נעצרו וכמו ארלינג באוק נלקחו למחנות ריכוז. לאחר המלחמה ארלינג באוק כתב מספר ספרים ואירועי המלחמה.
תגובת הגרמנים עריכה
אחד ממעשי התגובה של הגרמנים לפעילות המחתרת הייתה השמדת הכפר טלאווג (אנ') ושליחת תושביו לזקסנהאוזן, שם מתו כמעט מחציתם, במעשה שהושווה למעשי הטבח באורדור-סור-גלאן ובלידיצה.
הצלת יהודים עריכה
מעשה הצלת יהודי נורווגיה על ידי המחתרת הנורווגית נותר שנוי במחלוקת. במהלך המלחמה, בעיקר בשנת 1942, כ-1,100 מהם הצליחו לברוח דרך חציית הגבול השוודי. חלקם נעזרו בחבריהם ושכניהם ונמלטו באופן פרטני, אך רובם, כ-900, נעזרו בארגונים מתנועת ההתנגדות בצורה כזאת או אחרת, וכך ניצלו. לאורך השנים, הדיון הפנים-נורווגי גיבש מגוון דעות לגבי פעילות המחתרת בנושא זה, אשר מתאפיינים בקוטביות יחסית נחרצת. מצד אחד, יש הטוענים כי בהתחשב בנסיבות הקשות של המצב, חברי תנועת ההתנגדות עשו מה שהיה ביכולתם לטובת היהודים והצלתם, תוך סיכון עצמי וניצול משאבים. מנגד, ישנם אלה המביעים ביקורת קשה כלפי פעילותם, באומרם כי פעילותה של המחתרת בנושא זה הייתה לא מספיק יעילה, והיא לא הייתה במקום גבוה מספיק בסדר העדיפויות של תנועת ההתנגדות. נושאים כגון אנטישמיות וקבלת ה'יהודי' באופן שווה ושייך בחברה הנורווגית לפני המלחמה ובמהלכה, אף מגדילים מורכבותו של דיון זה במרחב הנורווגי, ואין הסכמה הגמוניית בנושא זה.[2]
הכרה עריכה
בספטמבר 1945 הנפיקה ממשלת נורווגיה את מדליית ההגנה (1945-1940) שהוענקה בין היתר ללוחמי המחתרת הנורווגית.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
עופר אדרת, מה עשתה המחתרת הנורווגית למען היהודים? לא מספיק, באתר הארץ, 21 בדצמבר 2018
מלחמת העולם, 1939-1945 - מחתרות - נורבגיה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ רויטרס, צנחו, גלשו בשלג ופוצצו: מת גיבור משימת סיכול תוכנית הגרעין הנאצית, באתר ynet, 21 באוקטובר 2018.
- ^ Bruland, Bjarte, and Mats Tangestuen., The Norwegian Holocaust: changing views and representations, Scandinavian Journal of History : The Histories and Memories of the Holocaust in Scandinavia 36, no. 5 (2011
