המשרד לענייני הודו
המשרד לענייני הודו (באנגלית: India Office) היה משרד ממשלתי בריטי שפעל בין השנים 1858 ל-1947 לניהול ענייני הודו הבריטית (הראג' הבריטי) והפרובינציות שלה, שטח שכלל את המדינות המודרניות הודו, בנגלדש, פקיסטן, סרי לנקה, בורמה ושטחים אחרים בשליטה בריטית סביב האוקיינוס ההודי והשטחים השולטים על נתיבי הים אליה. בראש המשרד ניצב מזכיר המדינה לענייני הודו, שהיה חבר קבינט ממשלת בריטניה ולידו פעלה כגוף מייעץ המועצה לענייני הודו.
רקע היסטורי עריכה
בשנת 1600 נוסדה חברת הודו המזרחית הבריטית כחברה ציבורית למסחר, בעיקר מסחר תבלינים עם הודו וציילון. בין השנים 1612–1757 התאפיינה הנוכחות הבריטית בהודו באופן של ערי מסחר המוגנות על ידי מצודות עם חילות מצב מצומצמים. ערים אלו התרכזו תחילה לאורך החוף המערבי ובהמשך גם בחוף המזרחי, עד למפרץ בנגל. לאחר הקמת סוראט (1612), הוקמו בין השאר תחנות מסחר במדראס (1639), בומביי (1668)[1] וקולקטה (1690). בשנת 1647 היו לחברה 23 תחנות מסחר או 'מפעלים' שכאלה, כאשר הערים המרכזיות היו קולקטה, בומביי ומדראס, אלו הפכו לימים למרכזי השלטון של שלושת מחוזות השלטון בהודו.
ניצחון כוחות חברת הודו המזרחית בקרב פלסי (1757) היה נקודת מפנה במעורבות הבריטית בהודו משום שציין את השלב בו חברת הודו הבריטית התחילה לשלוט ישירות על טריטריות בהודו. במהלך המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19, הפך השלטון הבריטי בהודו לכוח החזק והדומיננטי בתת-היבשת. הכוחות האירופאים בהודו הלכו ודעכו לכדי מספר בודד של ערים הולנדיות, צרפתיות ופורטוגליות. האימפריה המוגולית הלכה ודעכה החל משנות ה-30 של המאה ה-18 ובתחילת המאה ה-19 התקיימה רק באופן פורמלי, האימפריה המראטהית שניסתה לתפוס את מקום המוגולים, הייתה אף היא בדעיכה כנגד ההתרחבות הבריטית. מספר מערכות ומלחמות כנגד ממלכות הודיות שונות הביאו את חברת הודו המזרחית לשלוט בחלקים הולכים וגדלים של תת-היבשת, בין היתר ארבע מלחמות כנגד ממלכת מייסור (1767–1799) ושלוש מלחמות כנגד האימפריה המראטהית (1775–1818). לאחר 1818 עם הניצחון הבריטי כנגד האימפריה המראטהית וביטולה למעשה, שלטו הבריטים באופן ישיר או דרך ממלכות חסות, ברוב הגדול של הודו.
במאי 1857 התפרץ המרד ההודי ברחבי צפון ומרכז הודו. כתוצאה מהטראומה שבהתפרצות הדרמטית של המרד וניהולו הבעייתי, למרות הדיכוי שלו לבסוף, בוטל שלטון החברה המזרחית ההודית וזה הוחלף בשלטון ישיר של הממלכה המאוחדת. החל מאוגוסט 1858 אם כן, כוחות צבא הודו הבריטית וגופי הניהול והאדמיניסטרציה עברו לידי השלטון הבריטי. לשם כך הוקם המשרד לענייני הודו בממשלה הבריטית שהיה אחראי לניהול הודו בפיקוח הפרלמנט.[2]
מבנה ותפקוד עריכה
השר הממונה היה מינוי פוליטי של ראש ממשלת בריטניה ולצידו תפקדה מועצה מייעצת של פקידים, אנשי מסחר ואנשי צבא שטוו את המדיניות והאסטרטגיה הבריטית לשלטון בהודו גופא ובטריטוריות המאבטחות את הנתיב הימי אליה. המוציא לפועל של המדיניות היה מושל הודו (שנקרא Viceroy of India) והמערכת האדמיניסטרטיבית עליה הופקד, כולל צבא הודו הבריטית. מכוח המנדט "לפקח ולהכווין" את כל הפעילות ההודית פעל המשרד גם בתחום הטלגרף בדרום-מזרח אסיה, ניהול תעלת סואץ.
רק לאחר מלחמת העולם הראשונה, במסגרת החוקים India Acts of 1919 ו-1935 India Acts of הועברו פונקציות ניהוליות ושלטוניות מפיקוח ישיר של המשרד לגורמים בהודו, באוקיינוס ההודי ובדרום מזרח אסיה. בשנת 1937 הופרדו בורמה ודרום מזרח אסיה ממשרד הודו, תוך הקמתו של "המשרד לענייני בורמה", שנשלט על ידי אותו שר (שכינויו הורחב למזכיר המדינה לענייני הודו ובורמה) ושכן באותו בניין בוייטהול.
עם הצעדים לקראת קבלת העצמאות של הודו, פקיסטן ובורמה ב-1947 נסגר המשרד.
אזורים נוספים בניהול המשרד לענייני הודו עריכה
לפי ההגדרה שלט המשרד על כל השטחים השולטים על נתיבי הסחר (בעיקר הסחר הימי) להודו ודרכי התקשורת עם תת-היבשת ההודית שהיו בשליטה בריטית או בהשפעה בריטית. בהם:
- איי האוקיינוס ההודי: סרי לנקה, איי אנדמן וניקובר, סנט הלנה
- מזרח אפריקה: זנזיבר, סומלילנד הבריטית
- חצי האי ערב: עדן, חוף שביתת הנשק
- פרס ועיראק ("מסופוטמיה")
- אפגניסטן, טיבט, נפאל, סיקים, בהוטן ואזורים בסין וברוסיה
- מאלאיה (עד סוף המאה ה-19)
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ בומביי (כיום מומביי) ניתנה לבריטים על ידי הפורטוגלים כחלק מהסכם הנישואים של קתרינה, נסיכת פורטוגל.
- ^ מכוח חוק Government of India Act 1858