הנאשמים

הנאשמים
The Accused
	The Accused Movie Poster.jpg
בימוי	ג'ונתן קפלן
הופק בידי	סטנלי ר. ג'פי; שרי לנסינג
תסריט	טום טופור
עריכה	א. ניקולס בראון; ג'ררד ב. גרינברג
שחקנים ראשיים	קלי מקגיליס; ג'ודי פוסטר
מוזיקה	בראד פידל
צילום	ראלף ד. בוד
מדינה	קנדה, ארצות הברית
חברת הפקה	סרטי פרמאונט
חברה מפיצה	פרמאונט, נטפליקס
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	1988
משך הקרנה	111 דק'
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	דרמה
תקציב	$6 מיליון
הכנסות	$32,078,318 (ארצות הברית)
הכנסות באתר מוג'ו	accused
פרסים	פרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר (ג'ודי פוסטר); מועצת ביקורת הקולנוע האמריקנית: עשרת הסרטים הטובים ביותר ;
	דף הסרט ב־IMDb

הנאשמים הוא סרט אמריקאי משנת 1988, בכיכובן של ג'ודי פוסטר וקלי מקגיליס, ובבימויו של ג'ונתן קפלן.

מבוסס חלקית על המקרה האמיתי של האונס של שריל אראוחו שהתרחש בבר במסצ'וסטס ב-1983, זהו אחד הסרטים ההוליוודיים הראשונים שהתמודד עם נושא האונס באופן ישיר.

ג'ודי פוסטר זכתה בפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר עבור גילום התפקיד של שרה טוביאס, וכן בפרס גלובוס הזהב.

עלילה עריכה

בפתיחת הסרט, בחור צעיר בשם קנת' ג'ויס (ברני קולסון) יוצא בריצה מתוך בר קטן בצד הכביש. כעבור זמן קצר, נשמעות צרחות איומות של אישה, בזמן ששרה טוביאס (ג'ודי פוסטר) יוצאת מתנדנדת מהבר, שם מסתבר שעברה אונס קבוצתי קשה. כשהמשטרה מגיעה ואוספת אותה בכביש הבינעירוני, ג'ויס מספר להם ששלושה גברים אנסו אותה לעיניי קהל נוכחים במקום. בבית החולים, שרה פוגשת את קתרין מרפי (קלי מקגיליס), התובעת במקרה. למרות ששרה מצליחה לזהות את התוקפים שלה, קתרין לא מתרשמת ממנה לטובה, ורוצה לסגור את התיק מכיוון ששרה הייתה שיכורה ולבושה, בעיניה, באופן פרובוקטיבי, עם מחשוף.

שרה מתעקשת שהתיק יתקדם, וקתרין מגיעה עם שלושת האנסים לעסקת טיעון על סעיף מופחת עם עונש מאסר מינימלי. שרה זועמת על כך, ומרגישה שמאשימים אותה בפשע שבוצע בה, וששוללים את זכותה להציג את סיפורה בפני בית משפט. היא מתעמתת עם קתרין, וצועקת עליה שבזמן שאנסו אותה שלושה גברים על מכונת הפינבול, כל הקהל מסביב הריע ועודד את האנסים, ושלא אותה קתרין צריכה לשפוט.

כשהיא חוזרת הביתה לקרוואן שבו היא חיה עם בן זוגה, לארי וכלבתה סיידי, היא שוקעת בדיכאון מהטראומה, וגוזזת את שערה, לארי לא מגלה כלפיה אמפתיה, ומנסה לשכנע אותה לשכב איתו. היא מסרבת, ובזעם, אומרת לו להסתלק ולא לחזור. למחרת, בחנות תקליטים, גבר ניגש אל שרה ומנסה להתחיל איתה באופן גס ובוטה, וממשיך להטריד אותה גם כשהיא מנסה לברוח ממנו. הוא מגלה לה שהוא היה אחד מהצופים באונס שלה, ושואל אותה בצחוק, "רוצה לשחק פינבול?". שרה מאבדת את עשתונותיה, נכנסת למכוניתה, ומתנגשת בטנדר של הגבר המטריד. שניהם נלקחים לבית החולים עם פציעות קלות.

קתרין מגיעה לבית החולים, אכולת רגשות אשם שלא התייעצה עם שרה לפני שסגרה עסקה עם האנסים. היא נחושה עכשיו בדעתה לתבוע את המעודדים למעשה בשידול פלילי. כך, האונס יירשם בפרוטוקול, והאנסים ירצו את העונש המרבי לפשע המינורי יחסית במסגרת עסקת הטיעון. עמיתיה בפרקליטות חושבים שהשתגעה, ואינם מסייעים לה, אך שרה וחברתה סאלי נרתמות לעזרתה. סאלי היא מלצרית בבר שבו התרחש האונס, והיא מזהה את המעודדים עבור קתרין, שמגישה נגדם כתב אישום.

המשפט מתחיל ברגל שמאל, כאשר קתרין מחליטה שסאלי לא תוכל להעיד מכיוון שהיא ראתה את שרה מפלרטטת עם אחד האנסים מוקדם יותר. אך היא מצליחה למצוא את הבחור שהתקשר למשטרה, קנת', סטודנט באוניברסיטה הסמוכה. קנת' אינו רוצה להעיד; מסתבר שאחד האנסים הוא חבר שלו. הוא טוען שזו לא אשמת הקהל בבר. "זה היה כמו הצגה, הם צפו. זה לא כזה עניין". אך כשקלי משמיעה לו את ההקלטה שלו לקו החירום, והוא שומע את הזעזוע שחווה באותו הערב בזמן אמת, הוא מסכים להעיד.

במשפט, שרה מספרת בפרטי פרטים את כל ההתרחשויות של אותו לילה, כיצד זה אחר זה אנסו אותה שלושת הגברים, וכיצד הקהל קרא להם קריאות עידוד. הסרט מציג את כל זאת לצופים הקולנועיים בפלאשבקים, בהם רואים כיצד האחד מסייע לשני להצמיד אותה למכונת הפינבול בזמן האונס, וגברים בבר צועקים "תגרום לה לגנוח!" ו"תכניס לה!" וגם "אחת, שתיים, שלוש, ארבע! אנוס את הכוּס הזה עד שיפצע!"

הסרט מסתיים בניצחון לשרה, כאשר שלושת הנאשמים מורשעים. היא חוזרת לקרוואן שלה, וחוגגת עם סיידי הכלבה.

ליהוק עריכה

ג'ודי פוסטר - שרה טוביאס, קרבן האונס.
קלי מקגיליס - קתרין מרפי, התובעת של התיק.
ברני קולסון - קנת' ג'ויס, עד המפתח של המשפט.
טום אובריאן - לארי, בן זוגה של שרה.
אן הרן - סאלי פרייזר, חברתה של שרה שעובדת איתה.
סטיב אנטין - בוב ג'וינר, אחד האנסים אשר נאסר ל-9 חודשים בגין תקיפה.
וודי בראון - דני, אחד האנסים, זה שהתחיל את האונס.
קים קונדרשוף - קורט, אחד האנסים.
ליאו רוסי - קליפורד "העקרב" אלברכט, אחד "הנאשמים", שמתגרה בשרה וזו נכנסת ברכבו.
אנדרו קוואדס - מת'יו היינס, אחד "הנאשמים".
טום מקבית - סטו הולוווי, אחד "הנאשמים" בתקיפה.
האנסים

המקרה של קלי מקגיליס עריכה

ב-1982 קלי מקגיליס הותקפה, נשדדה ונאנסה בביתה בידי לירוי ג'ונסון, פושע מין ששוחרר זמן קצר לפני כן מכלא נוער.^[1] בגלל גילו הצעיר, על אף הרשעתו בתקיפתה, הוא ריצה עונש קצר למדי של כשלוש שנים. נגד שותפו לפשע, שהיה בגיר, לא נמצאו מספיק ראיות כדי לתבוע אותו לדין. חוויה זו הביאה את מקגיליס לבקש את התפקיד של התובעת קתרין מרפי, למרות שהיא לוהקה בתחילה דווקא לתפקיד שרה טוביאס.^[2] לירוי ג'ונסון ריצה מאסר נוסף בגין איומים נגד רונלד רייגן וג'ורג' בוש, ומאוחר יותר נידון לחמישים שנות מאסר בגין שני מעשי אונס נוספים.

ביקורת ופרסים עריכה

הסרט הכניס סך הכל $32,078,318 בקופה בארצות הברית.^[3] הוא גרף ביקורות חיוביות, עם דירוג של 95% באתר Rotten Tomatoes.^[4]

רוג'ר איברט כתב שמוסר ההשכל של ההליכים המשפטיים המתוארים בסרט הוא "אולי המסר הכי חשוב שיש לסרט הזה להציע... שהטרדה מינית מילולית, בין אם היא מתקיימת בצורה גסה בחדר אחורי בפאב, או בין אם היא מרומזת בסיטואציה יומיומית, היא סוג של אלימות - כזו שאינה משאירה סימנים נראים לעין אך בכל זאת יכולה לגרום לקורבנותיה לחוש אי-יכולת לנוע בחופשיות ובקלות בחברה. זהו סוג של כליאה."^[5]

הסרט היה מועמד לפרס דוב הזהב בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין לשנת 1989.^[6]

ג'ודי פוסטר זכתה בפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר, אשר הייתה מועמדות האוסקר היחידה שזכה בה "הנאשמים", מצב שלא קרה מאז 1957 כאשר ג'ואן וודוורד זכתה עבור הסרט שלוש פנים לחוה. אך מאז, קרה הדבר מספר פעמים - כשקתי בייטס זכתה עבור תפקידה בסרט מיזרי, כשג'סיקה לאנג זכתה עבור שמיים כחולים, כששרליז ת'רון זכתה עבור מונסטר, וכשג'וליאן מור זכתה עבור עדיין אליס.