הסוואה בתנועה
הסוואה בתנועה היא הסוואה אשר מספקת מידה מסוימת של הסתרה עבור אובייקט נע. מאחר שלמערכת הראיה קל יותר לזהות אובייקטים זזים ההסוואות היעילות ביותר הן לרוב כאשר האובייקט נייח וצבעיו ומתאר גופו משתלבים ברקע או כשהוא נחבא מאחורי אובייקטים אחרים, אך במקרים אחדים, למשל כאשר נמר רוצה להתקרב לטרף או חרק המחפש את מזונו אין לאובייקט ברירה אלא לנוע ולחשוף את עצמו ולכן נאלצו בעלי חיים לפתח שיטות הסוואה בתנועה השונות משיטות הסוואה יעילות יותר שנועדו להסתתרות.
הסוואה של התקרבות בתנועה עריכה
בעלי חיים רבים רגישים במיוחד לתנועת אובייקטים; לדוגמה, צפרדעים מסוגלים לזהות בקלות כתמים כהים וקטנים הנעים במהירות לידם אך מתעלמים מחפצים נייחים.[1] הסוואה על בסיס צבעים ודפוסים יכולה לעזור לאובייקט להישאר סמוי גם בתנועה, לפחות בצורה יעילה יותר מאובייקט שאינו מוסווה אך יעילותה קטנה ככל שהתוקף מתקרב למטרה. לצורך הסוואה גם בזמן התקרבות קיימות מספר אסטרטגיות.
תנועה חשאית עריכה
אסטרטגיה אחת היא למזער את התנועה בפועל, כאשר טורפים כגון נמרים עוקבים אחרי הטרף הם זזים לאט מאוד ובחשאי. אסטרטגיה זו מונעת את הצורך להשתמש בהסוואת תנועת.[2]
חיקוי זרימה אופטית של הרקע עריכה
חיות מסוימות, בעיקר מעופפות, מחקות את הזרימה האופטית של הרקע. כלומר הן נעות בהתאם למהירות ולדפוס התעופה של אובייקט המטרה ויוצרות את האשליה שהן אינן נעות כלל או נעות לכיוון אחר. בשיטה זו התוקף אינו פונה ישירות לכיוון הקורבן כמו במרדף קלאסי של ניווט יחסי.
| אסטרטגיה | תיאור | אפקט הסוואה | בשימוש על ידי מינים |
|---|---|---|---|
| מרדף קלאסי | נע ישר לכיוון המיקום הנוכחי של היעד בכל עת (האסטרטגיה הפשוטה ביותר) | ללא, המטרה רואה את תנועת הרודף כנגד רקע | דבורים, זבובים, גדיתים |
| הסוואת תנועה בעזרת נקודה אמיתית | התנועה לעבר המטרה היא בינו לבין נקודה הקרובה לנקודת ההתחלה ממנה יצא התוקף | בעיני המטרה התוקף נראה נייח (אך הצללית גדלה כתלות בקרבה) | שפיריות, רחפניים |
| הסוואת תנועה בעזרת נקודה רחוקה | התנועה לעבר המטרה נמצאת על קו מקביל לקו בין נקודת היציאה של התוקף והמטרה | הרודף נשאר במיקום קבוע בשמיים ויוצר אשליה שהוא עדיין רחוק | כלבים, רחפניים, דגים כליל-גרמיים, עטלפים, בזים |
הסוואה על ידי תנועה (התנדנדות) עריכה
אחת השיטות לנוע מבלי להתגלות היא על ידי שימוש בדפוסי תנועה הנראים טבעיים ומשתלבים עם הסביבה. העיקרית שבהם היא הליכה מתנדנדת המדמה אובייקט נייח שנע כתוצאה מגורמים חיצוניים. למשל סוסון האצה משתמש בדפוס תנועה המדמה אצה שנעה עם זרמי הים, מקלונאים וחרקים אחרים מתנדנדים קדימה ואחורה בזמן ההליכה כאשר הם חשים במשב רוח ומשנים את תדירות הנדנוד בהתאם למאפיינים של הרוח והתזוזה שהיא גורמת לחפצים כגון עלים שנעים סביבם. לעיתים שיטה זו משמשת גם כסוג של תנועת הסוואה לצורך התקרבות לטרף.[3]
הערות שוליים עריכה
- ^ Anstis, Stuart (1 ביוני 2015). "Seeing Isn't Believing". The Scientist. נבדק ב-28 באפריל 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Macdonald, David; Loveridge, Andrew (2010). The Biology and Conservation of Wild Felids. Oxford University Press. pp. 84–. ISBN 978-0-19-923444-8.
- ^ Bian, Xue; Elgar, Mark A.; Peters, Richard A. (2016). "The swaying behavior of Extatosoma tiaratum : motion camouflage in a stick insect?". Behavioral Ecology. 27 (1): 83–92. doi:10.1093/beheco/arv125.