הַעֲלָאָת גֵּרָה היא חלק מתהליך העיכול במעלי גרה המאפשר עיכול של מגוון רחב של צמחים המכילים תָּאִית (צלולוזה), שקיבת בעל החיים אינו מסוגל לעכל. וכן הוא מאפשר אכילת כמויות גדולות בבת אחת והשלמת תהליך עיכול המזון גם לאחר זמן רב במקום מוגן מבעלי חיים העלולים לפגוע בחיה.

זוג צבאים יחמורים מעלים גרה.

מערכת הקיבות עריכה

מערכת הקיבות נמצאת בצדו השמאלי של חלל הבטן. מערכת הקיבות של מעלי הגרה מורכבת מארבעה מדורים:[1]

  1. הֶמְסֵס או כָּרֵס[2] (rumen), הנראית כשק גדול, שרקמתה הפנימית נראית כבליטות קטנטנות דומות לשערות.
  2. בית־הכוסות (reticulum), שיש בו רקמה פנימית כעין תאים משובצים, ומכאן שמו.
  3. קיבת־העלעלים (omasum), הבנוי דפים־דפים ובהם בליטות קטנות.
  4. קיבת־המיצים (abomasum), הנקראת גם, המסתיימת בתריסריון.

תיאור התהליך עריכה

המזון מתערבב בכמות גדולה של רוק והבהמה בולעת אותו, מבלי ללעוס, דרך הלוע (pharynx) אל הוושט, העובר לאורך קנה הנשימה, מצדו האחורי, ולאחר מכן בין שתי הריאות, ולאחר מכן דרך פתח בסרעפת אל ההמסס. המזון מאוחסן בבית־הכוסות, שם הוא מותסס באמצעות מיקרואורגניזמים ומתפרק. לאחר מכן, הוא עולה מבית הכוסות דרך הוושט חזרה אל הפה, מתערב שוב ברוק ונלעס היטב. לאחר מכן, המזון חוזר שוב אל הכרס ובית הכוסות. התהליך חוזר על עצמו עד שהמזון מתפרק לחתיכות קטנות המסוגלות לעבור דרך הפתח הקטן המוביל אל קיבת־העלעלים, שם נספגים רוב הנוזלים שבתערובת והמזון המוצק עובר אל קיבת־המיצים. שם המזון מתערב עם מיצי עיכול ואנזימים. מן הקיבה המזון עובר אל התריסריון וממשיך בתהליך העיכול.

בעלי חיים מעלי גרה עריכה

מעלי גרה שייכים לקבוצה מעלי גירה שבסדרת מכפילי הפרסה. לקבוצה שייכים המשפחות הבאות:

ביהדות עריכה

על פי כללי ההלכה אחד משלושת הסימנים הדרושים לכשרות הבהמה הוא העלאת גרה (שני הסימנים האחרים הם נוכחות פרסה והיותה שסועה).

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא העלאת גירה בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ישעיהו ליבוביץ (י.ל.), "גרה", האנציקלופדיה העברית (כרך יא, עמ' 232), חברה להוצאת אנציקלופדיות, תשי"ז.
  2. ^ שתי המילים תקניות לפי מילון ביולוגיה כללית של האקדמיה ללשון העברית. באנציקלופדיה העברית: המסס.