ויקיפדיה

הפארק הלאומי קונגארי

פארק לאומי במרכז קרוליינה הדרומית

הפארק הלאומי קונגארי (באנגלית: Congaree National Park), הוא פארק לאומי המשתרע על שטח מיוער בן 106 קילומטרים רבועים במרכז מדינת קרוליינה הדרומית בארצות הברית. הפארק מנוהל על ידי שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית. האתר קיבל מעמד של פארק לאומי כתוצאה ממסע פרסום עממי שהחל ב-1969. הפארק משמר את החלקה הגדולה ביותר של יער ראשוני של עצים רחבי עלים המוצף כמה פעמים בשנה.[א] העצים העבותים הגדלים ביער של מישור ההצפה הם בין הגבוהים ביותר במזרח ארצות הברית, ויוצרים אחת מחופות היער הגבוהות ביותר שנותרו בעולם של עצים נשירים הגדלים באקלים ממוזג. הנהר קונגארי זורם דרך הפארק. כ-57% (61 קילומטרים רבועים) משטח הפארק מוגדרים אזור טבע בראשיתי.

הפארק הלאומי קונגארי
שביל קורות עץ מוגבה במקצת עובר דרך יער ראשוני של טקסודיון דו-טורי ועצי טופלו
שביל קורות עץ מוגבה במקצת עובר דרך יער ראשוני של טקסודיון דו-טורי ועצי טופלו
שביל קורות עץ מוגבה במקצת עובר דרך יער ראשוני של טקסודיון דו-טורי ועצי טופלו
מידע כללי
תאריך הקמה 10 בנובמבר 2003
מבקרים בשנה 143,843[2] (נכון ל־2016)
גוף מנהל שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית
נתונים ומידות
שטח 106[1] קמ"ר
מיקום
מדינה קרוליינה הדרומיתקרוליינה הדרומית קרוליינה הדרומית
מיקום Richland County עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 33°47′00″N 80°47′01″W / 33.783258°N 80.78366°W / 33.783258; -80.78366
Congaree National Park
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מפת הפארק הלאומי קונגארי

גאוגרפיה עריכה

הפארק הלאומי קונגארי משתרע על שטח מיוער בן 106 קילומטרים רבועים במרכז מדינת קרוליינה הדרומית בתחומי מחוז ריצ'לנד. הפארק שוכן כ-30 קילומטרים דרומית-מזרחית לקולומביה, בירת קרוליינה הדרומית. הפארק שוכן במרכז אגן ניקוז של הנהרות ווטרי (Wateree) וקונגארי (Congaree), והוא מישור המכוסה בסחף מנהרות אלו. המישור מוצף בממוצע עשר פעמים בשנה, כשזמן ההצפה נמשך בין כמה ימים לחודש. בשאר הימים המישור יבש.

אקלים עריכה

האקלים בפארק הלאומי קונגארי הוא סובטרופי גשום, אופייני למרכז קרוליינה הדרומית, שבו החורפים נוחים והקיצים חמים וגשומים. התקופה הטובה ביותר לבקר בפארק היא באביב ובקיץ כשהטמפרטורות נוחות והיתושים אינם מהווים בעיה. יש באזור ארבע עונות מובחנות. האביב, בין מרץ למאי, מאופיין בצמיחה חדשה ובפריחה. האקלים גשום וחמים, והטמפרטורות מגיעות בין 23°C ל-26°C. הגשם תדיר, ומדי פעם יש גם סופות רעמים. ממוצע הגשם לעונה זו הוא סביב 80 מילימטרים בחודש. הקיץ, בין יוני לאוגוסט, לח וגשום מאוד, והטמפרטורות מגיעות עד 32°C. סופות רעמים נפוצות מאוד, ויכולות להתרחש בפתאומיות. ממוצע הגשמים הוא 110 מילימטרים בחודש. בסתיו, בין ספטמבר עד נובמבר, הטמפרטורות יכולות לנוע סביב 21°C ביום, והלחות נמוכה. צבעי השלכת מופיעים סביב סוף אוקטובר ותחילת נובמבר. השיט בפארק אידיאלי בתקופה זו. ממוצע הגשם לעונה זו הוא סביב 80 מילימטרים בחודש. החורף, בין נובמבר לפברואר, נוח, כשהטמפרטורות ביום הם סביב 10°C, והטמפרטורות בלילה צונחות מתחת לנקודת הקיפאון. שלג יכול לרדת, אם כי הוא אינו נפוץ. השטח מוצף בעונה זו, ושיטפון יכול להתרחש בלי סימנים מקדימים. הפארק שוכן במרכז אגן ניקוז גדול מאוד, ולכן מתרחשים שיטפונות גם אם לא יורד גשם בפארק עצמו אלא בצפון מדינת קרוליינה הדרומית.[3]

מזג האוויר להלן הוא בעיר קולומביה הסמוכה:

אקלים בפארק הלאומי קונגארי
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר שנה
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 13.3 15.7 20.1 24.6 28.8 32.2 33.7 32.6 29.6 24.5 19.6 14.6 24.1
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) 0.9 2.7 6.1 10.2 15.3 20.1 22 21.7 17.9 11.2 5.7 1.8 11.3
משקעים ממוצעים (מ"מ) 90 91.7 94.7 66.5 75 119 139 134 90 81 69.6 82 1,132
מקור: COLUMBIA/METRO ARPT SC

גאולוגיה עריכה

 
מפה גאולוגית של הפארק
 
חתך רוחב גאולוגי של הפארק

הפארק שוכן כולל בתחומי המתחם של מישור ההצפה של הנהר קונגארי, כשהמשקעים כתוצאה מההצפות כוללים חול, טין, וחרסית. רקבובית וכבול הם תוצרים של ריקבון של הצמחייה. הנפתולים של הנהר יצרו אגמי נפתול[ב] ייחודיים. צפונית לפארק משתרעים העתק אוגסטה (Augusta fault) האזורי שכיוונו צפון-מזרח לדרום-מערב ומתחם טראס (Terrace Complex), הכולל מדרגות נהר מתקופת הפליוקן. דרומית לפארק נמצאים "הצוקים הדרומיים" (Southern Bluffs) העוברים סחיפה משלהי הפליסטוקן. מערבית לפארק שוכנים המתלול הקרוי Atlantic Seaboard fall line והרמה הקרויה פיידמונט (Piedmont).[4]

אקולוגיה עריכה

הפארק משמר חלק חשוב מהאזור האקולוגי יערות החוף של מרכז האטלנטי (Middle Atlantic coastal forests).[5] החשיבות המרכזית של הפארק הלאומי קונגארי היא בהיותו החלקה הגדולה ביותר של ביומה ייחודית: יער ראשוני של עצים רחבי עלים המוצף כמה פעמים בשנה.[א] העצים העבותים הגדלים ביער של מישור ההצפה הם בין הגבוהים ביותר במזרח ארצות הברית, ויוצרים אחת מחופות היער הגבוהות ביותר שנותרו בעולם של עצים נשירים הגדלים באקלים ממוזג. הפרטים הגבוהים ביותר בעולם של 15 מינים של עצים גדלים בפארק, בהם: אורן מהמין Pinus taeda‏ (51 מטרים), ליקוידמבר (48 מטרים), אלונים מהמינים Quercus pagoda‏ (47 מטרים), Quercus michauxii‏ (41 מטרים) ו-Quercus lyrata‏ (40 מטרים), אולמוס אמריקאי (41 מטרים), ואפרסמון אמריקאי (39 מטרים).[6]

הפארק משמר מערכת אקולוגית מגוונת מבחינה ביולוגית של מישור הצפה דינמי של נהר. מים מהנהרות ווטרי (Wateree) וקונגארי (Congaree) זורמים דרך מישור ההצפה של הפארק, כשהם נושאים איתם חומרי מזון ומשקעים המזינים ומחדשים את הצמיחה במערכת אקולוגית זו. ביצות שבהן גדלים עצים, אגמי נפתול, פלגים הזורמים לאיטם מהווים בית גידול למגוון דגים, דו-חיים, זוחלים, יונקים, חרקים וצורות חיים מימיות אחרות. חבורות יער מגוונות מיוצגות גם הן בפארק, החל ביערות האורנים ועד לעצים המותאמים לצמיחה במים עומדים כדוגמת טקסודיון דו-טורי ועצי טופלו.[7]

צמחייה עריכה

 
יער ראשוני

בפארק מיוצגות חבורות יער מגוונות, החל ביערות האורנים שבראשי הצוקים ועד לעצים המותאמים לצמיחה במים עומדים כדוגמת טקסודיון דו-טורי (Taxodium distichum) ועצי טופלו (Nyssa aquatica, באנגלית Water Tupelo). בין מיני העצים הנוספים: פאו פאו, ליקוידמבר ליבני (Liquidambar styraciflua), אדר מילני (Acer negundo), אדר אדום (Acer rubrum), שושנן הצבעונים (Liriodendron tulipifera), אשור אמריקאי (Fagus grandifolia), שקמה אמריקאית (Platanus occidentalis), אולמוס אמריקאי (Ulmus americana), אפרסמון אמריקאי (Diospyros virginiana), מין הצינית (צמח) Ilex opaca (באנגלית American holly)‏, Nyssa biflora (באנגלית Swamp tupelo), מיני האלון: אלון שחור (Quercus velutina)‏, Quercus lyrata (באנגלית Overcup oak)‏, Quercus pagoda (באנגלית Cherrybark oak)‏, Quercus phellos (באנגלית Willow oak)‏, Quercus similis (באנגלית Bottomland post oak)‏, Quercus michauxii (באנגלית Swamp chestnut oak) ו-Quercus nigra (באנגלית Water oak)‏, Carpinus caroliniana (באנגלית American hornbeam), מין האורן Pinus taeda (באנגלית Loblolly pine), מין הצפצפה Populus heterophylla (באנגלית Swamp cottonwood) ו-Morella cerifera (באנגלית Southern wax myrtle). בין הצמחים המטפסים ופרחי הבר: יערה יפנית, ביגנוניית הקנוקנות (Bignonia capreolata), לובליה אדומה (Lobelia cardinalis), יסמין צהוב (Gelsemium sempervirens)‏, Packera glabella (באנגלית Butterweed)‏, Solanum carolinense (באנגלית Carolina horsenettle) ו-Zephyranthes atamasco (באנגלית Atamasco-lily).[8]

בעלי חיים עריכה

 
לוטרה צפון-אמריקנית בפארק

מיני החולייתנים החיים בפארק כוללים:

היסטוריה עריכה

ההיסטוריה האנושית באתר התחילה לפני 13,000 שנים.[16] הילידים האמריקנים התקיימו על המשאבים הרבים שמקורם במישור ההצפה. האירופאי הראשון שהגיע לאזור היה מגלה הארצות והקונקיסטאדור הספרדי ארננדו דה סוטו.[17] עבדים אפרו-אמריקאים הסתתרו באדמות הביצה ולאחר שחרור העבדים הם צדו, דגו והשתמשו בסידר קריק כאתר להטבלה.[18]

החל מ-1898 החלה לפעול באתר חברת לחטיבת עצי הטקסודיון בשם "Santee River Cypress Logging Company", שבעליה היו שני יזמים משיקגו: פרנסיס בידלר (Francis Beidler) ובנג'מין פרגסון (Benjamin F. Ferguson). החברה פעלה במקום עד 1914. עקב כך השיגו בידלר ויורשיו בעלות על האזור. בשנות ה-50 של המאה ה-20 פעלו הארי האמפטון (Harry R.E. Hampton), עורך של העיתון The State וצייד חובב,[19] ופיטר מניגולט (Peter Manigault), מהעיתון The Post and Courier, לקדם את השימור של מישור ההצפה קונגארי. המפטון הקים את "אגודת שימור יער בידלר" (Beidler Forest Preservation Association) ב-1961. כתוצאה משתדלנות זו הציע מחקר שנערך על ידי שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית ב-1963 על הקמת מונומנט לאומי במקום.[20]

הקמת המונומנט עריכה

במהלך שנות ה-60 לא חלה כל התקדמות בנושא. חידוש כריתת העצים על ידי בני משפחת בידלר ב-1969 הניע את הקמת "אגודת שמורת הטבע ביצת קונגארי" (Congaree Swamp National Preserve Association) ב-1972. האגודה שילבה כוחות עם מועדון סיירה וארגוני שימור אחרים במטרה לקדם חקיקה פדרלית לשמר את חלקת האדמה. הסנאטורים מקרוליינה הדרומית: סטרום ת'ורמונד וארנסט הולינגס (Ernest F. Hollings) העלו הצעה ב-1975 להקמת שמורת טבע. ב-18 באוקטובר 1976 עברה חקיקה להקמת "המונומנט הלאומי ביצת קונגארי" (Congaree Swamp National Monument). הולינגס ות'ורמונד קידמו תוכנית להרחבת המונומנט ב-90 קילומטרים רבועים.[20]

מעבר לפארק לאומי עריכה

ב-24 באוקטובר 1988 הוכרזו כשני שלישים משטח המונומנט כאזור טבע בראשיתי (הרמה הגבוהה ביותר של שימור), וב-26 ביולי 2001 הוכרז האתר אזור צפרות חשוב (Important Bird Area). הקונגרס שינה את הגדרת המונומנט הלאומי ל"הפארק הלאומי קונגארי" ב-10 בנובמבר 2003, תוך הסרת התואר הבלתי הולם "ביצה" מהשם, ובמקביל הורחבו גבולות האתר ב-18.5 קילומטרים רבועים. נכון ל-31 בדצמבר 2011 נמצאים 105.3 קילומטרים רבועים משטח הפארק בבעלות פדרלית.

תיירות עריכה

 
שייטי קיאקים בסידר קריק

בפארק מבקרים בממוצע מעל ל-140,000 תיירים מדי שנה. אל הפארק אפשר להגיע ברכב פרטי בלבד מקולומביה הסמוכה, משארלוט בקרוליינה הצפונית (כשעתיים נסיעה) או מצ'ארלסטון. בשלוש הערים יש שדות תעופה.[21]

אין בפארק עצמו מלונות או אכסניות ויש בו שני אתרי מחנאות פרימיטיביים (בלא מים זורמים או שירותים).[22] כמו כן אין בפארק מסעדות או מקומות שבהם ניתן לרכוש מזון. מלונות, ומסעדות מצויים בקולומביה הסמוכה.[23]

בפארק פועל מרכז מבקרים אחד: Harry Hampton Visitor Center. במרכז המבקרים יש מוצגים על עולם הטבע של הפארק והמאמצים להציל את הביצה. כמו כן מוקרן סרט על הפארק.

פעילויות עריכה

הפעילויות המוצעות בפארק כוללות אתרי מחנאות פרימיטיביים, מסלולי הליכה, שיט בקאנו או בקיאקים וצפרות. הקמת אוהלים מחוץ לאתרי המחנאות המוסדרים מותרת ברישיון ברחבי הפארק. בין שבילי ההליכה נכללים Bluff Trail‏ (קילומטר אחד), Weston Lake Loop Trail‏ (7.5 קילומטרים), Oakridge Trail‏ (12 קילומטרים) ו-King Snake Trail‏ (כ-18 קילומטרים). לאורכם יכולים המטיילים לצפות באיילים, דביבונים, אופסומים ואפילו בעקבות של שונר. שומרי שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית הפועלים במרכז המבקרים מספקים מידע על מצב השבילים. יחד עם שבילי ההליכה הפארק סומן גם מסלול שיט בן 32 קילומטרים בסידר קריק (Cedar Creek).

מרבית המבקרים בפארק הולכים לאורך Boardwalk Loop ("לולאת שביל קורות העץ"), מסלול הליכה מוגבה העובר דרך האזור הביצתי ומגן על הצמחים שבגובה הקרקע. הפארק מתגאה באורן מהמין Pinus taeda הגבוה ביותר (51.4 מטרים) ובעל הנפח הרב ביותר (42 מטרים מעוקבים) בעולם, כמו גם בכמה עצי טקסודיון דו-טורי שהם בני למעלה מ-500 שנים.

פעם בחודש נערכים סיורים בהדרכת מתנדבים בחלק מהשבילים הארוכים יותר בפארק על מנת לתת למבקרים הזדמנות לרדת משביל קורות העץ ולהיות קרוב יותר לטבע.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא הפארק הלאומי קונגארי בוויקישיתוף

ביאורים עריכה

  1. ^ 1 2 באנגלית old growth bottomland hardwood forest, ביומה של עצים נשירים הגדלים בשפלות של דרום-מזרח ארצות הברית לאורך נהרות ואגמים ומוצפים כמה פעמים בשנה ומפתחים שורשי אוויר
  2. ^ באנגלית oxbow lake. שלמה שובאל מגדיר זאת כ"מקווה מים שנוצר בנפתול של נהר שניתק מהאפיק הראשי. הניתוק נגרם בעת שיטפון כשספיקה מוגברת של מי הנהר פורצת אפיק חדש בין צווארי נפתולים הדוקים"

הערות שוליים עריכה

  1. ^ National Park Service Land Resources Division Listing of Acreage
  2. ^ Congaree NP
  3. ^ Weather
  4. ^ Graham, J.P. (2014). Congaree National Park: Geologic resources inventory report. Fort Collins: US Dept. of the Interior National Park Service. pp. 1–48.
  5. ^ Middle Atlantic coastal forests
  6. ^ Champion trees
  7. ^ Nature
  8. ^ Plants in the Congaree National Park
  9. ^ Fishes in the Congaree National Park
  10. ^ Amphibians in the Congaree National Park
  11. ^ Reptiles in the Congaree National Park
  12. ^ Bird Check List for Congaree National Park Using the CSV file at the bottom of the page
  13. ^ מין פולש
  14. ^ Mammals
  15. ^ Mammals at Congaree National Park
  16. ^ History & Culture
  17. ^ People
  18. ^ Stories
  19. ^ Arning, David R. (7 בספטמבר 2005). "National Register of Historic Places Registration Form: Woodlands" (PDF). National Park Service. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ 1 2 Almlie, Elizabeth J. (2011). "A Place of Nature and Culture: The Founding of Congaree National Park, South Carolina" (PDF). Federal History Journal (3).
  21. ^ Directions
  22. ^ Camping at Congaree National Park
  23. ^ Eating & Sleeping


 
 
אנפה כחולה גדולה בביצת קונגארי
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הפארק_הלאומי_קונגארי&oldid=38467974"