הפרלמנט של גאורגיה

הפרלמנט של גאורגיהגאורגית: საქართველოს პარლამენტი, מילולית: סַכַּרתווֶלוֹס פַּרלַמֶנטי) הוא הרשות המחוקקת העליונה של גאורגיה. בית המחוקקים הוא חד ביתי וכולל 235 חברים, הידועים כסגנים, מתוכם 150 מיוצגים באופן יחסי ו-85 נבחרים בשיטה הרובנית, המייצגים את נפות גאורגיה. כל חברי הפרלמנט נבחרים לארבע שנים. זכות ההצבעה נתונה לכל בוגר ללא אפליה של מין, דת, גזע או הגבלה אחרת. מבנה הפרלמנט ממוקם ברחוב איראקלי אבאשידזה בכותאיסי.

הפרלמנט של גאורגיה
საქართველოს პარლამენტი
מדינה גאורגיהגאורגיה גאורגיה
סוג בית מחוקקים חד-ביתי
היסטוריה
תקופת הפעילות 1992–הווה (כ־32 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
הרכב
מספר מושבים 150

קבוצות פוליטיות:

ממשלה (115)
  •      החלום הגאורגי (115)
נתמכת על ידי (1)
  •      תעשייה תציל את גאורגיה (1)
אופוזיציה (34)
  •      גאורגיה הארופאית (21)
  •      התנועה הלאומית המאוחדת (6)
  •      ברית הפטריוטים של גאורגיה (6)
  •      עצמאי (1)
בחירות
שיטת בחירות

77 מושבים בחירות יחסיות כלליות

73 מושבים בחירות אזוריות אישיות
בחירות קודמות 8 ו-30 באוקטובר 2016
בחירות הבאות 2020
משכן
בניין הפרלמנט הגיאורגי, כותאיסי
אתר אינטרנט
parliament.ge
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חוקת גאורגיה מעניקה לפרלמנט של גאורגיה כוח תחיקתי מרכזי, שמוגבל רק ברפובליקות האוטונומיות של אג'ריה ואבחזיה.

הרעיון של הגבלת הכוח המלכותי, קדם במעט למגנה כרטה בממלכה המאוחדת, ויצירת סוג של גוף פרלמנטרי של ממשלה, נהגה על ידי האריסטוקרטיה והאזרחים בממלכה הגאורגית המאוחדת של המאה ה-12, בתקופת שלטונה של תמר המלכה, המלכה-אישה הגאורגית הראשונה.

היסטוריה עריכה

מנקודת מבט האופוזיציונרים לתמר המלכה ומנהיגם, ק'ותלו ארסלן, הפרלמנט הגאורגי הראשון צריך היה לכלול שני בתים. הבית הראשון, דַרבַּזי, מיועד לאריסטוקרטים ולאזרחים בעלי ההשפעה, שיתכנסו מדי כל תקופת זמן כדי לדון ולהחליט על התהליכים המתרחשים בממלכה. הבית השני, קַרַבי, יהיה גוף שישמש כמכשיר ליישום אותן החלטות שיתקבלו על ידי הדרבזי. העימות הסתיים בניצחונם של התומכים בהגבלת הכוח המלכותי הבלתי מוגבל. קוטלו ארסלן נעצר בהוראת המלכה תמר.

לאחר מכן, רק בשנת 1906 שהגאורגים קיבלו את ההזדמנות לשלוח את נציגיהם לגוף הפרלמנטרי של הממשלה, הדומה השני (החל משנת 1801 גאורגיה סופחה לאימפריה הרוסית). בין חברי הדומה הגאורגים היו:

בשנת 1918 נוסד ה"פרלמנט הלאומי הגאורגי" הראשון בגאורגיה העצמאית. בשנת 1921 הפרלמנט אימץ את החוקה הגאורגית. זמן קצר לאחר אימוץ החוקה גאורגיה נכבשה על ידי הכוחות הרוסיים, דבר שהוביל להפסקה של 69 שנים בקיום הממשלה הפרלמנטרית בהיסטוריה של גאורגיה. הבחירות הרב-מפלגתיות הראשונות בברית המועצות התקיימו בגאורגיה רק ב-28 באוקטובר 1990. הסובייט העליון שנבחר בגאורגיה הכריז על העצמאות של גאורגיה. ב-26 במאי 1991 בחרו אזרחי גאורגיה את יושב ראש המועצה העליונה, זוויאד גמסחורדיה כנשיא המדינה. המתח בין המפלגות המכהנות ומפלגות האופוזיציה התגברו בהדרגה, עד שהתפתח מאבק מזוין בשנים 1992-1991. הנשיא עזב את המדינה, הסובייט העליון הגאורגי חדל לתפקד והמדינה נשלטה על ידי מועצה צבאית.

בשנת 1992 אדוארד שוורדנדזה, שר החוץ לשעבר של ברית המועצות, חזר לגאורגיה, במטרה להיות היושב ראש של המועצה הצבאית שהוקמה מחדש כמועצת המדינה. מועצת המדינה שחזרה את החוקה הגאורגית מ-1921, והכריזה ב-4 באוגוסט 1992 על יום הבחירות לפרלמנט. בשנת 1995 הפרלמנט שנבחר זה מכבר אימץ את החוקה החדשה - גאורגיה היא דמוקרטיה נשיאותית ובית המחוקקים שלו הוא חד-ביתי.

מבנה עריכה

 
בניין הפרלמנט של גאורגיה בלילה

הפרלמנט הגאורגי הוא הגוף המייצג העליון שאחראי על הרשויות החוק, ומגדיר את כיוונה העיקרי של מדיניות הפנים ומדיניות החוץ של המדינה, שולט על פעילות הממשלה בתוך הגבולות שהוגדרו בחוקה ועניינים נוספים. נינו בורג'נדזה נבחרה לתפקיד יושבת הראש של הפרלמנט החוקתי השישי של גאורגיה באפריל 2004.

מבנה הפרלמנט, כמו גם יו"ר הפרלמנט וסגנו, מאובטחים על ידי שירות אבטחת המדינה המיוחד.

תהליך קבלת החוקים עריכה

על פי החוקה הגאורגית, נשיא גאורגיה, ועדה פרלמנטרית, סיעה פרלמנטרית, חברי הפרלמנט, הגופים העליונים המייצגים את אבחזיה ואג'ריה, ולא פחות מ-30,000 אלקטורים, חתמו על היוזמה החוקתית.

הוועדות הפרלמנטריות והנשיא, הם עיקרי היוזמים של הצעות חוק בגאורגיה. הצעת חוק, ערוכה על ידי הוועדה או מתקבלת דרך יוזמה אחרת, נידונה בישיבת הוועדה המתאימה. הצעת החוק, לאחר עיון הוועדה או מלווה בהערות מסבירות, מועברת לוועדות פרלמנטריות אחרות. היא מתפרסמת לציבור ב"דיווחים פרלמנטריים", מהדורה מיוחדת של הפרלמנט. לפני שהוועדה מחליטה לקבל את הצעת החוק, מתקיים מושב מלא, והיא מארגנת את נוסח החוק של הוועדה, והנוסח מתפרסם ברבים, על ידי המדיה, לפחות בתוך שבעה ימים. אם הוועדה מחליטה כי הטיוטה מוכנה לדיון באספה הכללית, היא מועברת ללשכה הפרלמנטרית, ושם נבחנת אם היא מתאימה לאג'נדה שלהם. ובסופו של דבר מעבירה למשרד המתאים.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה