הצפון החדש

רובע בעיר תל אביב

הצפון החדש הוא כינוי לחלקה של העיר תל אביב-יפו, המשתרע בין רחוב אבן גבירול ממערב, לנתיבי איילון ממזרח, ובין נחל הירקון מצפון לשדרות שאול המלך מדרום. חלק זה חופף לרובע 4 של העיר, ובשנת 2008 מנתה אוכלוסייתו 42,746 תושבים, שהיו 11.1% מכלל תושבי העיר.

הצפון החדש
כיכר המדינה וסביבתה (מבט ממגדלי עזריאלי)
כיכר המדינה וסביבתה (מבט ממגדלי עזריאלי)
מידע
עיר תל אביב-יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
אוכלוסייה 42,746 (2008)
קואורדינטות 32°05′18″N 34°47′24″E / 32.088222222222°N 34.789972222222°E / 32.088222222222; 34.789972222222
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
פארק צמרת וחלק מהחניון של מסוף 2000 בקדמת התמונה

כינוי זה לאזור אינו רווח למרות שהוא השם הרשמי של הרובע והוא מכונה לרוב "הצפון הישן" בטעות או נתפש כחלק ממרכז העיר. מקור שמו של האזור באבחנה בינו לבין הצפון הישן של תל אביב, המשתרע מצידו המערבי של רחוב אבן גבירול - רובע 3. במשך שנים רבות, החל משנות ה-30 של המאה ה-20, התפתחה העיר בהתאם לתוכנית גדס, בעיקר לכיוון צפון, היינו לאורך חופי הים התיכון, ועד למרחק של כקילומטר ממנו. תוכניות המתאר לצפון החדש הוכנו עוד קודם, בסוף שנות ה-40, בהשראת תוכנית גדס אולם היצע הקרקעות שלפני מלחמת העצמאות איפשר בנייה מוגבלת ביותר באזור. בתחום שטח הרובע שכנו הכפרים הערביים סומייל וג'מאסין אל ע'רבי, ובדרומו עובדו עד שנות ה-40 שדותיה של המושבה הטמפלרית שרונה. השכונה התל אביבית היחידה שהוקמה בשטח זה עוד לפני הקמת המדינה הייתה קריית מאיר, סמוך למקומה של כיכר רבין של היום.

הבנייה באזור זה החלה מ-1948[1] ונמשכה באופן אינטנסיבי עד שנות ה-80, אז מצאי הקרקעות הפנויות בה כבר הפך דל. עיקר הבנייה מאז שנות ה-80 ועד היום היא של מגדלי מגורים, שהאחרונים שבהם מתנשאים כבר מעל ל-30 קומות. במהלך שנות ה-50 גם נבנו לאורך הגבול המערבי של הצפון החדש בנייני רחוב אבן גבירול בעלי האכסדרה המסחרית הארוכה. החלק שממערב לרחוב זכה לשם "הצפון הישן" האזור החדש היה ל"צפון החדש" ואילו השכונות שמצפון לירקון, אשר ניצניהם החלו גם הם בשנות ה-50 כונו שכונות עבר הירקון. מסיבות אלו המושג "צפון תל אביב" השתנה עם השנים ונתון גם היום לפרשנות.

הבנייה בצפון החדש מיועדת בעיקרה למגורים והיא כוללת גם את השכונות שבין דרך נמיר לנתיבי איילון - שכונת בבלי, גבעת עמל ופארק צמרת. מגדלי מגורים ראשונים - מגדלי דוד נבנו במהלך שנות ה-70. דרומו של האזור, בסמוך למתחם הקריה בשדרות שאול המלך וברחוב ויצמן, הוא חלק מהמע"ר של תל אביב. באזור זה נמצאים גם מבני ציבור חשובים ופונקציות עירוניות נוספות, בהם המרכז הרפואי תל אביב (איכילוב), מוזיאון תל אביב, המשכן לאמנויות הבמה, ספריית בית אריאלה ובתי המשפט. בחלקו המזרחי של אזור זה נמצאים תחנת הרכבת תל אביב מרכז ומסוף 2000.

היקף השימוש המסחרי והציבורי באזור מצומצם. חזית מסחרית משמעותית קיימת רק בכיכר המדינה השוכן בסמוך למרכזו הגאוגרפי של האזור, ובחלקו המזרחי של רחוב יהודה המכבי; ואזור ובו מספר בניני משרדים שוכן בחלקו המערבי של רחוב ארלוזורוב. עם אלה נמנים מגדל המאה, בית הוועד הפועל של ההסתדרות, בניין קופת חולים כללית ומגדלי שקל.

אופי המבנים בצפון החדש מגוון, וככלל רחובותיו רחבים בהרבה מהצפון הקודם. רוב הבנייה היא בנייני דירות בני 4-5 קומות, בדומה לחלקים הוותיקים של העיר, אך על מגרשים גדולים בכ-50% מאלה של הצפון הישן וליבה של תל אביב: אולם מאז שנות ה-80 ובמידה רבה. גם כיום, הרבה שכונות קטנות ובחלק מהרחובות יש בנייה משמעותית של מגדלי מגורים וגם בתים צמודי קרקע. מאז שנת 2009 אזור זה מהווה את המיקום המועדף על תמ"א 38 על ידי יזמים בשל השווי הגבוה של נדל"ן באזור

ראו גם עריכה

הצפון החדש. שלושת מגדלי אקירוב ברחוב פנקס נראים בחלק הימני של התמונה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא הצפון החדש בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ דני רכט, נווה דוד (שיכון הקצינים), באתר האנציקלופדיה העירונית "תל.אביב.פדיה"