הקרב השני על המארן

קרב במלחמת העולם הראשונה

הקרב השני על המארןצרפתית: Marne), המכונה גם קרב ריימס על שם העיר ריימס שבסביבתה התרחש, או "פרידנשטרום" (מתקפת השלום) על ידי הגרמנים, התחולל בשלביה האחרונים של מלחמת העולם הראשונה, בין 15 ביולי ל-6 באוגוסט 1918. הייתה זו ההתקפה הכוללת האחרונה אשר ערך הצבא הגרמני במסגרת מתקפת האביב, ולמעשה המהלך ההתקפי האחרון של הגרמנים בחזית המערבית במלחמת העולם הראשונה. התקפה זו נכשלה בשל התקפת נגד של צבאות מדינות ההסכמה, כולל השתתפות מסיבית של חיילים מארצות הברית. כן השתתפו בצד מדינות ההסכמה מאות טנקים. אם כי בתחילת אוגוסט הגרמנים בלמו את התקפת הנגד, הרי מכאן ואילך התקדמו צבאות מדינות ההסכמה ללא הרף, כמעט, עד לסופה של המלחמה.

הקרב השני על המארן
המתקפה הגרמנית ב-1918
המתקפה הגרמנית ב-1918
מערכה: החזית המערבית במלחמת העולם הראשונה
מלחמה: מלחמת העולם הראשונה
תאריכי הסכסוך 15 ביולי 1918 – 6 באוגוסט 1918 (3 שבועות ויומיים)
קרב אחרי מתקפת מאה הימים
מקום נהר המארן, סמוך לפריז, צרפת
קואורדינטות
49°05′00″N 3°40′00″E / 49.08333333°N 3.66666667°E / 49.08333333; 3.66666667 
תוצאה ניצחון מכריע של מדינות ההסכמה
הצדדים הלוחמים

צרפתצרפת צרפת
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
בריטניהבריטניה בריטניה
ממלכת איטליהממלכת איטליה ממלכת איטליה

האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית הקיסרות הגרמנית

מפקדים

האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית אריך לודנדורף
האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית קרל פון איינם
האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית ברונו פון מודרה
האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית מקס פון בהן

כוחות

44 אוגדות צרפתיות
8 אוגדות אמריקניות
4 אוגדות בריטיות
8 אוגדות איטלקיות
408 תותחים כבדים
360 סוללות שדה
346 טנקים

52 אוגדות
609 תותחים כבדים
1,047 סוללות שדה

אבדות

צרפתצרפת 95,165 נפגעים
בריטניהבריטניה 16,552 נפגעים
ארצות הבריתארצות הברית 12,000 נפגעים
ממלכת איטליהממלכת איטליה9,000 נפגעים

139,000 נפגעים
29,367 שבויים
793 תותחים

רקע עריכה

עם חתימת הסכם ברסט-ליטובסק יצאה רוסיה מן המלחמה, והגרמנים מיהרו לנסות לנצל מצב זה, בטרם תספיק ארצות הברית למלא את מקומה באופן מסיבי. ב-21 במרס 1918 הגרמנים פתחו במתקפת האביב, ובה הגיעו להישגים ניכרים, עת התקדמו עמוק לתוך שטח צרפת. במהלך התקדמותם, לראשונה מאז סתיו 1914, נשבר קיפאון מלחמת החפירות. עם זאת, למרות כל הישגיהם, ההתקפה הגרמנית נבלמה לאחר התקדמות של כ-50 ק"מ. בהתקפות נוספות שנערכו עד 12 ביוני הגרמנים אומנם התקדמו עוד, והגיעו עד לשאטו-ת'יירי (Château-Thierry), כ-80 ק"מ מפריס, אך שוב נבלמו. באמצע יולי, אריך לודנדורף, אשר היה ראש המטה, ולמעשה מפקד הצבא הגרמני, תכנן התקפה נוספת, על מנת לעקור את צבאות מדינות ההסכמה מפלנדריה ולהכות את הצבא הבריטי, אשר באותו שלב של המלחמה היה הצבא החזק והמנוסה מבין צבאות ההסכמה. כדי לסייע להתקפה האמורה, תוכננה התקפת הסחה בגזרת המארן, בסמוך לריימס.

הקרב עריכה

ההתקפה הגרמנית עריכה

 
טנק בריטי מדגם 'מארק 4' אשר נלכד והופעל על ידי הגרמנים

הגרמנים יצאו להתקפה ממזרח וממערב לעיר ריימס ב-15 ביולי 1918. ממזרח לעיר תקפו הארמיות הראשונה והשלישית של הצבא הגרמני בפיקודם של ברונו פון מודרה (Mudra) וקרל פון איינם (Einem), בהתאמה. לפקודתם עמדו 23 אוגדות. על אזור זה הגנה הארמייה הצרפתית הרביעית בפיקודו של הגנרל אנרי גורו (Gouraud), ולפקודתו ניתנה גם אוגדה אמריקנית אחת.

באותו הזמן החלה התקפה ממערב לריימס על ידי הארמייה השביעית, בפיקודו של מקס פון בהן (Boehn), ובה 17 אוגדות, וכסיוע, גם הארמייה התשיעית של הצבא הגרמני, בפיקודו של יוהנס פון אבן (Eben). זו האחרונה תגברה את ההתקפה בשש אוגדות. על גזרה זו הגנה הארמייה הצרפתית השישית בפיקודו של ז'אן-מריה דגוט (Degoutte). לודנדורף קיווה כי יוכל להביא לבידודה של ריימס ולנעוץ טריז בתוך מערך ההגנה הצרפתי.

בעוד שהכוח שתקף ממזרח נבלם כבר באותו היום בשעה 11:00, הרי במערב הגרמנים הצליחו לחצות את המארן בחסות הפגזה כבדה של שלוש שעות, כולל פגזי גז. בחסות אותה הפגזה הם החלו לגשר על הנהר ב-12 נקודות שונות. כוחות אחרים חצו בסירות וברפסודות. עד הערב הגרמנים הצליחו להשיג ראש גשר באזור דורמן (Dormans), כ-40 ק"מ דרומית מערבית לריימס, בעומק של כ-6.5 ק"מ וברוחב של כ-14 ק"מ. הגנה עזה, הן של הצרפתים והן של האמריקנים, התקפות נגד, ואף 225 מטוסים צרפתיים אשר הטילו פצצות במשקל כולל של כ-40 טון, לא הצליחו למנוע את ההתבססות הגרמנית.

רק לאחר הצטרפות גיס (קורפוס) בריטי וכ-85,000 חיילים אמריקניים, יחד עם הארמייה הצרפתית התשיעית בפקוד אנטואן דה מיטרי (de Mitry), הצליחו צבאות ההסכמה, ב-17 בחודש, לבלום לבסוף את הגרמנים.

התקפת הנגד עריכה

אי הצלחת הגרמנים להבקיע את מערך ההגנה של צבאות מדינות ההסכמה, אפשרה למפקדן העליון, הגנרל פרדיננד פוש לפתוח ב-18 לחודש בהתקפת נגד. היווצרות בליטה במקום בו הגרמנים התקדמו במתקפת האביב, האריכה את קווי הגנתם של האחרונים, והעמידה את אגפיהם בסכנה. ההתקפה התמקדה בסואסון (Soissons), אשר בקצה המערבי של הבליטה, ובסביבותיה כלפי דרום. בהתקפה השתתפו הארמיות הצרפתיות השישית והעשירית בפיקוד שרל מנז'ן (Mangin), ובסך הכל 24 אוגדות צרפתיות, כולל שתי אוגדות אמריקניות תחת פיקוד הצרפתים. כן הופעלו כ-350 טנקים. לאלה הצטרפו עוד שמונה אוגדות אמריקניות תחת פיקוד אמריקאי וכוחות בריטיים.

 
מתקפת הנגד של מדינות ההסכמה

ביום ההתקפה הראשון התקדמו צבאות ההסכמה כשמונה ק"מ - מרחק ניכר במושגי מלחמת העולם הראשונה. באותו זמן, הן הארמייה הגרמנית התשיעית, והן הארמייה החמישית הצרפתית, בפיקוד אנרי ברטלו (Berthelot), ערכו התקפות הסחה ממזרח לחזית האמורה. ב-20 לחודש החלו צבאות ההסכמה במתקפה גם בחלק המזרחי של הבליטה. גיס איטלקי, אשר ערך קרב כבד בעמק הנהר ארדרה (Ardre) מול הגרמנים, איבד 9,334 חיילים מתוך כ-24,000 חייליו. גיס בריטי החליף את האיטלקים, חלף דרכם, והחל בהתקדמות של כשבעה ק"מ גם בגזרה זו. באותו יום החלו הגרמנים בנסיגה, ועד 3 באוגוסט נסוגו עד לקו ההתחלה של מתקפת האביב. תוך כדי נסיגתם, הגרמנים ניסו לבסס קו הגנה יציב, ואכן, ב-6 באוגוסט הצליחו לבלום את צבאות מדינות ההסכמה, אשר לנוכח קו הגנה גרמני איתן, נאלצו להפסיק את התקפת הנגד.

 
גייסות צרפתיים, תחת פיקודו של גנרל גורו, חמושים במכונות ירייה, ליד הריסות כנסייה בסמוך למארן, 1918

אחרית דבר עריכה

הקרב השני על המארן היה ניצחון חשוב למדינות ההסכמה. בעקבות הניצחון קיבל פרדיננד פוש את התואר "מרשל צרפת". מדינות ההסכמה אמנם איבדו בקרב כ-130,000 חיילים, אך הגרמנים, שמשאבי כוח האדם שלהם היו נחותים ממילא, איבדו כ-165,000 חיילים. מדינות ההסכמה הצליחו לשבות כ-30,000 גרמנים, כמו גם 793 תותחים וכ-3,000 מכונות ירייה. לנוכח כישלון הגרמנים בקרב השני על המארן, דחה לודנדורף את ההתקפה המתוכננת בפלנדריה ולבסוף ביטל אותה.

קרב זה סימן מפנה אסטרטגי במהלך הקרבות בחזית המערב: גרמניה איבדה את היזמה ואת התנופה, ומכאן ואילך הייתה נתונה בנסיגה בלתי פוסקת, אם כי מסודרת יחסית. מדינות ההסכמה ניצלו את ההצלחה ויומיים מאוחר יותר, ב-8 באוגוסט 1918 פתחו במתקפת מאה הימים. מהלך דברים זה הביא את גרמניה להכרה שכבר לא תוכל לנצח במלחמה זו, ואכן, כשלושה חודשים לאחר מכן היא נכנעה.

לקריאה נוספת עריכה

  • Greenwood, Paul (1998). The Second Battle of the Marne. Airlife Publishing Ltd. ISBN 978-1-84037-008-9.
  • Neiberg, Michael (2008). The Second Battle of the Marne. Bloomington: Indiana University Press. ISBN 978-0-253-35146-3.
  • Skirrow, Fraser (2007). Massacre on the Marne. Pen and Sword. ISBN 978-1-84415-496-8.
  • Read, I.L. (1994). Of Those We Loved. Preston: Carnegie Publishing. ISBN 978-1-85821-225-8.
  • Farwell, Byron (1999). Over There: The United States in the Great War, 1917-1918. New York: Norton Paperback. ISBN 0-393-32028-6.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא הקרב השני על המארן בוויקישיתוף