הרמולד
| ערך מחפש מקורות | |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. | |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה. | |
הרמולד (בנורדית עתיקה: Hermóðr, רוח מלחמה) הוא אל במיתולוגיה הנורדית, בנו של אודין. לרוב נחשב כשליח האלים.
 | |
| אב |
אודין  |
|---|---|
| אחים |
בלדר, מיילי, וידאר, תור, הוד'ר, בראגי, ואלי |
  | |
אדה פרוזאית עריכה
הרמולד מופיע באדה הפרוזאית בקטע 49 בספר "ההטעיה של גילבי" (Gylfaginning). בקטע זה נכתב שהאלים היו הרוסים ממותו של בלדר ולא יכלו להגיב עקב יגונם. אחרי שהאלים התאוששו מההלם והיגון העצומים שנבעו ממותו של בלדר, פריג שאלה את האסיר מי ביניהם רוצה "לקבל את כל אהבתה וחסדה" על ידי רכיבה להלהיים. על מי שהסכים היה להציע להל כופר בתמורה לחזרתו של בלדר לאסגארד. הרמולד הסכים ללכת ויצא עם סלייפניר בדרכו להלהיים.
הרמולד רכב על הסוס של אודין במשך 9 לילות דרך החושך המוחלט בעמקים עד שהגיע לגשר המוזהב של נהר Gjöll שנשמר על ידי מודגוד. מודגוד סיפרה להרמולד שבלדר כבר עבר את הגשר. אחרי שהרמולד הגיע לשער הלהיים, הוא ירד מגב סלייפניר, הידק את חגורתו של סלייפניר וכשהוא רוכב שוב, זירז את סוסו כדי שסלייפניר יוכל לקפוץ מעל השער של הלהיים. כאשר הגיע הרמולד להיכלה של הל ראה את בלדר יושב בכיסא המכובד ביותר. הרמולד התחנן להל שתשחרר את בלדר, כשהוא מזכיר את הצער הגדול בקרב האייסיר על אובדן בלדר. עקב דבריו, הל הודיעה כי בלדר ישוחרר רק אם כל הדברים, החיים והמתים, יבכו על אובדן בלדר.
בלדר נתן להרמולד את הטבעת דראופניר שנשרפה איתו במדורה, כדי להחזירה לאודין. ננה, אשתו של בלדר, שהייתה איתו בהלהיים, נתנה להרמולד חלוק פשתן שימסר לפריג עם מתנות נוספות ולפולה טבעת. הרמולד חזר לאסגארד עם המסר שניתן לו והחפצים לאלים.
הרמולד נקרא "בנו" של אודין ברוב כתבי היד, ואילו בגרסת קודקס רגיוס, שבדרך כלל נחשב כתב היד הטוב ביותר, הרמולד נקרא נער, אשר בהקשר זה סביר שהכוונה "משרתו של אודין". עם זאת הרמולד בקטע מאוחר יותר נקרא אחיו של בלדר.
אדה פואטית עריכה
השם "הרמולד" מתייחס לגיבור בן תמותה באדה פואטית, הפואמה של הינדלה (בית שני):
| את החסד של המנהיג | אנו מבקשים למצוא |
| לתומכיו זהב | הוא שמח לתת |
| להרמולד הוא נתן | הגה ספינה ומעיל משוריין |
| ולסיגמונד הוא נתן | חרב כמתנה |
קישורים חיצוניים עריכה
