הרץ ריבקין
הרץ ריבקין (ביידיש: הערץ ריװקין; 1908/1909, קפרשטי - 14 בספטמבר 1951, ברית המועצות) היה משורר יידי.
 | |
| לידה |
1908 פלך בסרביה, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
14 בספטמבר 1951 (בגיל 43 בערך) Ekibastuz, קזחסטן |
| מדינה |
רומניה, ברית המועצות, האימפריה הרוסית |
  | |
ביוגרפיה עריכה
הוא נולד בשם הרץ הייסינר בבסרביה, היה הבן הצעיר במשפחתם של אליעזר ורבקה הייסינר. בין השנים 1928–1931 הוא למד בבית ספר לבניין בקישינב, בין 1931 - 1932 הוא שירת בצבא הרומני. בין 1935–1940 הוא למד בבוקרשט הנדסת דרכים.
את שירו הראשון הוא פרסם ב-1931 בעיתון דאס קאאפעראטיווע ווארט, באותה שנה פרסם יחד עם הרש-ליב קז'בר ויעקב יקיר בקובץ אָנזאָג שתוכנן לצאת לאור באופן קבוע ולשמש בתור הבמה הספרותית של המשוררים הצעירים בבסרביה. כשהוא התגורר בקישינב הוא פרסם בעיתונים אונדזערע צייט (קישינב, בעריכתו של זלמן רוזנטל) וטשערנאוויצער בלעטער, תחילה תחת שם משפחתו האמיתי, הייסינר. באמצע שנות השלושים היה חבר באגודת הסופרים היהודים מבסרביה בבוקרשט יונג רומעניע. ריבקיו תמך ברעיונות הקומוניזם.
בבוקרשט הוא פרסם את עבודתו בירחון די וואך (בעריכתו של משה אלטמן) ובכתב העת שויבן (בעריכתם של יעקב שטרנברג ושלמה ביקל). בהוצאה לאור של שויבן יצא לאור הספר הראשון של ריבקין, קובץ שירים פֿון שכנישן דאָרף (מהכפר השכן), חלק מהשירים המופיעים בקובץ הולחנו על ידי זליג ברדיצ'יבר. בדי וואך פורסם סיפורו המפורסם חיים ברוך אָט אָ פאָר עך (חיים ברוך כבר מגיע).
לאחר סיפוח בסרביה לברית המועצות ריבקין חזר לקישינב, הוא פרסם בכתב העת היידי שיצא לאור בקייב סאוועטישע ליטעראטור. בתקופת מלחמת העולם השנייה הוא התפנה לאוזבקיסטן, שיתף פעולה עם שופרו של הוועד היהודי האנטי-פשיסטי אייניקייט. לאחר המלחמה הוא חזר לקישינב והמשיך לפרסם בעיתונים וכתבי עת יידיים.
ריבקין נעצר יחד עם שאר סופרים יהודים של קישינב ב-9 במרץ 1949, הוא הואשם בשיתוף פעולה עם הוועד היהודי האנטי-פאשיסטי וטרוצקיזם. לאחר שמונה חודשים שהוא העביר בקישינב הוא נשפט לעשר שנים עבודות כפייה, כשהוא היה בסמרה, הוא הופרד משאר הסופרים היהודים (יעקב יקיר, משה אלטמן, מוטל סקציאר) והוא נשלח לקזחסטן, זמן קצר לאחר מכן הוא חלה ונפטר, בגיל 42.
חיבוריו עריכה
- פֿון שכנישן דאָרף, בוקרשט, 1938.
- דערציילונגענ, מאסקווע, 1948.