הרצל באזוב
הרצל בָּאַזוֹב (בגאורגית: გერცელ ბააზოვი; גֶרצֶל בּאאזוֹבי; 28 באוקטובר 1904 – 12 בספטמבר 1938) משורר ומחזאי יהודי-גאורגי. בן למשפחה ציונית מראשי הציונים הגאורגים, שהיה קורבן לטיהורים הגדולים.
 | |
| לידה |
28 באוקטובר 1904 אוני, גאורגיה  |
|---|---|
| פטירה |
12 בספטמבר 1938 (בגיל 33) טביליסי, ברה"מ |
| מדינה |
גאורגיה הסובייטית, האימפריה הרוסית, הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה, ברית המועצות |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה הממלכתית של טביליסי |
  | |
ביוגרפיה ויצירה עריכה
הרצל היה בנו הבכור של הרב דוד באזוב, איש דת ציוני, ממנהיגי הציונות בגאורגיה בתחילת דרכה, וספג את ערכי הדת והציונות משחר ילדותו. הוא נולד בעיר אוני והחל את לימודיו התיכוניים בעיר אוני וסיים אותם בשנת 1923 בטכניקום בטביליסי. בשנת 1927 סיים את לימודיו באוניברסיטה הממלכתית של טביליסי בפקולטה למשפטים. לאחר מכן עבד כמשפטן בביטאון "המשפט הסובייטי" (საბჭოთა სამართლის).
בשנת 1918, בעודו תלמיד בבית הספר הופיעו שיריו וסיפוריו הראשונים, בביטאון החדש "בקול היהודי" (ებრაელის ხმაში), תחת שם העט "גר-בי". עיתון זה היה פרי פעילותו הציונית של דוד אביו של הרצל, שהופיע באוגוסט 1917 בוועידת ציוני הקווקז, שנערכה בבאקו, כנציג יהודי גאורגיה. כתוצאה מנאומו בוועידה זו נוסד בית ספר עברי-ציוני. ונוסד בכותאיסי הביטאון הציוני הראשון בשפה הגאורגית. בין הכותבים בביטאון היו דוד באזוב, בנו הרצל, נתן אליהשווילי, בן ציון אליגולשווילי ועוד.
בשנים 1921–1922 יסד באזוב, יחד עם הצייר או. ג'פרידזה וד. ג'נלידזה (תיאטרון), את הביטאון "אוני", ובשנת 1923 הופיע בטביליסי. שיריו וסיפוריו ותרגומיו פורסמו בעיתונות המקומית בטביליסי, ביניהם תרגום מעברית לגאורגית של שיר השירים (1924). בשנים 1924–1925 הוא מפרסם בעיתון "מכבי" בעריכתו של נתן אליהשווילי, את: "יהודי", "מכבי", "קין", "הנודד הנצחי" - מונולוג, "אלוור רודריגז" - מחיי יהודי ספרד במאה ה-15, סיפורים ומאמרים הקשורים לחיי היהודים, ההיסטוריה שלהם ורוחניותם. באותה תקופה היה באזוב מעורה היטב בחיים התרבותיים בעיר, והיה היוזם של נשפים, קונצרטים, ומחזות הקשורים בנושאים יהודיים (כל זאת במקביל לפעילותו הציונית של אביו וחברו, נתן אליהשווילי). בתקופה זו הקים באזוב את להקת הדרמה "קדימה" שהציגה ממחזותיו, את: "הדירה הסודית" - על חיי אנוסי ספרד. מחזותיו היו בעיקר על חיי היהודים. ממחזותיו היו "הגיבורה היהודיה" ועוד. באותן שנים ייסד באזוב יחד עם אחרים את האגודה "עבודה", שתפקידה היה הפצת הרעיון הציוני, ויצירת קשר עם החלוצים בשאיפה לעלות לארץ ישראל. ובין כל עיסוקיו, לימוד באוניברסיטה בטביליסי, הוראת מבוגרים בערבים במטרה לחסל את האנאלפביתיות, הוא השתתף בירחון "תיאטרון וחיים".
בניגוד לחברו נתן אליהשווילי שהביא עמו קבוצת עולים מגרוזיה לארץ ישראל ב 1925, החליט הרצל להישאר בגרוזיה ולא לעלות לארץ. במכתב ארוך לנתן אליהשווילי הסביר הרצל את הסיבות להחלטתו, דבר שאיכזב את חברו נתן. יחד עם אביו הרצל המשיך במרץ רב את עבודתו הציונית בגרוזיה עד יום מותו. בנו של הרצל נקרא על שם חברו נתן.
בשנת 1928 כתב באזוב (נדפס כספר נפרד בשנת 1929) את המחזה הדרמטי אלגוריה סימבולית "דילאמרי" (დილლეამარი) על המיסטיקה של בן אברהם[3], הופעת המחזה הציבה את באזוב כסופר מוביל בקרב יהודי גאורגיה.
במשך תקופה קצרה לאחר מכן פרסם באזוב עשרה מחזות, שהמוכרים מביניהם הם: "האילמים החלו לדבר" (მუნჯები ალაპარაკდნენ, 1931)[1], "אדם בלי כבוד" (განურჩევლად პიროვნებისა, 1933), איצקה ריז'ינשווילי (იცკა რიჟინაშვილი, 1936)[4]. רובם של המחזות הפכו לחלק מהרפרטואר הגאורגי בשנות השלושים.
בתחילת שנות השלושים הוא פרסם טרילוגיה על חיי יהודי גאורגיה. הראשון מביניהם "פתאים" הופיע בגאורגית בשנת (ფეთხაინი, 1934), וברוסית בשנת (Петхайн, 1936). עבודתו הפוריה הופרעה על ידי הרדיפה הפוליטת הסובייטית תחת שלטונו של סטלין. בשנת 1937 הוא נעצר במוסקבה והוסגר לטביליסי ושם הוא נורה למוות במהלך חקירה. לאחר מותו, בשנת 1955, טוהר שמו. רחוב בעיר הולדתו אוני נקרא על שמו.
מקורות עריכה
- הדרמטורגיה של הרצל באאזוב, בעברית, באתר הקונגרס העולמי של יהודי גאורגיה
קישורים חיצוניים עריכה
- האילמים החלו לדבר מוצג בבאר שבע, ההצגה על ידי שחקנים חובבים
- הרצל באזוב, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
- אלבום לזכרו של הרצל באאזוב, ז״ל : במלאת 05 שנה להירצחו, חמו״ל, תל אביב, 1990
- מרדכי ניישטט, הרצל בועזוב סופר יהודי מגרוּזיה, דבר, 10 במרץ 1972
- מרדכי ניישטט, משורר ציוני מגרוּזיה, דבר, 13 בפברואר 1976
- רוני מילר, חלומות נכזבים על ארץ ישראל: מכתבים לנתן אליהשווילי (ספרי ניב, 2022)
- Ronnie Miller. Elusive Dreams: Letters to Zion (Friesen Press, 2023)
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 האילמים החלו לדבר (მუნჯები ალაპარაკდნენ) הוא מחזה על חיסול הקולאקים והקולקטיביזציה, המחזה הוצג בתיאטרון מרג'נישווילי בשנים 1931–1932. המחזה יצא כספר נפרד בשנת 1937
- ^ "המצורעים" סיפרה של פניה באזוב (על הספר רשום פניה באאזוב), אחותו של הרצל באזוב, על תולדות משפחתה בתקופת פעילות התנועה הציונית בגאורגיה, ואת פרשת המאסר, המשפט והמאבק שנאבקה להצלתם, של אחיה הרצל וחיים ואביה דוד
- ^ דילמארי (დილლეამარი) הוא מחזה על המצודה שנקראת "המצודה הישנה" המחזה מספר על קוסם שחי במצודה על הר המגיע השמיימה, ומטיל אימתו על התושבים, שסובלים ממצוקות יומיום ומחלות. ריזאל, גיבור המחזה, חודר למצודה ביום החג של הקוסם, במטרה להגיע לקוסם. הדרך רצופה חתחתים. נערה צעירה מסיבה את תשומת לבם שהם הולכים בדרך הלא נכונה וסבה לאחור ורבים מאלה שעדיין נותרו בחיים סבים אחריה. בסופו של דבר מגיע ריזאל לפיסגה ומגלה שבעצם אין שום קוסם, נופל ומת. והצעירה תופסת מקומו כמנהיגה של הממלכה
- ^ איצקה ריז'ינשווילי (იცკა რიჟინაშვილი) הוא דרמה הרואית בשלוש מערכות על חייו ומותו של מהפכן גאורגי שנהרג על ידי סוכן המשטרה הצארית. המחזה הוצג בתיאטרון מרג'נישווילי בכותאיסי (פירוט המחזות שהוצגו בשנים 1936–1937 מופיע באתר תיאטרון מרג'נישווילי