הר חזקיהו
הר חזקיהו הוא הר ברכס הרי אילת וגובהו נאמד ב־838 מטר. במפות הישנות סומן ההר כנקודת גובה 833, אך מדידות חדשות הראו אחרת.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| גובה | 838 מטר |
| מדינה |
 ישראל |
| מיקום | דרום הנגב |
| רכס הרים | הרי אילת |
| קואורדינטות | 29°38′36″N 34°52′44″E / 29.6433333°N 34.8788889°E |
  | |
ההר נקרא על שמו של חזקיהו מלך ממלכת יהודה, אשר דיכא את מרד האדומים במקום והחזיר לממלכת יהודה את גבולה עד מפרץ אילת כפי שהיה בעבר, עוד מימי שלמה המלך.
תצפית מהר חזקיהו עריכה
מהר חזקיהו רואים בקעות גבוהות מגובה 400 מ' (שזפון), בקעת הירח, מהבקעות להרי אילת. קיימת תלילות גבוהה מאוד (הר שחורת וכו'), הערבה – מרזב שטוח תוצאה של בקע הסורי אפריקני הנוף שטוח כי בעבר התנקז לים התיכון. הנחלים היו מתונים וגדולים. מערבה נחל פארן, ואדי אל-עריש. קיימים אגנים שנסתמים בגלל התמתנות שלהם ובחוסר ניקוז החוצה.
הגבול עם מצרים עריכה
הגבול נקבע בתקופה העות'מאנית ב- 1906 בין הבריטים ששלטו במצרים לבין הטורקים, ששלטו בארץ ישראל. הבריטים מתחזקים והטורקים נחלשים ומתקבלת החלטה באימפריה הבריטית היכן יעבור הגבול . למעשה מי שקבע שהגבול יעבור פה סופית היה קצין טורקי שקבע שהגבול יעבור מטאבה לאל עריש. כמו כן ניתן לציין שמקורות המים באזור היו באימפריה הבריטית. פלס מתכת – סימון לגבול ישן שהיה בעבר מעמוד עץ שנלקח לבעירה על ידי הבדווים. מאוחר יותר הוחלף לפלס מתכת ובשלב מאוחר יותר סומן הגבול באבני מייל יצוקים בבטון. לאחר הסכם השלום עם מצרים ב-1981 חזרו לגבול הישן מ-1906, רק הוסיפו לו עמודי גבול חדשים.
חיים גורי על המקום והתצפית עריכה
"כאן נתגלה הנוף הקרוי בפי הסיירים בשם המסתורין והיפעה: "בקעת הירח". האנשים ישבו וצפו. הנוף חרג מממשות החושים, טיפס נטרף ובלתי נתפס בסולמות הדמיון, הגיע נשגב מבינתנו לתחום ההזיה; רכסי גרניט שחורים-סגולים, המקיפים בקעה, המאכלסת בתוכה קונוסים של אבן שחם אפילה כמותם. משחק גוונים כהה, פני קרקע קדמונית. דומה, זה עתה יצאו מתחת ידי הבורא. תיגע בהם- תשיב ידך נחרד ; עדיין לוהטים הם. חתימת שיח או אילן בבל ייראו. נוף צחיח, עקר. נוף המכסה על עצמו, הבז לבני-אדם. מיליוני שנים התבזבז יופי זה מבלי שאיש כינהו בשמו, מבלי שהעיר עליו משורר בסערת מילים נפתלות וגדולות. בקעת הירח, נוף הסהר הרחוק, ארץ הכתמים האפלים. כאן חבויים האוצרות הגנוזים. כאן מצויים העושר וההפתעה. כאן, קילומטרים אחדים צפונה מהים. צוקי השחם, בני האנרכיה הנשגבת ביותר שעלול ליצור דמיונו המתעתע של האלוהים, היוו מכשול עצום לתחבורה ולסיורים".
לקריאה נוספת עריכה
- ספי בן-יוסף, מדריך ישראל החדש, כרך 15 בעריכת מנחם מרכוס. הוצאת ידיעות אחרונות, משרד הביטחון וכתר. עמודים 186, 258-260.
- כל מקום ואתר, משרד הביטחון – ההוצאה לאור והוצאת כרטא, 1978. עמוד 123.
- זאב וילנאי, אריאל - אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל, הוצאת עם עובד 1986. עמודים 1313, 6690.
- חיים גורי, בטרם עלות השחר, 1950
קישורים חיצוניים עריכה
- תצפית הר חזקיהו באתר נלך