השטן (טולסטוי)
"השטן" היא נובלה שכתב לב טולסטוי בשנת 1889 (עם סוף חלופי שנכתב בשנת 1909)[1], אך היא יצאה לאור רק בשנת 1911[2], מספר חודשים לאחר מותו של טולסטוי. בדומה לסונאטת קרויצר מאת טולסטוי, אשר נכתבה באותו הזמן, נובלת "השטן" עוסקת אף היא בהשלכותיה של משיכה מינית עזה.[3]
בראש הסיפור הוסיף טולסטוי את האפיגרמה מהברית החדשה: "כל-המסתכל באשה לחמוד אותה - נאף נאפה בלבו: ואם תכשילך עין ימינך - נקר אותה והשלך ממך, כי טוב לך אשר יאבד אחד מאבריך מרדת כל-גופך אל-גיהנם"[4]
עלילה עריכה
הנובלה מספרת על צעיר רוסי בן 26 בשם יבגני אירטנוב, שירש מאביו אחוזה גדולה השקועה בחובות. הוא החל להשקיע את כל מאודו בשיקום האחוזה, אך פרישותו המינית בכפר הציקה לו והוא החליט "למען בריאותו" לקיים יחסים אינטימיים עם סטיפנידה, כפרית "רעננה, צעירה ויפה" שבעלה נמצא בעיר. "רגש הבושה היה בו רק בתחילת המעשה. אחר כך פג וחלף והכל היה טוב. עיקר הטוב היה בזה, שעתה הוקל לו, נרגעה רוחו, אף התבדרה".[5] יבגני נפגש עם הנערה כעשר פעמים, שילם לה על "שירותיה", אך לא נתן את דעתו עליה.
זמן מה לאחר מכן, פגש יבגני את ליזה אננסקיה, התאהב בה ונישא לה. מאז פסקו פגישותיו עם סטיפנידה.
בעזרת כספה של רעייתו ותודות לעבודתו הקשה, הצליח יבגני להשתחרר מהחובות, וחיי הנישואים התנהלו על מי מנוחות. בשנה השנייה לנישואיהם, עת הייתה בהריון, העסיקה ליזה בביתם מספר נשים מקומיות, וביניהן סטיפנידה. כשיבגני ראה אותה, עלתה בו תשוקתו הישנה אליה. אשתו נראתה לו פתאום "חיורת-מה, צהבהבת וחלושה ביותר". מחשבות זימה עלו בראשו, הוא נתקף בבהלה וניסה למצוא דרך להרחיקה ממנו. יבגני אף ביקש מהפקיד וסילי לפטר אותה מהעבודה בביתם, אך ללא הועיל; היא נקרית בדרכו פעמים רבות ומחשבותיו סבות עליה. לאחר שכמעט התייחד עימה שוב, ורק יד המקרה מנעה זאת ממנו, הוא היה כל כך מוטרד שהוא אף ביקש מווסילי לגרש את כל משפחתה מהכפר, אך האחרון לא נענה.
סטיפנידה חשה בהתלבטויותיו והיא משתדלת להיקרות בדרכו מעבר למה שנחוץ. יבגני מצדו "הרגיש שכוחו פג, שפגה שליטתו על עצמו, ושדעתו נטרפת עליו".
בעקבות התייעצות עם קרוב משפחה, הוא נסע עם ליזה לחופשה בת חודשיים בחצי האי קרים. הזוג הצעיר בילה את זמנו בנעימים, ושם אף נולדה בתם. יבגני האמין שפגה תשוקתו לסטפנידה, שתפקידו החדש במחוז ומשפחתו שהתרחבה יוציאו את תאוותו מקרבו, אך לאחר זמן מה, פגש בה ותשוקתו חזרה לבעור כשהייתה.
עד מהרה הגיע יבגני למסקנה כי חייו כך אינם חיים, ועליו לרצוח את סטיפנידה. "הרי היא שטן. שטן, ותו לא. הרי השתלטה עלי למרות רצוני". אפשרות שנייה שעלתה במוחו היא לרצוח את ליזה, אך הוא פסל אותה מיד, והחליט שרק אם יתאבד יהיה פטור מלרצוח את אשתו או את פילגשו.
מכאן יש שני סיומים לספר: המקורי, שבו לוקח יבגני אקדח ויורה בעצמו, והסיום החלופי, שכתב טולסטוי בשנת 1909, שבו יוצא יבגני ויורה בסטפנידה, נכלא, וחוזר מהכלא כשהוא מכור לאלכוהול. בשני הסיומים מסתיים הספר במשפט -
ואכן, אם יבגני אירטנוב חולה נפש היה, הרי כל הבריות אף הם חולי נפש כאלה, ואילו חולי הנפש האמיתיים הם ללא ספק אלה שרואים בזולתם סימני טירוף שאינם רואים בנפשם הם.
— השטן הוצאת דביר 1987, לב טולסטוי
על הנובלה עריכה
אנרי טרויה, שכתב את הביוגרפיה הידועה על טולסטוי, אומר שהרעיון המרכזי ברוב היצירות של טולסטוי הוא שהחיים האמיתיים של האדם מתחילים בעת שכוחותיו הרוחניים גוברים על יצריו הבהמיים.[6] אלא, מוסיף טרויה, שביצירותיו המוקדמות והידועות, כמו "מלחמה ושלום" ו"אנה קארנינה" אין רעיון זה המוקד של הסיפור. העלילה, מבנה היצירה, התפתחות האהבה - גוברים על המאבק הקשה הזה. ביצירותיו המאוחרות של טולסטוי, כמו "סונטת קרויצר" "התחייה" ו"השטן" המאבק מתרחש במלוא עוצמתו. טרויה מייחס את היסוד הזה ביצירותיו של טולסטוי כהשתקפות מאבקו האישי של היוצר. מיומניו ויומניה של אשתו, ניתן להתרשם שהוא היה שרוי במאבק זה כל ימיו. ביומניה של רעיתו, סופיה טולסטוי,[7] יש התייחסויות רבות לצד זה בחייו. לקראת סוף חייו הוא ניסה לחיות כנזיר ולא נטה חיבה יתירה למין הנשי.[8]
בתחילת הסיפור מתרשם הקורא המודרני שהמחבר כאילו מתלוצץ עמו בתיאורו את יבגני המשוכנע שהוא זקוק למין לצורך בריאותו. אך עם התפתחות הסיפור, ובעיקר בעונש הנורא שמפיל טולסטוי על הגיבור, מקבלת הנובלה אפיון קיצוני שמתיישב עם התפתחותו הרוחנית של טולסטוי, אך לא עם הקורא המודרני.[9]
תרגומים לעברית עריכה
- מותו של איוואן איליץ, לב ניקולאייביץ טולסטוי, הוצאת דביר, 195 עמ', תרגום: א"ד יציב, 2005. הספר כולל עוד שתי נובלות: האב סרגיי והשטן
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- שטן, פרק א', עברית
- Hugh Alpin,translator, Leo Tolstoy, The Devil (אורכב 20.06.2019 בארכיון Wayback Machine)
הערות שוליים עריכה
- ^ The Devil | Leo Tolstoy, www.ralphmag.org (ארכיון)
- ^ "טולסטוי". אנציקלופדיה בריטניקה. 22. אנציקלופדיה בריטניקה בע"מ 1956.
- ^ Baylety, J. (1967). "Introduction". Great Short Works of Leo Tolstoy. Perennial Library. p. ix. ISBN 0-06-083071-9.
- ^ הברית החדשה, מתי, פרק ה', פסוקים 29-28
- ^ לב טולסטוי, מבחר הסיפורים. עברית: מרים ברנשטיין-כהן, הוצאת עידית, 1954, עמ' 149-148
- ^ אנרי טרויה, טולסטוי, 2 כרכים, כתר, 1984, עמ' 512
- ^ סופיה טולסטוי, לחיות עם גאון; קטעים מתוך יומני אשתו של לב טולסטוי - 1891 - 1910, בחרה, תרגמה מרוסי, העירה והוסיפה אחרית דבר: חמוטל בר-יוסף, הוצאת כרמל, 2018
- ^ אנרי טרויה, טולסטוי... עמ' 526, 533
- ^ Nicolas Lezard /The Death of Ivan Ilyich/The Devil by Leo Tolstoy The Guardian, July 28th, 2011