השיטפון בנהר הצהוב (1887)

השיטפון בנהר הצהוב, שאירע בשנת 1887, היה אסון טבע רחב ממדים בנהר הצהוב (הוּאַנג הֶא) שבסין. הנהר מועד לשיטפונות גם בשנים רגילות מפני שהוא זורם בין שתי סוללות עפר שמעבר להן מישורים ארוכים; אולם השיטפון הקיצוני, שהחל בספטמבר 1887, על פי ההערכות הנמוכות ביותר, גרם למותם של מעל 900,000 אנשים (ההערכות הגבוהות מציינות כ-2 מיליון), והוא אחד האסונות הטבעיים הקטלניים ביותר שתועדו.

השיטפון בנהר הצהוב
תאריך התרחשות 28 בספטמבר 1887 עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך התחלה 28 בספטמבר 1887 עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך סיום ינואר 1899 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך האסון 28 בספטמבר 1887 – ינואר 1899 (כ־11 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
הרוגים 900,000 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 37°45′47″N 119°09′43″E / 37.763055555556°N 119.16194444444°E / 37.763055555556; 119.16194444444
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה עריכה

במשך מאות שנים, חקלאים שחיו על גדות הנהר הצהוב בנו סוללות כדי לנתב ולשמור על מי הנהר, אשר עם הזמן עלה מפלסם עקב טין וסחופת שהצטברו על הצד הפנימי של הגדות. בשנת 1887, עלה הנהר על גדותיו עקב מספר ימים רצופים של גשם כבד. הוא עלה אף על גובה הסוללות ב-28 בספטמבר, ובכך יצר שיטפון כבד.

מכיוון שאין מדד בינלאומי לעוצמתו של שיטפון, הוא נמדד בדרך כלל בגובה הנזק שנגרם ומספר הקרבנות. נהוג לחשוב שמי הנהר הצהוב פרצו את הסוללות המלאכותיות בהואיואנקואו שבמחוז חנאן. עקב האופי המישורי של השטח באזור, השיטפון התפשט במהירות ברחבי צפון סין וכיסה שטח עצום של כ-130,000 קילומטרים רבועים, תוך הטבעה של שטחי חקלאות, עיירות ואזורים מסחריים. לאחר האסון, כ-2 מיליון בני אדם נותרו ללא קורת גג. התנאים שלאחר האסון הובילו למחסור חמור באמצעים ומגיפות רחבות היקף, וגרמו למותם של כמות גדולה של אנשים — על פי הערכות ייתכן ואף יותר מאשר השיטפון עצמו.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא סין. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.