ויקיפדיה

השפה הבין-סלאבית

השפה הבין-סלאבית (Medžuslovjansky; Меджусловјанскы) היא שפה מתוכננת אזורית, המבוססת על השפות הסלאביות. מטרתה לשמש כלי עזר לתקשורת בין דוברים בקרב עמים סלאביים, ולאפשר לאנשים שלא דוברים שפה סלאבית כלשהי לתקשר עם סלאבים.

השפה הבין-סלאבית
Medžuslovjansky, Меджусловјанскы
אזורים מזרח אירופה, מרכז אירופה, הבלקן
דוברים 7,000 (נכון ל־2020) עריכת הנתון בוויקינתונים
כתב אלפבית לטיני, אלפבית קירילי עריכת הנתון בוויקינתונים
משפחה שפות מתוכננות, שפות סלאביות
קוד ISO 639-3 qis עריכת הנתון בוויקינתונים
ראו גם שפה • כתב • רשימת שפות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ניתן לסווג את השפה הבין-סלאבית כשפה מתוכננת למחצה. השפה ביסודה היא המשך מודרני של סלאבית כנסייתית עתיקה, השפה היא גם סוג של דרך מאולתרת שסלאבים השתמשו בה מאות שנים כדי לתקשר עם עמים סלאבים אחרים. למשל במקומות בהם יש יותר מעם סלאבי אחד ובאינטרנט, ובכך מספקת להם ביסוס מדעי. לפיכך, אוצר המילים של השפה וגם הדקדוק מבוססים על המאפיינים המשותפים בין השפות הסלאביות, ואמצעים לא סלאבים בדרך כלל נמנעים. ההתמקדות העיקרית של השפה מתבססת על הבנה מיידית מאשר למידה קלה.[1]

ניסיונות קודמים של בין-סלאבים בעלי היסטוריה ארוכה וקדמו לשפות כמו וולאפיק ואספרנטו במאות שנים. התיאור הישן ביותר נכתב על ידי כומר קרואטי, בין השנים 1659-1666.[2] בצורה הנוכחית שלה השפה הבין-סלאבית נוצרה ב-2006 בשם Slovianski. ב-2011 סלוביאנסקי עברה רפורמה והתמזגה עם שני פרויקטים אחרים, בו-זמנית שינתה את ל-"Interslavic", שם שהוצע לראשונה על ידי איגנס הושק ב-1908.[3][4]

השפה הבין-סלאבית יכולה להיכתב הן באלפבית הלטיני והן באלפבית הקירילי.

רקע עריכה

 
ספר הדקדוק הראשון לבין-סלאבית (1665)

ההיסטוריה של השפה הבין-סלאבית קרובה מאוד לזו של התנועה הפאן-סלאבית, אידאולוגיה שתומכת באיחוד פוליטי ותרבותי של כל הסלאבים. אמונה זו מבוססת על הקו המנחה שכל הסלאבים הם חלק מאומה סלאבית אחת יחידה. ביחד עם אמונה זו בא הצורך בשפה סלאבית אחת שתובן על ידי כולם. מועמדת חזקה לכך הייתה הרוסית, השפה של המדינה הסלאבית הגדולה ביותר וגם שפת האם של יותר מחצי מהסלאבים. אפשרות זאת הייתה מועדפת על ידי אוכלוסיית רוסיה וגם על ידי הפאן-סלאבים מחוץ לרוסיה, כמו הסלובקי ליודוביט שטור. אחרים האמינו שסלאבית כנסייתית עתיקה היא אפשרות טובה יותר וטבעית יותר. במאות הקודמות השפה הזאת שימשה כשפה המרכזית לרוב העולם הסלאבי, ועדיין נעשה בה שימוש בספרות הדתית, שם היא שימשה כמקבילה ללטינית. סלאבית כנסייתית עתיקה נהנתה גם מהיתרון של היותה דומה לכל השפות הסלאביות, מכיוון שכולן התפתחו ממנה. למרות זאת, לסלאבית הכנסייתית העתיקה היו חסרונות רבים, לדוגמה: היא נכתבה בצורה מאוד עתיקה של האלפבית הסלאבי; הדקדוק שלה היה מאוד מסובך; באוצר המילים שלה היו חסרות מאות מילים שיש לשפות הסלאביות היום. רוב הניסיונות להקמת שפה בין-סלאבית בעבר התמקדו בניסיון החייאתה של הסלאבית הכנסייתית העתיקה והפיכתה לשפה יומיומית.

פרויקטים מוקדמים עריכה

ספר הדקדוק הבין-סלאבי הראשון, Gramatíčno izkâzanje ob rúskom jezíku, נכתב בשנת 1665 על ידי הכומר הקרואטי יוראי קריז'אניץ.[5] הוא התייחס לשפה כ-רוסקי (רוסית), אך במציאות התכוון לשילוב של רוסית וקרואטית. קריז'אניץ השתמש בשפה הזאת לא רק ליצירת ספר הדקדוק הזה אלא גם לכתיבת המאמר "Politika".

לפי המחקר של חוקר השפות הסלאביות ההולנדי תום אקמן, 59% מהמילים שנכתבו במאמר בעלות שורשים סלאביים משותפים לכל השפות הסלאביות, 10% מהמילים באו מרוסית, 9% מקרואטית, ו-2.5% מפולנית.[6]

קריז'אניץ לא היה הראשון שניסה לכתוב בשפה שתהיה מובנת לכל הסלאבים. ב-1583 כומר קרואטי אחר, שימה בודיניץ, תרגם מאמר מלטינית לשפה מאולתרת סלאבית אחרת, שבה השתמש הן באלפבית הלטיני והן באלפבית הקירילי.[7][8]

אחרי קריז'אניץ, מאמצים בודדים אחרים בוצעו להמצאת שפה שתובן על ידי כול הסלאבים.[9] דוגמה בולטת היא ה"אוניברסליס לינגוה סלאביקה" שפה שנכתבה על ידי יאן הרקל, עורך דין סלובקי, השפה פורסמה ב-1826.[10][11] לעומת קריזאניץ' השפה הזאת הייתה דומה יותר לשפות סלאביות מערביות.

במשך החצי השני של המאה ה-19 שפות פאן-סלאביות היו בפיתוח של סלובנים וקרואטים. בעידן הלאומנות, האימפריה הרוסית הייתה המדינה היחידה שניתן היה לראותה כמדינת לאום סלאבית (וגם זה לא לגמרי מדויק, שכן היו בה מיעוטים לא-סלאביים ניכרים). שאר העמים הסלאבים אכלסו מדינות גדולות ובדרך כלל לא סלאביות, וגבולות ברורים בין העמים הסלאבים לא היו בדרך כלל, בקרב המאמצים ליצירת סטנדרטים כתובים לשפות הסלאביות הדרומיות, היו גם מאמצים בהקמת שפה סלאבית דרומית משותפת - אילירית, שיכלה לשמש כשפה בין-סלאבית לכול העמים הסלאבים בעתיד. תרומה מיוחדת ליצירת השפה הבין-סלאבית היא עבודתו של מטיא מיאר פאן-סלאבי סלובני שב-1865 פרסם את מאמר Uzajemni Pravopis Slavjanski[12], במאמרו סבר שהדרך הטובה ביותר לסלאבים לתקשורת עם סלאבים אחרים היא לקחת את שפתם בהתחלה ולהתחיל לשנות אותה בצעדים. בצעד הראשון הוא הציע לשנות את האורתוגרפיה של כול שפה סלאבית לאורתוגרפיה אחת שתהיה משותפת לכולם, בצעד השני הציע לשנות את הדקדוק לכזה שיתבסס על דקדוקן של חמשת השפות הסלאביות המרכזיות בזמנו: סלאבית כנסייתית עתיקה, רוסית, פולנית,צ'כית וסרבית.

  • מחברים לפרויקטים בשפה הפאן-סלאבית במאה ה-19
  •  
    סטפן סטרטימירוביץ' (1757–1836)
  •  
    מתיה באן (1818–1903)
  •  
    רדוסלב רזלג (1826–1880)
  •  
    בוז'דיאר רייץ'(1827–1886)
  •  
    מתיה מג'אר-זילז'סקי (1809–1892)
  •  
    גריגור פרליכוב (1830–1893)

כול המחברים המצוינים למעלה קיבלו מוטיבציה מהאמונה שכול השפות הסלאביות הן ניבים של שפה סלאבית אחת מאשר שפות נפרדות. הם היצטערו על כך שהניבים הללו התפצלו מכדי הבנה משותפת, והשפה הפאן-סלאבית שאותה חזו הייתה אמורה להפוך את התהליך הזה חזרה. המטרה שלהם לטווח הארוך הייתה שהשפה שהם ממציאים תחליף את השפות או הניבים הסלאביים[13]. מאיאר למשל, השווה את הפאן-סלאבית לשפות סטנדרטיות כמו יוונית עתיקה.

היוונים הקדמונים דיברו וכתבו בארבעה ניבים, אך הייתה להם שפה יוונית אחת וספרות יוונית אחת.

להרבה אומות מודרניות, למשל, הצרפתית, האיטלקית, האנגלית, והגרמנית, יש הרבה יותר ניבים מאשר יש לנו, לסלאבים, ועדיין יש להם שפה אחת ויחידה.

מה שאפשרי לאומות אחרות ומה שבאמת קיים אצלן, למה שזה יהיה בלתי אפשרי בשבילינו, הסלאבים?

— מטיא מאיאר 1864

כתוצאה מכך, המחברים הללו לא החשיבו את הפרויקטים שלהם כשפות מתוכננות. ברוב המקרים הם סיפקו רק השוואה דקדוקית בין השפות הסלאביות. לפעמים אך לא תמיד גם סיפקו פתרונות, להם קראו "פאן-סלאבית". מה שמשותף לכול הפרויקטים הללו הוא שלאף אחד מהם היה דקדוק מאוד קשוח או אוצר מילים שונה ברובו.

המאה ה-20 עריכה

 
בוהומיל הולי

(1885–1947)

בתחילת המאה ה-20 זה נהיה ברור שתהליך התפצלותן של השפות הסלאביות הוא בלתי הפיך והקו המנחה של שפה פאן-סלאבית לא היה ריאלי יותר. החלום הפאן-סלאבי איבד את מרבית כוחו, והרבה פאן-סלאבים נדרשו להסתפק בהקמתן של שתי מדינות סלאביות חדשות: צ'כוסלובקיה ויוגוסלביה. למרות זאת, הצורך בשפה משותפת לתקשורת בין הסלאבים עדיין הורגש, וכיוון שהורגשה ההשפעה של שפות מתוכננות כמו אספרנטו, מאמצים נוספים נערכו ליצירת שפה שלא הייתה אמורה להחליף את השפות הסלאביות הקיימות אלה לשמש כשפה שנייה לתקשורת בין-סלאבית[13].

באותה התקופה, המערכת של הפעילת הבין-סלאבית נדדה צפונה, במיוחד לצ'כיה. ב-1907 הדיאלקטולוג איגנס הושק,[14] פרסם את הדקדוק ל-נויסלאביש, הצעה לשפה ספרותית משותפת לכול הסלאבים באוסטרו-הונגריה. חמש שנים לאחר מכן צ'כי אחר, יוסף קונצ'ני פרסם את סלאבינה, סוג של אספרנטו סלאבית, אף על פי שלא היה דמיון בינה לבין האספרנטו, ובמקום הייתה מבוססת על צ'כית.[14][15]

אף על פי ששני הפרויקטים הללו נחשבו כטבעיים, את זה אי אפשר היה לומר על 2 הצעות אחרות שנכתבו על ידי מחברים צ'כים, סלובאנשטינה, שנכתבה על ידי אדמונד קולקופ וסלאבסקי יאזיק, שנכתבה על ידי בוהומיל הולי.[16] שני הפרויקטים האלה פורסמו ב-1912 ו-1920 הראו נטייה יחסית לפישוט השפה, למשל, על ידי העלמת המינים הדקדוקיים.

במשך שנות ה-50 המשורר הצ'כי והאספרנטי לשעבר לאדיסלאב פודמלה (1920–2000), ידוע גם בכינויו הספרותי ירי קארן, עבד מספר שנים עם קבוצה של בלשנים על פרויקט משותף,Mežduslavjanski jezik (מז'דוסלאביאנסקי יאזיק), הם כתבו לשפה דקדוק, אוצר מילים אספרנטו-סלאבי, מילון וספר ללמידת השפה. אף על פי שאף אחד מהם באמת פורסם, הפרויקט קיבל תשומת לב רבה מבלשנים במדינות שונות.

כנראה בגלל המציאות הפוליטית באותו זמן, השפה הזאת התבססה על רוסית.

העידן הדיגיטלי עריכה

אף על פי שהתנועה הפאן-סלאבית לא שיחקה תפקיד חשוב מאז התפרקות ברית המועצות והתפרקות יוגוסלביה, גלובליזציה ומדיה חדשה כמו האינטרנט, הובילו להעניינות מחודשת בשפה שתהיה מובנת על ידי כול הסלאבים באשר הם. מיזמים ישנים ליצירת השפה נשכחו, אך זה נהיה קל יותר למחברים חדשים לפרסם את עבודתם,[17] כמה מהם תפסו תאוצה. רובם הגיעו מקבוצות של מהגרים סלאבים.[18] במשך השנים הראשונות של המאה ה-21, במיוחד מיזם Slovio (סלוביו) של מארק הוצ'קו התפרסם. שונה מההצעות הקודמות, סלוביו לא הייתה שפה טבעית ותפקידה הוא להיות שפה שנייה לסלאבים. הדקדוק של השפה מבוסס ברובו על האספרנטו.[19] בין היתר סלוביו התכוונה להיות לא רק שפה בשביל הסלאבים, אלה גם כשפה עולמית כמו אספרנטו. בשביל מטרה זו השפה קיבלה יותר הבנה וקבלה מסלאבים: עצם זה שהשפה פשוטה מאוד, הפכה את השפה לקלה מאוד ללמידה על ידי לא סלאבים. חיסרון גדול של השפה היא שלפעמים היא נשמעת מלאכותית.[20]

במרץ 2006, פרויקט סלוביאנסקי הותחל על ידי קבוצה של אנשים ממדינות שונות, שהרגישו את הצורך בשפה לסאבית פשוטה ונייטרלית שסלאבים יוכלו להבין בלי למידה קודמת. השפה שהם חזו צריכה להיות טבעית ולהיות מורכבת ממילים וחוקים דקדוקיים הקיימים כבר בשפות סלאביות, בלי תוספות מלאכותיות.[20][21]

במקור, סלוביאנסקי הייתה בפיתוח לשתי גרסאות שונות: גרסה אחת נייטרלית הידועה גם בשם Slovianski-N (שיוזמה על ידי יאן ואן סטינברגן ופותחה אחריו על ידי איגור פוליאקוב).

וגרסה שנייה פשוטה אשר ידועה כ Slovianki-P (יוזמה על ידי אונדריי רצ'ניק וגבריאל סובודה).

ההבדל ביניהן הוא שלסלוביאנסקי N היו 6 יחסות דקדוקיות ובסלוביאנסקי P כמו באנגלית, בולגרית ומקדונית - משתמשים בכינויי גוף ושמות עצם במקום.

חוץ מ-2 הגרסאות האלה לשפה, גרסה אחרת סכמטית שנקראה Slovianski-S, נבחנה אך ננטשה בשלבי פיתוח מוקדמים[22]. ב-2009 הוחלט כי רק הגרסה הנייטרלית תישאר בשם סלוביאנסקי. אף על פי שבשפה היו 3 מינים דקדוקיים (זכר, נקבה ונייטרלי), 6 יחסות ומערכת הטיית פועל שלמה - דבר שבדרך כלל לא היה בשפות מתוכננות בינלאומיות - רמה גבוהה של פישוט הושגה על ידי סיומות פשוטות ומינימום של יוצאים מן הכלל.

סלוביאנסקי שומשה בעיקר באינטרנט ובעיתון "סלוביאנסקה גזטה".[23][24] בפברואר ומרץ 2010 לאחר פרסום כתבות על השפה בפורטל אינטרנט פולני והעיתון הסרבי Večernje Novosti השפה קיבלה פרסום גדול. קצת לאחר מכן, כתבות על סלוביאנסקי נכתבו בעיתון הסלובקי Pravda, באתר החדשות של רשות השידור הצ'כית, ובבלוגוספרה הסרבית וגם עיתונים רבים ופורטלים אינטרנטיים בצ'כיה, סלובקיה, הונגריה, סרביה, מונטנגרו, בולגריה ואוקראינה.[25][26][27][28][29][30][31][32][33][34][35]

 
לוגו ניוסלבוני

סלוביאנסקי שיחה תפקיד גם בפיתוחם של מיזמים אחרים. (Rozumio (2008 ו(Slovioski (2009 היו ניסיונות לבניית גשר בין סלוביאנסקי וסלוביו. במקור, סלוביוסקי פותחה על ידי הפולני-אמריקאי סטיבן רדז'יקובסקי, התכוון אך ורק לעשות רפורמות בסלוביו, אך לאט לאט הוא פיתח שפה נפרדת. כמו סלוביאנסקי, זה היה מיזם שיתופי שהתקיים בשתי גרסאות: גרסה מלאה וגרסה מופשטת.[36] בינואר 2010 שפה חדשה התפרסמה, ניוסלאבונית (Novoslovienskij) היא הומצאה על ידי וייטק מרונקה הצ'כי והתבססה על דקדוק סלאבי כנסייתי עתיק אך השתמשה באוצר מילים סלוביאנסקי.[37][38]

ב-2011, סלוביאנסקי, סלוביוסקי ונובוסלובנסקי התמזגו למיזם אחד בשם בין-סלאבית (Medžuslovjanski). הדקדוק בה היה סלוביאנסקי והאוצר מילים הורחב וכלל את כול האפשרויות גם של נובוסלאבית, ובכך נהפכה לשפה יותר גמישה שמתבססת על אב טיפוסים יותר מחוקים קבועים. מאז סלוביאנסקי ונובוסלאבית לא פותחו כשפות נפרדות אלה כמיזם אחד. אף על פי שכיום משתמשים בהם כדי להתייחס לניבים שונים של בין-סלאבית.[39]

באותה השנה, הצורות הפשוטות של סלוביאנסקי וסלוביוסקי שהיו אמורות להתחשב בצרכים של לומדים מתחילים ולא סלאבים, עובדו מחדש לצורה חדשה וקלה במיוחד של בין-סלאבית, סלוביאנטו.[40]

אחרי כנס השפה הבין-סלאבית של 2017, המיזם של איחוד שני הסטנדרטים של הבין-סלאבית הועברו לאחריותם של מרונקה וואן סטינברגן, עם דקדוק יחיד חדש ואורתוגרפיה.[41]

קהילה עריכה

 
וויטק מרונקה וויאן ואן סטינברגן בכנס הבין-סלאבית השני (2018)

מספר הדוברים של בין-סלאבית הוא קשה למציאה: החוסר במידע דמוגרפי הוא בעיה נפוצה בקרב שפות מתוכננות, כך שההשערות הן תמיד נמוכות. ב-2012, המחבר הבולגרי ג. אילייב ציין מספר של כמה מאות דוברי סלוביאנסקי.

ב-2014, עמוד הפייסבוק של השפה ספר 4600 דוברים. בהשוואה לכך, 320,000 הכריזו שהם יודעים אספרנטו באותה השנה.

אף על פי שלא ניתן לסמוך על המספרים הללו, אמרי וונדל החשיב אותם כשימושיים לחישוב מספר דוברי האספרנטו בכול העולם, 1,920,000 דוברים. אם היה נעשה אותו חישוב על הבין-סלאבית השיטה הייתה נותנת מספר של 27,600 דוברים. מספר יותר ריאלי ניתן ב-2017, נשער כי מספר דוברי הבין-סלאבית הוא 2000.[42]

לבין-סלאבית יש קהילה אינטרנטית פעילה הכוללת 3 קבוצות פייסבוק שבהן יש בקירוב 8000 חברים,[43][44][45] פורום אינטרנטי עם 470 חברים בנובמבר 2019.[46] כמבון שלא כול אדם שחבר בקבוצות הפייסבוק או בפורום או שנרשם לקורס למידת השפה הופך אותו לדובר השפה אך מצד שני, לא כול דובר הוא אוטומטית חבר בקהילה. חוץ מזה, חברות בקהילה האינטרנטית באופן מסורתית משמשת לחישוב דוברי שפת האספרנטו.[47]

בהתחשב בכך שלקהילה של השפה הבין-סלאבית יש 8000 חברים זה הופך אותה לקהילה השנייה בגודלה של שפה מתוכננת אחרי האספרנטו.

למיזם יש שני פורטלי חדשות אינטרנטיים,[48][49] ביטאון מקצועי המתמקד על הבעיות של העמים הסלאבים כיום ו-ויקיפדיה המאחדת גם קולקציה של כתבים וחומרים בבין-סלאבית.

ביוני 2017 נערך כנס בינלאומי של השפה בעיירה הצ'כית סטארה מסטו ליד אוהרסקה הרדישטה. המצגות שם היו בבין-סלאבית או שתורגמו אליה. כנס שני נערך ב-2018.[50] באותה השנה, ויט ידליצ'קה הנשיא של האומה המיניאטורית ליברלנד הביע עניין בכוונה שלו לארח קונגרס בנושא השפה הבין-סלאבית.[51]

אלפבית עריכה

אחד מהעקרונות המרכזיים של הבין-סלאבית היא שהיא יכולה להיכתב בכול מקלדת סלאבית.[52] הגבול בין השימוש בכתב הלטיני לקירילי עובר באמצע הטריטוריה הסלאבית, ומכאן שני האלפביתים שימושיים. מכיוון שההבדל בין למשל האלפבית הפולני ואלפביתים לטיניים אחרים, כמו כן בין האלפבית הקירילי הסרבי/מקדוני ואלפביתים קיריליים אחרים, לבין-סלאבית אין אלפבית רשמי, אך היא משתמשת באב טיפוס לאורתוגרפיה במקום מה שאומר שצלילים יכולים להיכתב בהרבה אפשרויות.

מה שמשותף לכול הגרסאות של הבין-סלאבית הוא סט בסיסי של צלילים שניתן למצואו בכול השפות הסלאביות:

לטיני קירילי דרכים חלופיות להמחשה הגייה
A a A а ɑ ~ a
B b Б б b
C c Ц ц ts
Č č Ч ч Lat. cz, cx צ'
D d Д д d
DŽ dž ДЖ дж Lat. dzs, dzx, dzh, dż, dƶ / Cyr. џ דז'
E e Е е Cyr. є ɛ ~ e
F f Ф ф f
G g Г г ɡ ~ ɦ
H h Х х Lat. ch, kh x
I i И и Cyr. і i ~ ji
J j Ј ј Cyr. й j
K k К к k
L l Л л l ~ ɫ
Lj lj ЛЬ ль Lat. ľ, ĺ / Cyr. љ lj ~ lʲ ~ ʎ
M m М м m
N n Н н n
Nj nj НЬ нь Lat. ń, ň / Cyr. њ nj ~ nʲ ~ ɲ
O o О о ɔ ~ o
P p П п p
R r Р р r
S s С с s
Š š Ш ш Lat. sz, sx ʃ ~ ʂ
T t Т т t
U u У у Cyr. ѹ, ꙋ, ᲈ u
V v В в Lat. w v ~ ʋ
Y y Ы ы Lat. i, Cyr. и, і i ~ ɪ ~ ɨ
Z z З з Cyr. ꙁ z
Ž ž Ж ж Lat. zs, zx, zh, ż, ƶ ז'

חוץ מהאלפבית הבסיסי הנ"ל, אותיות אחרות משמשות גם כן, בדרך כלל עם סימן דיאקריטי, השימוש שלהן הוא לא חובה.

יש שלוש מטרות לאותן אותיות:

  • הן מאפשר הגייה מדויקת יותר
  • הן יכולות להתכוון לצליל מסוים שיש בשפה סלאבית אחת ואין באחרות.
  • הן יכולות להיות מובנות יותר על ידי האוכלוסייה תלוי במיקום.
לטיני קירילי חלופות הגייה
Å å Ӑ ӑ בדרך כלל: a, ó, Cyr. а, o ɒ
Ę ę Ѧ ѧ : Lat. e, Cyr. e jæ ~ ʲæ
Ě ě Ѣ ѣ usually: Lat. e, ie, je, Cyr. е, је є, ѥ jɛ ~ ʲɛ ~ ɛ
Ų ų Ѫ ѫ usually: Lat. u, Cyr. у u ~ ow
Ò ò Ъ ъ usually: Lat. o, Cyr. о ə
Ŕ ŕ РЬ рь Lat. ř, rj, r’; usually: Lat. r, Cyr. р rj ~ rʲ ~ r̝ ~ r
Ď ď ДЬ дь Lat. dj, d’; usually: Lat. d, Cyr. д, ꙣ, ꙉ dj ~ dʲ ~ ɟ ~ d
Ť ť ТЬ ть Lat. tj, t’; usually: Lat. t, Cyr. т tj ~ tʲ ~ c ~ t
Ś ś СЬ сь Lat. sj, s’; usually: Lat. s, Cyr. с sj ~ sʲ ~ ɕ ~ s
Ź ź ЗЬ зь Lat. zj, z’; usually: Lat. z, Cyr. з zj ~ zʲ ~ ʑ ~ z
Ć ć Ћ ћ Lat. tj; usually: Lat. č, Cyr. ч ʨ
Đ đ Ђ ђ Lat. dź; usually: Lat. dž, Cyr. дж ʥ

האות "X" היא גם אפשרית לשימוש, אף על פי ששימושה הוא לא אותו דבר. ברוב השפות הסלאביות חוץ מצ'כית וסלובקית כותבים אותו כ- "ks"

לטיני קירילי חלופות הגייה
X x КС кс usually: Lat. ks, Cyr. ѯ ks

לבסוף, אפשר לפגוש את הליגטורות הללו בכמה טקסטים בין-סלאביים, יותר קל למצוא אותם בשפות סלאביות מזרחיות כי בשפות הללו הליגטורות קיימות בשפות המקוריות.

ליגטורה במקום
Я я or Ꙗ ꙗ ја or ьа
Є є or Ѥ ѥ је or ье
Џ џ дж
Ѕ ѕ or Ꙃ ꙃ дз
Ї ї ји or ьи
Ю ю ју or ьу
Ѩ ѩ јѧ or ьѧ
Ѭ ѭ јѫ or ьѫ
Щ щ шч or шт
Ѯ ѯ кс

עיצורים רכים עריכה

העיצורים ľ, ń, ŕ, ť, ď, ś ו ź הם רכים.

ההגייה שלהם היא לא חובה, ולפעמים קוראים אותם בגרסתם ה"קשה".

עיצורים רכים בדרך כלל מיוצגים על ידי אקיוט או האצ'ק, דרכים אחרות לכתיבה שלהן הם: 'nj,n כדי להימנע מטקסטים עמוסים בסימנים דיאקריטיים, מומלץ שלפני תנועות, עיצורים רכים נכתבים כמו בצורתם ה"קשה" עם תוספת j למשל: konja במקום końa.

ב-28 במרץ 2018 נקבע שהסטנדרט המומלץ לכתיבת נ' רכה יהיה בכל מקרה nj, לא משנה מיקום התנועה לפני. האות ń יכולה גם לשמש כחלופה.

מורפולוגיה עריכה

הדקדוק הבין-סלאבי מבוסס על המכנה המשותף הגדול ביותר בשפות הסלאביות הטבעיות, ולפעמים פישוט שלהן. הדקדוק מכיל גם אלמנטים שאפשר לפגוש בכול או ברוב השפות הסלאביות.

שמות עצם עריכה

ב-בין סלאבית לשמות עצם יש שלושה מינים דקדוקיים, שני מספרים (יחיד ורבים), כמו כן יש גם שש יחסות. מכיוון שלחלק מהשפות הסלאביות יש שבע יחסות היא בדרך כלל נחשבת כחלק מהבין-סלאבית.

אין ה' הידיעה. המערכת המסובכת של שמות העצם בבין-סלאבית צומצמה לחמש הטיות.

  • שמות עצם גבריים (נגמרים ב-a - בדרך כלל עיצור קשה): dom - בית, mųž - גבר.
  • שמות עצם נשיים נגמרים ב-a: למשל: žena - אישה, zemja - כדור הארץ.
  • שמות עצם נשיים נגמרים בעיצור רך: kosť - עצם.
  • שמות עצם נייטרלים נגמרים ב-o או -e: למשל: slovo - מילה, morje - ים.
  • שמות עצם נייטרלים מקבוצת -mę/-men- למשל: imę/imene -שם
  • שמות עצם נייטרלים מקבוצת -ę/-ęt למשל: telę/telęte - עגלה
  • שמות עצם נייטרלים מקבוצת -o/-es- למשל: nebo/nebese - שמיים
  • שמות עצם גבריים מקבוצת -en- למשל: kameń/kamene -אבן
  • שמות עצם נשיים עם הסיומת -òv למשל: cŕkòv/cŕkve - כנסייה
  • שמות עצם נשיים עם הסיומת -i/-er- למשל: mati/matere -אמא
הטיות של שמות עצם
  זכר נייטרלי נקבה עיצורי
חי, עיצור קשה דומם, עיצור קשה חי, עיצור רך דומם, עיצור רך קשה רך -a, קשה -a, רך -Ø זכר נייטרלי נקבה
יחיד
N. brat "brother" dom "house" mųž "man" kraj "land" slovo "word" morje "sea" žena "woman" zemja "earth" kosť "bone" kamen "stone" imę "name" mati "mother"
A. brata dom mųža kraj slovo morje ženų zemjų kosť kamen imę mater
G. brata doma mųža kraja slova morja ženy zemje kosti kamene imene matere
D. bratu domu mųžu kraju slovu morju ženě zemji kosti kameni imeni materi
I. bratom domom mųžem krajem slovom morjem ženojų zemjejų kostjų kamenem imenem materjų
L. bratu domu mųžu kraju slovu morju ženě zemji kosti kameni imeni materi
V. brate dome mųžu kraju slovo morje ženo zemjo kosti kameni imę mati
  רבים
N. brati domy mųži kraje slova morja ženy zemje kosti kameni imena materi
A. bratov domy mųžev kraje slova morja ženy zemje kosti kameni imena materi
G. bratov domov mųžev krajev slov mor(ej) žen zem(ej) kostij kamenev imen materij
D. bratam domam mųžam krajam slovam morjam ženam zemjam kostjam kamenam imenam materam
I. bratami domami mųžami krajami slovami morjami ženami zemjami kostjami kamenami imenami materami
L. bratah domah mųžah krajah slovah morjah ženah zemjah kostjah kamenah imenah materah

שמות תואר עריכה

שמות תואר הם תמיד רגילים. הם מותאמים עם שם העצם במגדר, יחסה ומספר, והם בדרך כלל נמצאים לפני שם העצם. בטור עם הצורות זכריות, הטור הראשון הוא לשמות עצם חים, השני לדוממים. יש שינוי בין עיצור רך לקשה למשל: dobry - טוב וsvěži - טרי.

הטיית התארים
  קשה רך
זכר נייטרלי נקבה זכר נייטרלי נקבה
singular
N. dobry dobro dobra svěži svěže svěža
A. dobrogo/dobry dobro dobrų svěžego/svěži svěže svěžų
G. dobrogo dobrogo dobroj svěžego svěžego svěžej
D. dobromu dobromu dobroj svěžemu svěžemu svěžej
I. dobrym dobrym dobrojų svěžim svěžim svěžejų
L. dobrom dobrom dobroj svěžem svěžem svěžej
  plural
N. dobri/dobre dobre dobre svěži/svěže svěže svěže
A. dobryh/dobre dobre dobre svěžih/svěže svěža svěže
G. dobryh svěžih
D. dobrym svěžim
I. dobrymi svěžimi
L. dobryh svěžih

חלק מהכותבים לא מבדילים בין עיצורים רכים לקשים. אחד יכול לכתוב dobrego במקום dobrogo.

השוואה עריכה

כאשר התואר מתאר השוואה יש לו את הסיומת -ěj)ši) למשל: slabši -חלש יותר

כאשר מתאר השוואה קיצונית, מוספת לו התחילית naj- למשל: najslabši - חלש ביותר

תואר הפועל עריכה

תואר יכול להפוך לתואר הפועל עם הסיומת -o למשל: dobro - טוב.

תוארי השוואה יכולים להפוך גם לתוארי הפועל עם הסיומת -ěje למשל: slaběje - חלש יותר (ממנו).

כינויי הגוף עריכה

כינויי הגוף הם: ja - אני, ty - את.ה, on - הוא, ona- היא, ono- זה, my- אנחנו, vy-אתם.ן oni- הם.ן

Personal pronouns
יחיד רבים רפלקסיבי
גוף ראשון גוף שני גוף שלישי גוף ראשון גוף שני גוף שלישי
זכר נייטרלי נקבה
N. ja ty on ono ona my vy oni —
A. mene (mę) tebe (tę) jego jų nas vas jih sebe (sę)
G. mene tebe jego jej sebe
D. mně (mi) tobě (ti) jemu jej nam vam jim sobě (si)
I. mnojų tobojų nim njų nami vami njimi sobojų
L. mně tobě nim njej nas vas njih sobě


  • כינויי קניין moj - שלי, tvoj - שלך, naš - שלנו, vaš - שלכם
  • ktory -איזה
  • kto - מי
  • čto - מה
  • někto - מישהו
  • něčto - משהו
  • nikto - אף אחד
  • ničto - כלום
  • ktokoli - כול אחד
  • čto-nebųď - כול דבר

מספרים עריכה

המספרים המונים 1–10 הם: 1jedin/jedna/jedno, 2 – dva/dvě, 3 – tri, 4 – četyri, 5 – pęť, 6 – šesť, 7 – sedm, 8 – osm, 9 – devęť, 10 – desęť.

מספרים גדולים מכך נוצרים על ידי הוספת -nadsęť למספרים 11–19, desęt לעשרות, -sto למאות.

ההטיה של המספרים המונים נראית בטבלה הנ"ל.

ההטיות של המספרים 1–5
  1 2 3 4 5
זכר נייטרלי נקבה זכר/נייטרלי נקבה
N. jedin jedno jedna dva dvě tri četyri pęť
A. jedin jedno jednų dva dvě tri četyri pęť
G. jednogo jednoj dvu (dvoh, dvěh) trěh četyrěh pęti (pętih)
D. jednomu jednoj dvěma (dvom, dvěm) trěm četyrěm pęti (pętim)
I. jednym jednojų dvěma (dvoma) trěma četyrmi pętjų (pętimi)
L. jednom jednoj dvu (dvoh, dvěh) trěh četyrěh pęti (pętih)

מספרים סודרים נוצרים עם הוספת סיומת התואר -y . אך יש יוצאים מן הכלל.

שברים נוצרים בהוספת הסיומת -ina למספרים סודרים: tretjina - שליש, četvŕtina - רביעית, היוצא מן הכלל היחיד הוא polovina - חצי

לבין-סלאבית יש קטגוריות אחרות של מספרים:

  • שמות מספרים: dvoje - זוג, troje - שלישייה, četvero - רביעייה וכו'..
  • מספרים מולטיפליקטיביים: jediny - יחיד, dvojny - שניים (יחידים) וכו'...


אוצר מילים עריכה

מילים בבין-סלאבית מבוססות על השוואה של אוצר מילים של השפות הסלאביות המודרניות. אוצר המילים מחולק ל-6

הקבוצות האלה מטופלות באופן שווה. לפעמים אפילו שפות קטנות יותר כמו קשובית, רוסינית והשפות סורביות נכללות.[53]

אוצר המילים הבין-סלאבי לוקט כך שהמילים יהיו מובנות לכמה שיותר שפות סלאביות. הדרך שבה מחליטים על מילה היא שמשווים איך היא נשמעמת בכול השפות הסלאביות, הצורה של המילה שתהיה אותו דבר ברוב השפות הסלאביות תיבחר.[54]

דוגמאות מילים בבין-סלאבית
עברית בין-סלאבית רוסית אוקראינית בלארוסית פולנית צ'כית סלובקית סורבית עילית סלובנית סרבו-

קרואטית

מקדונית בולגרית
בין אדם člověk / чловѣк человек людина, чоловік("man, human") чалавек człowiek člověk človek čłowjek človek čovjek, čovek човек човек
כלב pes / пес пёс, собака пес, собака сабака pies pes pes pos, psyk pes pas пес, куче пес, куче
בית dom / дом дом дім, будинок дом dom dům dom dom dom, hiša dom, kuća дом, куќа дом, къща
ספר kniga / книга книга книга кніга książka, księga kniha kniha kniha knjiga knjiga книга книга
לילה noć / ноћ ночь ніч ноч noc noc noc nóc noč noć ноќ нощ
מכתב piśmo / письмо письмо лист пісьмо, ліст list, pismo dopis list list pismo pismo писмо писмо
גדול veliki / велики большой, великий великий вялікі wielki velký veľký wulki velik velik, golem голем голям
חדש novy / новы новый новий новы nowy nový nový nowy nov nov нов нов

בתרבות הפופולרית עריכה

ניתן לשמוע את השפה הבין-סלאבית בסרטו של וצלאב מרהול - הציפור הצבועה, שם השפה משחקת תפקיד של שפה סלאבית לא מצוינת, זה הסרט הראשון בו השתמשו בבין-סלאבית.[55][56]

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא השפה הבין-סלאבית בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "INTRODUCTION". Steen.free.fr. נבדק ב-30 בנובמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ М.И. Исаев, Словарь этнолингистическиж понятий и терминов. Moscow, 2001, pp. 85–86
  3. ^ Л.П. Рупосова, История межславянского языка, in: Вестник Московского государственного областного университета (Московский государственный областной университет, 2012 no. 1, p. 55.
  4. ^ Jan van Steenbergen. "Interslavic – Introduction". Steen.free.fr. נבדק ב-11 בינואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Juraj Križanić, Граматично изказанје об руском језику. Moscow, 1665.
  6. ^ "ИЗ ИСТОРИИ ИНТЕРЛИНГВИСТИЧЕСКОЙ МЫСЛИ В РОССИИ". Miresperanto.com. נבדק ב-11 בינואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ Petrus Canisius, "Svmma navka christianskoga / sloxena castnim včitegliem Petrom Kanisiem; tvmacena iz latinskoga jazika v slovignsky, i vtisstena po zapoviedi presuetoga Otca Pape Gregoria Trinaestoga [...] Koie iz Vlasskoga, illi Latinskoga iazika, v Slouignsky Jazik protumačio iest pop Ssimvn Bvdineo Zadranin". Rome, 1583.
  8. ^ Hanna Orzechowska, Mieczysław Basaj, Instytut Słowianoznawstwa (Polska Akademia Nauk), Prekursorzy słowiańskiego jezykoznawstwa porównawczego, do końca XVIII wiek. Warsaw, 1987, p. 124.
  9. ^ Jan van Steenbergen. "Constructed Slavic Languages". Steen.free.fr. נבדק ב-11 בינואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ Ján Herkeľ, Zaklady vseslovanskeho jazyka. Vienna, 1826.
  11. ^ Ján Herkeľ, Elementa universalis linguae Slavicae e vivis dialectis eruta at sanis logicae principiis suffulta. Budapest, 1826.
  12. ^ Matija Majar-Ziljski, Uzajemni Pravopis Slavjanski, to je: Uzajemna Slovnica ali Mluvnica Slavjanska. Prague, 1865.
  13. ^ 1 2 Anna-Maria Meyer (2014). Wiederbelebung einer Utopie. Probleme und Perspektiven slavischer Plansprachen im Zeitalter des Internets (Bamberger Beiträge zur Linguistik 6) (בגרמנית). Bamberg: Univ. of Bamberg Press. ISBN 978-3-86309-233-7.
  14. ^ 1 2 Ignác Hošek, Grammatik der Neuslawischen Sprache. Kremsier, 1907.
  15. ^ А. Д Дуличенко, Международные вспомогательные языки. Tallinn, 1990.
  16. ^ B. Holý, Slavski jezik. Stručná mluvnice dorozumívacího i jednotícího jazyka všeslovanského. S pomocí spolupracovníků podává stenograf В. Holý. Nové Město nad Metují, 1920.
  17. ^ Tilman Berger, "Vom Erfinden Slavischer Sprachen", in: M. Okuka & U. Schweier, eds., Germano-Slavistische Beiträge. Festschrift für P. Rehder zum 65. Geburtstag. München, 2004, ISBN 3-87690-874-4), p. 25.
  18. ^ Tilman Berger (2009). "Panslavismus und Internet" (PDF) (בגרמנית). p. 37. נבדק ב-11 בינואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ Katherine Barber, "Old Church Slavonic and the 'Slavic Identity'". University of North Carolina at Chapel Hill.
  20. ^ 1 2 Трошки про Штучні Мови: Панслов'янська Мова (באוקראינית). Narodna.pravda.com.ua. נבדק ב-11 בינואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ Bojana Barlovac, Creation of 'One Language for All Slavs' Underway. BalkanInsight, 18 February 2010.
  22. ^ "A Short History of Interslavic". 12 במאי 2013. נבדק ב-9 בדצמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ Н. М. Малюга, "Мовознавство в питаннях і відповідях для вчителя й учнів 5 класу", in: Філологічні студії. Науковий вісник Криворізького державного педагогічного університету. Збірник наукових праць, випуск 1. Kryvyj Rih, 2008, ISBN 978-966-17-7000-2, p. 147.
  24. ^ Алина Петропавловская, Славянское эсперанто (אורכב 20.07.2011 בארכיון Wayback Machine). Европейский русский альянс, 23 June 2007.
  25. ^ "V Nizozemsku vzniká společný jazyk pro Slovany". Denik.cz. נבדק ב-4 בפברואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ Jan Dosoudil, wsb.cz. "Pět let práce na společném jazyku". Týdeník ŠKOLSTVÍ. אורכב מ-המקור ב-18 ביולי 2011. נבדק ב-11 בינואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ Klára Ward, „Kvik Kvik“ alebo Zvieracia farma po slovensky (אורכב 01.03.2010 בארכיון Wayback Machine). Z Druhej Strany, 25 February 2010.
  28. ^ Péter Aranyi & Klára Tomanová, Egységes szláv nyelv születőben (אורכב 30.05.2012 ב Archive.today). Melano.hu, 23 February 2010.
  29. ^ "Холанђанин прави пансловенски језик". Serbian Cafe. אורכב מ-המקור ב-15 בדצמבר 2014. נבדק ב-11 בינואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  30. ^ "PCNEN - Prve crnogorske elektronske novine". Pcnen.com. נבדק ב-11 בינואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  31. ^ "Датчaнин създава общ славянски език". Plovdivmedia.com. אורכב מ-המקור ב-15 ביולי 2011. נבדק ב-11 בינואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  32. ^ "Начало - vsekiden.com". Vsekiden.com. אורכב מ-המקור ב-13 בדצמבר 2014. נבדק ב-11 בינואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  33. ^ "Готвят славянско есперанто". Marica.bg. אורכב מ-המקור ב-3 במרץ 2012. נבדק ב-11 בינואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  34. ^ "Язык для всех славян на основе русинского". УЖГОРОД - ОКНО В ЕВРОПУ - UA-REPORTER.COM. נבדק ב-11 בינואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  35. ^ "Linguistique : Slaves de tous les pays, parlez donc le Slovianski ! - Le Courrier des Balkans". Balkans.courriers.info. נבדק ב-11 בינואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  36. ^ Дора Солакова, "Съвременни опити за създаване на изкуствен общославянски език", in: Езиков свят – Orbis Linguarum, Issue no.2/2010 (Югозападен Университет "Неофит Рилски", Blagoevgrad, 2010, ISSN 1312-0484), p. 248.
  37. ^ Vojtěch Merunka, Jazyk novoslovienskij. Prague 2010, ISBN 978-80-87313-51-0), pp. 15–16, 19–20.
  38. ^ Dušan Spáčil, "Je tu nový slovanský Jazyk", in: Květy no. 31, July 2010.
  39. ^ "Neoslavonic Language Zonal Language Constructing: Challenge, Experience, Opportunity to the 21st Century". Proceedings of the 2015 2nd International Conference on Education, Language, Art and Intercultural Communication. doi:10.2991/icelaic-15.2016.60. ISBN 978-94-6252-152-0.
  40. ^ Jan van Steenbergen. "Slovianto - a Slavic Esperanto". Steen.free.fr. נבדק ב-11 בינואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  41. ^ https://www.researchgate.net/publication/318452938_Slovjanska_kulturna_diplomacija_-_SWOT_analiza_strategija_i_taktika_do_buducnosti
  42. ^ Kocór, p. 21.
  43. ^ "Interslavic - Medžuslovjanski - Меджусловјански". Facebook. נבדק ב-1 בדצמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  44. ^ "Novoslovienskij jezyk - новословіенскиј језык - neoslavonic language". Facebook. נבדק ב-1 בדצמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  45. ^ "Medžuslovjansko Věće Interslavic Assembly Меджусловјанско Вече". Facebook. נבדק ב-1 בדצמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  46. ^ "Slovianski forum on Tapatalk". S8.zetaboards.com. נבדק ב-1 בדצמבר 2019. Sejčas pogledajete naše forum kako gosť. To znači, že imajete ograničeny dostup do někojih česti forum i ne možete koristati vse funkcije. Ako li pristupite v našu grupu, budete imati svobodny dostup do sekcij preznačenyh jedino za členov, na pr. založeňje profila, izsylaňje privatnyh poslaň i učestničstvo v glasovaňjah. Zapisaňje se jest prosto, bystro i vpolno bezplatno. {{cite web}}: (עזרה)
  47. ^ Amri Wandel, "How many people speak Esperanto? Or: Esperanto on the web", in: Interdisciplinary Description of Complex Systems 13(2) (2015), pp. 318-321.
  48. ^ "GLAVNA STRANICA". Izvesti.info. נבדק ב-14 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  49. ^ "Medžuslovjanske věsti". Twitter, Facebook. נבדק ב-23 באוקטובר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  50. ^ "CISLa 2017". נבדק ב-6 ביוני 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  51. ^ Davison, Tamara (2018-06-05). "Meet The Man Who Made His Own Country: The President of Liberland Talks Blockchain, Immigration and How To Start Your Own State". 150sec.com (באנגלית). נבדק ב-2019-01-18.
  52. ^ "Orthography". Steen.free.fr. נבדק ב-30 בנובמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  53. ^ "Voting Machine". steen.free.fr. נבדק ב-21 באוקטובר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  54. ^ "Vocabulary". Steen.free.fr. נבדק ב-30 בנובמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  55. ^ "Vojtěch Merunka – Developer of the Interslavic Language Spoken in the Painted Bird". Radio Praha. נבדק ב-23 בספטמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  56. ^ «Раскрашенная птица» – кинодебют межславянского языка. Radio Praha (ברוסית). נבדק ב-28 בינואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=השפה_הבין-סלאבית&oldid=37586058"