השתלת שיער
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה. | |
השתלת שיער היא טכניקה כירורגית המתבצעת במטרה להשתיל שיער באזורים קירחים בגוף האדם. הטכניקה מתבצעת על ידי הסרת עור המכיל זקיקי שיער או הוצאת זקיקים יחידים מאזור אחד בגוף (האזור התורם) והשתלתו באזור קירח (האזור המקבל). בטכניקה זו משתמשים בעיקר על מנת לטפל בהתקרחות של גברים, שבעזרתה שתלים המכילים זקיקי שיער העמידים גנטית להתקרחות, לרוב מהחלק האחורי של הקרקפת, מושתלים על קרקפת קירחת.
טכניקה זו משמשת גם לשחזור ריסים, גבות ושיער הזקן, כמו גם לכיסוי צלקות שנגרמו על ידי תאונות וניתוחים כגון מתיחות פנים או השתלות שיער קודמות. מאחר ששיער גדל באופן טבעי בזקיקים המכילים מקבצים של 1–4 שערות, הטכניקות המתקדמות ביותר כיום כוללות השתלת "יחידות זקיקי שיער" אלו בקיבוץ הטבעי שלהן., כלומר, מכל זקיק יוצאים כמה שערות, לפיכך, השתלות שיער מודרניות יכולות להשיג מראה שיער טבעי. השיער לרוב נלקח מאזור העורף והזקן ובמקרים חריגים מאזור החזה. התהליך כולל הרדמה מקומית ואינו כואב לרוב.
תהליך השתלת השיער עריכה
השתלת שיער בשיטה הבסיסית (FUE ו- FUT) עריכה
שיטה שפותחה לפני שנים רבות, השיטה הבסיסית של הוצאת שיער מחלקה האחורי של הקרקפת והעברתו לאזור הדליל משיער. בעבר, מילוי האזור שסובל מבעיות נשירת שיער או התקרחות היה באמצעות השתלת קבוצות של שערות באופן כזה שאמנם מילא את האזור הדליל, אולם ניתן היה להבחין באופן ברור במי שעבר השתלת שיער. בישראל החלו לבצע השתלות שיער בשיטת FUE בשנת 2002.
שיטות מודרניות להשתלת שיער עריכה
היום קיימות שיטות שונות ומתקדמות לביצוע השתלת שיער, המשתנות בהתאם לאופי ההשתלה המבוקשת, לכמות וגודל השתלים המושתלים, לציוד הרפואי בו נעזר הרופא, לאופן הוצאת השערות מהאזור התורם ולדרך שבה מושתלות השערות במיקומן החדש. השיטה הנפוצה ביותר להשתלת שיער היא (FUT(Follicular unit transplantation. השתלה זו נעשית על ידי הוצאת רצועת עור עם שערות מחלקה האחורי של הקרקפת והפרדת יחידות השיער תחת מיקרוסקופ באופן מדויק ליחידות שיער של 2–4 שערות הצומחות יחד. בזמן שהמטופל שוכב על הגב, מבצע הרופא נקבים קטנים באזור בו מתוכננת השתלת השיער ולשם מחדירים את זקיקי השיער שהופרדו והוכנו קודם על ידי צוות רפואי מיומן.
שיטה נוספת להשתלת שיער היא FUE אשר מהווה בעצם את השדרוג של שיטת ה- FUT. בשיטה זו הרופא מוציא זקיק שיערה מהאזור התורם באמצעות מחט בעלת קוטר מיניאטורי ובאמצעות מכשיר מיוחד משתיל אותה באזור המקריח. לעומת ה- FUT לאחר השתלת שיער בשיטת FUE לא נשארת צלקת וההחלמה אורכת כ- חמישה ימים, לפי שמחליטים לבצע השתלת שיער חשוב ליצור קשר עם רופא מומחה ולקבל מידע אודות השתלת שיער בשיטת FUE. לפי שטח האזור הנתרם נקבעים כמות הזקיקים הנחוצה, ברור שהמטרה היא להשתיל כמות רבה ככל האפשר על מנת ליצור צפיפות, ברם, לא תמיד האזור התורם מספק כמות זאת, יתרה מכך תיתכן דחייה של עד כ 20 אחוז מהזקיקים. ניתן לבצע יותר מהשתלה אחת, ישנם שמעדיפים צפיפות בחלק מהקרחת ולאחר משתילים שוב באזור נוסף אם האזור התורם מאפשר להוציא עוד זקיקים באופן שלא יראו קרחות.
תופעות לוואי עריכה
תופעת לוואי שכיחה בקרב השתלת השער, שבדרך כלל זמנית היא "שיער דליל" (או באנגלית "shock loss"). קרחות גם הן נפוצות. בכל יום, ניתן לאבד בין חמישים למאה שערות, עד לקליטה מלאה של השתלים. תופעות לוואי נוספות כוללות נפיחות של תחומים כגון קרקפת או מצח. אם זה הופך להיות בגדר אי-נוחות, תרופות עשויות להקל על הנפיחות. בנוסף לכך, המטופלים אמורים להיות זהירים, גירוד עלול לגרום להיווצרות גלדים. כדי להקל על הגירוד, ניתן להשתמש בקרם לחות או שמפו עיסוי.
טכניקות מחקר עתידיות עריכה
בזקיקי שיער התגלו תאי גזע ותאי עור ("dermal papilla cells"). מחקר על תאי זקיקים אלה עשוי להוביל להצלחות בטיפול בהתקרחות באמצעות כפל שיער (HM), הידוע גם כשיבוט שיער.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.