התפילה בדת הבהאית

התפילה בדת הבהאית היא אחת המצוות החשובות והמרכזיות ביותר שעליה מצווים המאמינים, והיא תופסת מקום מרכזי וחשוב בחייהם. מטרת התפילה היא להביא את המאמין לכדי קרבה רוחנית אל האל ואל מייסד הדת, בהאא אללה. התפילה היא כלי הכוונה עבור היחיד, המאמין, אשר באמצעותו יוכל לשפר את התנהלותו בחיים הארציים ולבקש הנחיה וסיוע שמימיים. בהאא אללה וכמוהו מנהיגי הדת אחריו כתבו לאורך השנים תפילות רבות אשר בתוכן מצויות הנחיות למאמין, חלק מן התפילות נוסחו כמכתבים שיועדו אל המאמינים ממנהיגיהם ונכרכו בספר הקדוש של הדת הבהאית, "אל-כתאב אל-אקדס". התפילות ברובן נכתבו בערבית ובפרסית ומיעוטן בטורקית ותורגמו לשפות רבות. לכל תפילה ישנו סדר וצורה שונים והן אינן זהות האחת לשנייה. פתיחת התפילה בתחינה אל האל היא המשותפת לכל התפילות, לאחריה יכתבו שבחים והלל רבים לאלוהים ובסופה תגיע בקשה לסיוע או הכוונה מבורא עולם. בסופה של התפילה בדרך כלל מונה המתפלל את מעלותיו של האל.

תפילות חובה

מבנה הקבר של בהאא אללה בעכו, הקיבלה הבהאית

הספר הקדוש לדת הבהאית נקרא "אל-כתאב אל-אקדס" ובו מצויות הנחיות למאמין הכוללות את התפילה הבהאית. בדת הבהאית ישנן שלוש תפילות חובה ביום שמטרתן לפתח אצל המאמין, עם הגיעו לגיל 15, את הצניעות והמסירות לאמונה. שלוש תפילות החובה שונות זו מזו באורכן ולמאמין יש את החופש להחליט איזו מבין שלוש התפילות לקיים בבוקר, בצהריים או בערב. אם בחר המאמין את התפילה הארוכה או הקצרה רשאי הוא להתפלל פעם אחת ביום בלבד. ואם בחר את התפילה הבינונית עליו לומר אותה שלוש פעמים ביום. מכיוון שבהאא אללה בא מן העולם המוסלמי, מכילה התפילה אלמנטים מוסלמים בולטים, בעיקר בולט הממד הפיזי של תנוחות הגוף: הכריעה אפיים ארצה, ההשתחוות והישיבה על עקבי הרגל. קודם אמירת תפילות החובה חייב המאמין בהיטהרות הכוללת את רחיצת הפנים והידיים. ככלל, כיוון פני התפילה הוא לעבר הקיבלה הבהאית אשר שוכנת במקדש אל בהאג'ה בעכו, שם קבור בהאא אללה. כאשר המאמין מקיים את מצוות התפילה על ידי אמירת תפילות הרשות, אותן חיברו בהאא אללה ובנו עבד אל בהאא, הוא איננו מחויב בכלל זה.

התפילה הגדולה

התפילה הגדולה היא גם התפילה הארוכה ביותר ולכן על המאמין הבוחר בתפילה זו לומר אותה אחת לעשרים וארבע שעות. על המתפלל לעמוד על רגליו תוך הכוונתו לעבר העיר עכו ואל אלוהיו. לאחר שהתמקם במקום פולחנו יביט ימינה ושמאלה כמי שמבקש את רחמי אלוהיו הרחום והחנון ויאמר: "אלוהי, אתה אלוהי השמות ובורא השמים, אשאלך באלה אשר הם זריחות סוד סתרך העליון נאדר התפארת שתעשה תפילתי אש בוערת, למען תשרוף את המסכים שבי אשר מנעוני מלחזות בנועם זיוך, ואור אשר ינחני אל ים היחוד עמך".

התפילה הבינונית

התפילה הבינונית קצרה בהרבה מן התפילה הארוכה ועל הבוחר בה לומר אותה שלוש פעמים ביום – בשחרית, במנחה ובערבית.

קודם התפילה על המאמין ליטול את ידיו ובעת הרחיצה עליו לומר: "אלוהי, חזק את ידי כדי שתיטול את ספרך בביטחון ולא יוכלו למנוע אותה כל צבאות תבל; אף שמור תשמרנה לבל תשלח בכל אשר לא לה הוא. אתה הוא רב-אונים כול-כול".

התפילה הקצרה

התפילה הקצרה תאמר על ידי הבוחר בה פעם אחת ביום בכל עת שיבחר, מהצהריים ועד השקיעה. נוסח התפילה: "אלוהי, הנני מעיד עלי שאתה בראתני למען אדעך ואעבודך. אני מעיד עלי בשעה זו שקצר יד אנוכי ואתה אמיץ כוח, שחלש אנוכי ואתה נאדר בגבורה, ושעני אנוכי ואתה לעושרך אין קץ. אין אלוה אלא אתה השליט על הכל, הקיים לעד".

תפילות רשות

בהאא אללה ראה בקיום התפילה דבר חיובי מאוד אשר מפתח ומחזק את הרוחניות של המאמין ולכן דגל בקיום תפילה לעיתים מזומנות, לבד או בקבוצה, וללא כללים נוקשים אשר ימנעו את קיומה. בהאא אללה וממשיכי דרכו תפסו את התפילה כחלק אינטגרלי מההתפתחות הרוחנית של המאמין והאמינו כי יצר התפילה הוא טבעי ולכן התפילה היא איננה המטרה אלא רק האמצעי להגיע למצב רוחני רם יותר. מרעיונות אלו התפתחה התפיסה כי עדיפה תפילה קצרה אשר תביא את המאמין לכדי התעלות רוחנית מתפילה ארוכה שלא תשיג תוצאה דומה. ניתן לקיים את התפילה למען מטרות סיוע חומרי, אך המטרה העיקרית של התפילה בדת הבהאית היא לקרב את המאמין אל האל ולכן עדיפה תפילה לאהבת האל ולפארו בלבד, ללא דרישות נוספות. המאמין יכול לבחור להפנות את תפילתו אל האל, אל בהאא אללה, אל עבד אל בהאא או אל שליחיו האחרים של האל. את תפילות החובה על המאמין לקיים ביחידות ואין לומר אותן בציבור. לעומתן, תפילות הרשות יכולות להיאמר תוך התכנסות הציבור, רק בתנאי שהן אינן באות במקום תפילות החובה. בנוסף, אצל הבהאים אין פולחן ציבורי או ריטואלים דתיים, ואין להם כוהני דת. 

התפילה הבהאית מול התפילה המוסלמית

התפילה היא אחת מהמצוות החשובות והבולטות ביותר הן בדת הבהאית והן בדת המוסלמית. בשתי הדתות חלה על המאמין חובת התפילה, בדת הבהאית כאמור רשאי המאמין לבחור באחת מבין שלוש תפילות ביום ואילו בדת המוסלמית על המאמין להתפלל חמש פעמים ביום, מצווה זו קרויה באסלאם ״צלאה״. את התפילה הבהאית יש לקיים ביחידות ולא במבנה פולחן מיוחד ואילו באסלאם רשאי המאמין להתפלל ביחידות אך עליו לקיים את התפילה בפני איש דת, אמאם, במסגד בימי שישי וחגים. הקיבלה (כיוון התפילה) בדת הבהאית היא לכיוון העיר עכו, והקיבלה המוסלמית היא לכיוון העיר מכה, העיר הקדושה לאסלאם ובה נמצאת הכעבה, האבן השחורה. מטרת התפילה בשתי הדתות דומה: להביא את המתפלל לכדי רוחניות וקרבה אל האל, להלל ולהכיר בתכונותיו הבלתי נדלות של האל ולהוקיר אותו על כל מעשיו. הדת הבהאית התפתחה מן האסלאם השיעי ובשל כך ניתן להצביע על קווי דמיון שנשתמרו מן האסלאם והועברו אל הבהאים, ביניהם בולט הממד הפיזי של התפילה. המאמין הבהאי והמאמין המוסלמי קודם תפילתם חייבים בהיטהרות ובשלבים שונים בתפילה עליהם לבצע מספר תנועות גוף, רכעות. הרכעות על פי סדר התפילה: עמידה, כריעה, השתחוות מלאה, ישיבה והשתחוות מלאה נוספת. ניתן לראות אם כן שקיים דמיון בקיום התפילה בין שתי הדתות אך ישנם דברים שלא נשתמרו ושונו בתפילה הבהאית, כדוגמת התפילה ביחידות.

התפילה על המת

התפילה על המת נכנסת תחת תפילות החובה והיא התפילה היחידה בה מצווים המאמינים הבהאים להתפלל בחברותא, כקבוצה, וללוות יחד את המת אל קבורתו. את התפילה מקריא בן אדם אחד כאשר סביבו עומדת קהילת המאמינים בשתיקה ומקשיבה לדבריו. בהאא אללה הבהיר כי את התפילה יש לומר רק על בהאי אשר מלאו לו חמש עשרה שנים. בדת הבהאית ישנו יחס מיוחד אל המת מתוך רצון שלא להפריע את מנוחתו ולכן המתים מובאים לקבורה במהירות האפשרית מבלי לענות את נשמתם או לטלטל את גופתם מעל למרחק של שעה ממקום הפטירה. בהאא אללה הלך בעקבות הבאב ודאג להנחיל בקרב מאמיניו את עניין כבוד המת ולכן ציווה עליהם לנהוג בכבוד ולדאוג שגופת המת תכוסה בתכריכים יפים ותיקבר בארון מפואר וזאת כשראש המת פונה לכיוון העיר הקדושה לבהאים, עכו. בתפילה זו נאמרים דברי תחינה ובקשת מחילה על כל מעשי החטא, המאמינים מפארים את שם האלוהים ודורשים ממנו כפרה ובקשה לרחמיו.

מבני פולחן בהאים

ערך מורחב – בית התפילה הבהאי

בית התפילה הבהאי בצ'ילה

שאיפתו של מייסד הדת הבהאית, בהאא אללה, הייתה להקים מבני פולחן בהאים בכל הערים בעולם שיאפשרו למאמינים לבוא ולהתפלל בהם. שאיפתו זו התממשה בחלק מן הערים בעולם (שיקגו, ניו דלהי, פנמה סיטי, סידני, קמפלה, פרנקפורט ואפּיה (סמואה)), וכמו כן נרכשו קרקעות למטרה זו במאה ערים נוספות בעולם. מקדש הבאב שבחיפה אינו בית תפילה כזה, והמקום להקמתו של בניין כזה בחיפה מצוין על ידי האובליסק המוצב בכרמל הצרפתי. לפי חזונם של מנהיגי התנועה הבהאית, עתידים בתי התפילה הבהאים להוות חלק ממרכזים לפעילות חברתית, הומניטרית, חינוכית ומדעית, אך מטרה זו טרם הושגה. בהווה משמשים בתי התפילה הבהאים אך ורק לפעילות דתית כתפילה או ללימודי דת ופגישות בהאיות אחרות מתקיימות במרכזים בהאים, בבתים פרטיים או במבנים שכורים. בית התפילה הבהאי נזכר לראשונה על ידי בהאא אללה בספרו אל-כתאב אל-אקדס, ואופיו של המוסד פותח על ידיו מאוחר יותר וכן על ידי בנו ויורשו, עבד אל-בהאא. לפי הכתבים הבהאים, יהיו בתי התפילה פתוחים בפני כל מאמיני הדתות, ובהם יוכלו הכל לעבוד את האל ללא קשר להשתייכותם הדתית. עם זאת, בתי התפילה מיועדים אך ורק לתפילה ולקריאה בכתבי הקודש הבהאים והאחרים, וחל איסור על נשיאת דרשות או על עריכת טקסים. שירה מותרת בבניין, אך ללא ליווי של כלי נגינה. הקמת בתי התפילה הבהאים השונים התבססה על תרומות, ויצאה אל הפועל כאשר הקהילה המקומית הייתה מסוגלת לעמוד בהוצאה. בניגוד למקובל בדתות אחרות, אין הבהאים גובים כספים בעת טקסים דתיים, ורק בני האמונה הבהאית רשאים לתרום מכספם לקופת הקהילה. בית התפילה הבהאי מנוהל על ידי האספה הרוחנית הבהאית הלאומית במדינה הרלוונטית. לכל בתי התפילה הבהאים יסודות אדריכליים משותפים, ולפי קביעתו של עבד אל בהאא, עליהם להיות עגולים בצורתם הכללית ולכלול תשע צלעות. בתוך המבנה אין מוצגים ציורים, תצלומים או פסלים, ואין מותקנים בהם מזבחות או דוכני דרשה. על המבנים לשאת כיפה, וכיום מתאפיינים כל בתי התפילה הקיימים בחלל מרכזי בודד. המושבים בכל בתי התפילה הבהאים הקיימים פונים לעבר הקיבלה הבהאית, שהיא מקדש הקבר של בהאא אללה באל-באהג'ה שבעכו.

ראו גם

• בהאא אללה
• עבד אל-בהאא
• אל-כתאב אל-אקדס
• מקדש אל באהג'ה
• עלי מוחמד שיראזי, הבאב
• צלאה
• רכעה
• קיבלה

לקריאה נוספת

• משה שרון, הדת הבהאאית וכתב הקֹדש שלה: הספר הקדוש ביותר (אַלְכִּתַאבּ אלְאַקְדַס) לבהאא אללאה, חלק ב: הספר הקדוש ביותר (תרגום ופירוש קצר), ירושלים: כרמל, תשס"ה 2005. (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר")

קישורים חיצוניים

• אתר הדת הבהאית (אורכב 27.01.2016 בארכיון Wayback Machine)
• תפילה ושיתופיות