ואדי אל-עריש

ואדי אל-עריש
	אין תמונה חופשית
מידע כללי
אורך	300 ק"מ
אגן ניקוז	20,000 קמ"ר
שפך	הים התיכון בסמוך לאל-עריש
מדינות באגן הניקוז	מצרים וישראל
	(למפת סיני רגילה) אל-עריש אסמאעיליה שארם א-שייח' סואץ ג'בל קתרינה טאבה נואיבה אבו רודס נח'ל א-טור פורט סעיד ישראל ירדן ערב; הסעודית; הים התיכון הים האדום ואדי אל-עריש

ואדי אל-עריש (בערבית: وادي العريش) הוא הגדול בנחלי חצי האי סיני ומנקז את כל חלקו המרכזי ואת רוב חלקו הצפוני של חצי האי. אגן הניקוז של הנחל משתרע על 22,260.3 קילומטרים רבועים – כשליש משטח סיני;^[1] ואורכו כ-300 ק"מ. ואדי אל-עריש הוא נחל אכזב הנשפך לים התיכון בסמוך לאל-עריש. אגן הניקוז של הנחל, הכולל חלק ממערב הנגב, רמת א-תיה וחלקים מצפון סיני מתאפיין בנדירות משקעים. בעת שיורד גשם מעביר הנחל כמויות עצומות של מים והשטפונות בו נחשבים למסוכנים וכבר גבו קרבנות בנפש. את מימיו סוכר סכר הרואיפה שמעליו בנוי גשר אבו עגילה.

במהלכו הצפוני רוחב האפיק הראשי מגיע עד לחמישה קילומטרים ורוחבו בשפך באל-עריש הוא קילומטר אחד^[2].

על פי מחקר שנערך בשנת 2000, כמות המשקעים השנתית הממוצעת באגן הנחל היא 981.3 מיליון מטר מעוקב (ממ"ק) (ממוצע של כ-50 מילימטר). רוב הכמות, 938.7 מיליון ממ"ק, נספגת בקרקע. 32.5 מיליון ממ"ק מחלחלים לאקוויפר הנחל במהלך הזרימה ורק 10.1 מיליון ממ"ק מגיעים בזרימה לחלק התחתון של הנחל^[3].

נחלי אגן הניקוז עריכה

במחקר שנערך ב-2015 חולק אגן הניקוז של הנחל ל-12 אגני משנה ובהם יובליו המרכזיים של הנחל:^[4]

שפך הנחל
ואדי אום שיחאן
אל-חסנה
אל-חזירה
אל-קוסיימה
ג'בל אל חרים
ואדי אל מחאשם
ואדי אל-בורוק
מרכז אגן הניקוז
ואדי אבו עליקן
ואדי אל-רואק
ואדי אל-עקבה

זיהוי מקראי עריכה

יש המזהים את הנחל עם נחל מצרים המקראי, הנזכר רבות בתנ"ך כגבולה הדרום מערבי של ארץ כנען ושל נחלת שבט יהודה בפרט^[5]. זיהוי זה מבוסס על תרגום השבעים לספר ישעיהו אשר שם מוזכר הנחל בצורה "רינוקורורה" (אנ'), שמה הקדום של אל-עריש. כך, מצוין גם השם "נחל מצרים" לצד רינוקורורה במפת מידבא, עם ההערה כי המדובר ב"גבול מצרים ופלשתינא". את נחל מצרים זיהו עם ואדי אל-עריש גם רב סעדיה גאון ובעקבותיו רבי אשתורי הפרחי^[6].

יש המניחים^[^{דרוש מקור]} כי על פי זיהוי זה, ”נְהַר מִצְרַיִם” הנזכר כגבול הארץ המובטחת בברית בין הבתרים^[7], אינו נחל מצרים הנזכר כגבול ארץ כנען, אלא אחד משפכי הנילוס הצפון מזרחיים, המיועד לגבולות ההבטחה בלבד.

אך הדעה הרווחת בין הפרשנים היא, כי נחל מצרים הוא הנילוס^[6], כפי העולה ממשמעות הכתובים שמדובר בנחל גדול שהמצרים היו נעזרים בו להשקאת שדותיהם. בעקבות דרך זו הלך החוקר חיים בר-דרומא^[8], וזיהה את נהר מצרים עם פלוסיון - יובל מזרחי של הנילוס בימי קדם, שהיה עד סוף המאה ה-20 אזור ביצות בצפון מערב סיני (בלוזה), וכיום חלקו הגדול הוא שטח חקלאי.

על פי החוקר פרופסור יהושע מאיר גרינץ^[9] ואדי אל-עריש הוא נחל גרר המקראי. זאת, מכיוון שמספר מיובליו במרכז סיני נקראים ואדי אל גרור וכן נמצאים בו שלושה עשר מקומות שבשמם נשתמרו האותיות "גר"^[10]. בתלמוד הירושלמי^[11] נזכרה גרר הסמוכה לגבול המערבי המצרי שם נכתב: ”מפני מה גזרו איסור על הניווי זה שבגרריקי? מפני שהוא ניווי רע. ועד היכן חייבו? עד נחל מצרים”. מכאן משמע שגרר הייתה סמוכה לגבול המערבי של ארץ ישראל. על מקום זה נכתב הציווי בתורה ליצחק אבינו ”גור בארץ הזאת”^[12].

קישורים חיצוניים עריכה

צילום אווירי: קצהו הדרומי של אגן הניקוז של ואדי אל-עריש
Abdel Ghaffar, M.K., Abdellatif, A.D., Azzam, M.A. and Riad, M.H., Watershed Characteristic and Potentiality of Wadi El-Arish, Sinai, Egypt, Cloud Publications International Journal of Advanced Remote Sensing and GIS2015, Volume 4, Issue 1, pp. 1070-1091
צבי אילן, ואדי אל עריש - שלוחת חיים לתוך המדבר, למרחב, 26 באפריל 1970

הערות שוליים עריכה

^ Abdel Ghaffar, M.K., Abdellatif, A.D., Azzam, M.A. and Riad, M.H., Watershed Characteristic and Potentiality of Wadi El-Arish, Sinai, Egypt, Cloud Publications International Journal of Advanced Remote Sensing and GIS2015, Volume 4, Issue 1, pp. 1075
^ נופים ואתרים, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1973, עמ' 281
^ הערכות מי תהום בוואדי אל-עריש
^ Abdel Ghaffar, M.K., Abdellatif, A.D., Azzam, M.A. and Riad, M.H., Watershed Characteristic and Potentiality of Wadi El-Arish, Sinai, Egypt, Cloud Publications International Journal of Advanced Remote Sensing and GIS2015, Volume 4, Issue 1, pp. 1078
^ * י' אליצור, מקום בפרשה - גאוגרפיה ומשמעות במקרא, הוצאת ידיעות אחרונות, 2014, עמ' 47, 86, 87, 110, 138, וכן, אייל בן-אליהו, בין גבולות - תחומי ארץ-ישראל בתודעה היהודית בימי הבית השני ובתקופת המשנה והתלמוד, הוצאת יצחק בן-צבי, ירושלים תשע"ד, 35.
^ ¹ ² בער ראטנער, ואד אל עריש (עפ"י ספרי קדמונינו), הצפירה, 20 באוגוסט 1903
^ בראשית, ט"ו, י"ח
^ וזה גבול הארץ, דף פה.
^ מוצאי דורות, מחקרים בקדמוניות המקרא, הפלשתים הראשונים, עמוד 109
^ ישובי אבותינו בסיני, ד"ר אריה קימלמן
^ מסכת שביעית, פרק ו', הלכה א'
^ בראשית, כ"ו, ג'

[ווטרשד1075-1] Abdel Ghaffar, M.K., Abdellatif, A.D., Azzam, M.A. and Riad, M.H., Watershed Characteristic and Potentiality of Wadi El-Arish, Sinai, Egypt, Cloud Publications International Journal of Advanced Remote Sensing and GIS2015, Volume 4, Issue 1, pp. 1075

[2] נופים ואתרים, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1973, עמ' 281

[3] הערכות מי תהום בוואדי אל-עריש

[ווטרשד1078-4] Abdel Ghaffar, M.K., Abdellatif, A.D., Azzam, M.A. and Riad, M.H., Watershed Characteristic and Potentiality of Wadi El-Arish, Sinai, Egypt, Cloud Publications International Journal of Advanced Remote Sensing and GIS2015, Volume 4, Issue 1, pp. 1078

[5] * י' אליצור, מקום בפרשה - גאוגרפיה ומשמעות במקרא, הוצאת ידיעות אחרונות, 2014, עמ' 47, 86, 87, 110, 138, וכן, אייל בן-אליהו, בין גבולות - תחומי ארץ-ישראל בתודעה היהודית בימי הבית השני ובתקופת המשנה והתלמוד, הוצאת יצחק בן-צבי, ירושלים תשע"ד, 35.

[ראטנער-6] ¹ ² בער ראטנער, ואד אל עריש (עפ"י ספרי קדמונינו), הצפירה, 20 באוגוסט 1903

[7] בראשית, ט"ו, י"ח

[8] וזה גבול הארץ, דף פה.

[9] מוצאי דורות, מחקרים בקדמוניות המקרא, הפלשתים הראשונים, עמוד 109

[10] ישובי אבותינו בסיני, ד"ר אריה קימלמן

[11] מסכת שביעית, פרק ו', הלכה א'

[12] בראשית, כ"ו, ג'

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]