ויליאם דניס באטרשיל

ויליאם דניס באטרשיל (באנגלית: William Denis Battershill;‏ 29 ביוני 1896 - 11 באוגוסט 1959) היה איש צבא ופקיד קולוניאלי בריטי שכיהן כמזכיר הראשי של ממשלת המנדט הבריטי בארץ ישראל בשנים 1939-1937.

ויליאם דניס באטרשיל
William Denis Battershill

אין תמונה חופשית
לידה	29 ביוני 1896 הממלכה המאוחדת
פטירה	11 באוגוסט 1959 (בגיל 63) קפריסין, האימפריה הבריטית
מדינה	הממלכה המאוחדת

חייו

ויליאם דניס באטרשיל נולד בבריטניה. בעת מלחמת העולם הראשונה וקודם לכן, בשנים 1908–1914, שירת כאיש צבא בהודו ובעיראק. לאחר המלחמה, בשנת 1920, החל לשרת בשירות הקולוניאלי בציילון, בתפקיד עוזר המזכיר הקולוניאלי (המזכיר הקולוניאלי במושבות היה ראש הרשות המבצעת. בארץ ישראל, שלא הייתה מושבה אלא מנדט בריטי, נקרא הנושא בתפקיד זה בשם המזכיר הראשי), וכפקיד המועצה המחוקקת, זאת עד לשנת 1928. בשנים 1929–1935 שירת בג'מייקה בתפקיד עוזר המזכיר הקולוניאלי. בשנים 1935–1937 שירת בקפריסין הבריטית בתפקיד המזכיר הקולוניאלי.

בשנת 1937 נתמנה באטרשיל לתפקיד המזכיר הראשי של ממשלת המנדט הבריטי בארץ ישראל, השני במעלה בהירארכיה המנדטורית לאחר הנציב העליון. הוא הגיע לארץ ישראל ב 29 באפריל באותה שנה. היה זה בתקופת כהונתו של הנציב העליון ארתור ווקופ שהיה הנציב העליון האוהד ביותר של היישוב והתנועה הציונית. כהונתו בארץ ישראל החלה בשיאו של המרד הערבי הגדול. באותה עת חל מפנה ביחסה של ממשלת המנדט לערבים, אשר המרד שלהם, בניגוד למאורעות תרפ"א ותרפ"ט היה מכוון לא רק נגד היישוב היהודי, אלא היה מרד מזוין נגד שלטונות המנדט. משום כך, הבריטים החלו לנקוט ביד קשה נגד הערבים. באטרשיל היה האיש שביצע מדיניות זאת, הוא שחתם על פקודות המאסר נגד חברי הוועד הערבי העליון ועל הצווים לפירוקו של הוועד, צעדים שהביאו להגליית מנהיגי הערבים לאיי סיישל ולבריחת אחדים מהם ובהם המופתי חאג' אמין אל-חוסייני מן הארץ. כהונתו בארץ ישראל הסתיימה בשנת 1939, בראשית תקופת כהונתו של הנציב העליון הרולד מקמייקל שנחשב על ידי רבים לנציב העליון העוין ביותר את היישוב ואת התנועה הציונית, מבין כל הנציבים בארץ ישראל. בשנת 1939 נתמנה באטרשיל כמושל קפריסין וכמפקד הראשי של הצבא במושבה זאת, ושירת בתפקידים אלו עד לשנת 1941.

בשיאה של מלחמת העולם השנייה חזר לבריטניה ונתמנה לתפקיד עוזר שר המושבות ולאחר מכן לתפקיד תת-שר המושבות. עם תום המלחמה בשנת 1945 נשלח לטנגניקה (לימים טנזניה), כמושל וכמפקד הראשי של הצבא במושבה זאת. עקב בריאותו הלקויה פרש באטרשיל לגמלאות בשנת 1949 וקבע את ביתו בקפריסין שבו חי את עשר שנות חייו האחרונות. הוא הלך לעולמו בשנת 1959.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ויליאם דניס באטרשיל בוויקישיתוף