ויליאם פן

ויליאם פן (באנגלית: William Penn;‏ 14 באוקטובר 1644 - 30 ביולי 1718) היה קווייקר אנגלי, מייסדה של המושבה האמריקנית פנסילבניה (כיום מדינת פנסילבניה, ארצות הברית. משמעות שם המושבה בלטינית: "יערו של פן"). היה ממיסדי פילדלפיה, הבירה הראשונה של ארצות הברית בה נחתמו הצהרת העצמאות והחוקה. הוא המדינאי הראשון ביבשת אמריקה שכונן קשרים עם רוסיה, עת שהייתה האימפריה הרוסית.

ויליאם פן
William Penn

לידה	14 באוקטובר 1644 (יוליאני) לונדון, ממלכת אנגליה
פטירה	30 ביולי 1718 (יוליאני) (בגיל 73) Ruscombe, הממלכה המאוחדת
מדינה	ממלכת אנגליה
מקום קבורה	Jordans
השכלה	כרייסט צ'רץ' Chigwell School
השקפה דתית	קווייקרים
בן או בת זוג	Gulielma Springett Penn האנה פן
פרסים והוקרה	אזרח כבוד של ארצות הברית (1984) עמית החברה המלכותית

קורות חייו

ויליאם פן בצעירותו

פן נולד ב-14 באוקטובר 1644 בלונדון לאימו ההולנדית, ליידי מרגרט ג'ספר פן, ולאביו סר ויליאם פן (האב) שהיה אדמירל אנגלי ומקורב לבית המלוכה. פן הבן למד ב"כרייסט צ'רץ'" באוקספורד אך שנא את המקום, מרד במערכת החוקים הנוקשים של בית הספר^{[דרושה הבהרה]} וחבר לתנועות אנטי-לוחמניות שם. הנהלת בית הספר סבלה זמן מה את התנהגותו (בעיקר בגלל מעמדו הרם של אביו) אך לבסוף סולק מהמקום ואביו שלח אותו ללמוד בבית ספר פרטי בפריז שם שהה כשנתיים.

כשחזר מפריז החל ללמוד בבית ספר למשפטים בלונדון שנקרא Lincoln's Inn. בתקופת לימודיו ב-1665 פרצה בלונדון מגפת אבעבועות שחורות שהבריחה מהעיר את המעמדות העליונים. פן, שנשאר בעיר, התרשם מאוד מנכונותם של הקוויקרים לסעוד את החולים ולאסוף את המתים על אף שהמחלה פגעה ברבים מהם. פן גם הזדעזע מיחס השלטונות כלפי הקוויקרים למרות המסירות שלהם בטיפול בנפגעי המגפה. יחס זה נבע מ"חוק הקוויקרים" שהתקבל על ידי הפרלמנט ב-1662 ונועד להצר את רגלי הקוויקרים בכל הנוגע להתקהלות ואספות.

ב-1666 נשלח על ידי אביו לפקח על אחוזת המשפחה ליד קורק שבאירלנד. ב-1667, בעודו שוהה באירלנד, הוזמן לאספת עם עם המטיף הקווייקרי תומאס לו שפעל באותה תקופה באירלנד. באותה פגישה התרשם פן עמוקות והחליט לקבל עליו את דרכיהם ותורתם של הקווייקרים וזמן קצר לאחר מכן נעצר בכלא של קורק. לאחר שחרורו החל לפרסם ספרים ומאמרים על דת הקווייקרים וב-1668 נאסר שוב במצודת לונדון.

ב-1669, לאחר 8 חודשים, שוחרר מהכלא בהשתדלותו של ג'יימס השני, מלך אנגליה הוא דוכס יורק ואביו שלח אותו שוב לאירלנד. כשחזר ללונדון ב-1670 שב לנאום בפני קהל את דעותיו ושוב נאסר והועמד למשפט נוסף, בו פסקו המושבעים שאינו אשם. אף על זיכויים של פן ומיד הושת עליהם קנס והם נאסרו עד לתשלום הקנס. אביו של פן, שהיה מאוד חולה, שילם את הקנס ושחרר את השניים וזמן קצר לאחר מכן, בהיותו על ערש דווי, סלח האב לבן על הדרך שבחר והוריש לו את כל כספו.

החל משנת 1672 התחזקה הסובלנות כלפי הקווייקרים באירופה ופן פעל רבות לשכנע מאמינים על ידי נאומים והטפות וכן עסק בכתיבת מאמרים וספרים. בנוסף נשא לאישה את גוליאמה מריה פוסטומאס ספרינגט (Gulielmas Marias Posthumas Springetts, שהייתה גם היא קווייקרית).

ב-1680 הורע שוב היחס לקווייקרים ואז גמלה בליבו של פן ההחלטה להקים מושבת קווייקרים בעולם החדש. פן ניצל חוב שהמלך חב לאביו עבור הלוואה שלא הוחזרה על מנת לבקש חבל ארץ מצפון למרילנד. ב-28 בפברואר 1681 העניק המלך צ'ארלס השני את שטר הזיכיון לפן. פן רצה לקרוא למקום "סילבניה" (sylvania הלקוחה מהמילה הלטינית "סילבה" שפירושה יער) והמלך קיבל את השם אך התעקש להוסיף בתחילה את השם "פן" לזכר ידידו האדמירל (אביו של פן) וכך נולד שם המקום "פנסילבניה".

מרגע שאושרה בעלותו של פן על השטחים בעולם החדש הוא החל להשקיע בהכנות לנסיעה. פן שלח אלפי מכתבי הזמנה לקווייקרים, טיפל באספקטים משפטיים מול האינדיאנים המקומיים, רכש ציוד וחומרים וקנה ספינות. פן ועוד כ-100 קווייקרים היו הקבוצה הראשונה שנסעה מערבה על גבי הספינה "וולקאם" (Welcome) שרכש. הספינה יצאה בסתיו 1682 מן העיר "דיל" שבאנגליה ועגנה בנמל ניו קאסל שעל שפת נהר הדלאוור. בעקבות ה"וולקאם" הגיעו למקום עוד כ-2000 קווייקרים על גבי 23 ספינות.

זמן קצר לאחר נחיתתם בחר פן נקודת המפגש של נהרות הדלוור והסקולקיל להקים בה עיר חדשה בשם פילדלפיה. שמה של העיר שילב את המילים הלטיניות "פילוס" (אהבה) ו"אדלפוס" (אח) ובא לסמל את רוח הקווייקרים שדיברה על "אהבת אחים".

ב-1684 חזר פן ללונדון ולאור מעמדו הרם הפך לגורם משפיע בחצר המלוכה, הביא להעלאת הסובלנות בממלכה ואף לשחרור קווייקרים רבים מהכלא. אולם ב-1689 עם עליית ויליאם השלישי לשלטון השתנה יחס אנגליה לפן ולמושבתו והוא הודח מתפקידו כמושל פנסילבניה ואף נאלץ להסתתר למשך מספר שנים עד שבוטלו ההאשמות נגדו. בשנה שיצא ממקום מחבואו נפטרה אשתו (בגיל 51) וב-1695 נשא פן לאישה את חנה מרגרט קאלאוהיל (Hannah Margaret Callowhill) מבריסטול, כשהוא בן 52 והיא בת 25.

לאחר שקיבל בחזרה את תפקיד המושל חזר פן ב-1699 לפנסילבניה ומצא מושבה מסוכסכת ורחוקה מאוד מהרעיונות הקווייקרים המקוריים שהיו הבסיס להקמתה. פן התחיל לפעול למען המושבה אך זמן קצר אחרי הגיעו שוב קרא המלך האנגלי ליטול לידיו את ניהול המושבה ופן ומשפחתו חזרו לאנגליה על מנת לפעול כנגד כוונה זו.

כל הנסיעות והמשפטים הביאו את פן לפשיטת רגל ואף לישיבה בכלא עקב חוב לא משולם. נדמה שצערו הגדול ביותר היה כפיות הטובה של מתיישבי פנסילבניה שלא באו לעזרתו.

ב-1712, בעודו במשא ומתן על מכירת המושבה, נפגע פן משבץ מוחי שגרם לו לשיתוק, איבוד כושר הדיבור ואיבוד הזיכרון. הוא המשיך לחיות מספר שנים ובקיץ 1718 הלך לעולמו ברסקומב, ברקשייר, אנגליה, והוא בן 73. הוא נקבר בכפר ג'ורדן במחוז בקינגהמשייר. בסמוך לקברו קבורות שתי נשותיו ומספר מילדיו.

פן התברך בילדים רבים (7 מאשתו הראשונה ו-8 מאשתו השנייה). חלקם נפטרו בגיל צעיר וחלקם גידלו משפחות ענפות. לאחר מותו הוצב פסלו במרכז פילדלפיה ושמו הונצח על מספר מבני ציבור.

דעותיו ופרסומיו

כתביו של פן משקפים, מצד אחד, את אמונתו הקוויקרית, ומצד שני, את התנגדותו למלוכה באנגליה ולחוקים שפרסמה כנגד הקוויקרים כמו "חוק הקוויקרים" (1662) וחוק "אסיפות הפולחן" (1664).

בין כתביו ניתן למנות את:

• 1668 - "יסודות החול נתערערו" (The sandy foundation shaken) שהביא למאסרו. הספר ערער על יסודות האמונה הנוצרית.
• 1668 - "התמימות הגלויה" (Innocency with her open face) שבה ניסה לרכך את טענותיו נגד הכנסייה שהועלו בסיפרו הקודם.
• 1669 - "אם אין ייסורים אין כתר" (No cross, no crown) שנכתב במצודת לונדון והעלה על נס את הצורך לסבול כדי למלוך.
• 1693 - "שלום אירופה בהווה ובעתיד" אשר נכתב בזמן שהותו של פן במקום מחבוא באנגליה. הספר מציע הקמת ארגון בינלאומי ליישוב סכסוכים

רעיונותיו של פן על הדמוקרטיה והשוויון באו לידי ביטוי לאחר שנים רבות בחוקת ארצות הברית כמו גם באמנת האו"ם.

ראו גם

• חבר מושבעים

לקריאה נוספת

• אגון לארסן, לוחמי חירות, הוצאת מסדה בע"מ, 1964, עמודים 11–24

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ויליאם פן בוויקישיתוף

• ויליאם פן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• ויליאם פן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• כתבי ויליאם פן בפרויקט גוטנברג (באנגלית)