וים סורביר
וילהלמוס לורנס יוהאנס "וים" סורביר (בהולנדית: Wilhelmus Lourens Johannes "Wim" Suurbier; 16 בינואר 1945 – 12 ביולי 2020) היה כדורגלן ומאמן כדורגל הולנדי. שיחק בעמדת המגן הימני.
 | ||||
| וים סורביר, 1978 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
16 בינואר 1945 איינדהובן, הולנד | |||
| פטירה |
12 ביולי 2020 (בגיל 75) אמסטרדם, הולנד | |||
| שם מלא | וילהלמוס לורנס יוהאנס סורביר | |||
| גובה | 1.81 מטר | |||
| עמדה | מגן ימני | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
סורביר עשה את עיקר הקריירה שלו באייאקס אמסטרדם במדיה זכה בשבע אליפויות הולנד, ארבעה גביעים הולנדיים ושלושה גביעי אירופה לאלופות רצופים. עם נבחרת הולנד שיחק בשני מונדיאלים, מונדיאל 1974 ומונדיאל 1978, בשניהם עלה עם נבחרת הולנד למשחק הגמר. כמו כן זכה עם נבחרת הולנד במקום השלישי ביורו 1976.
לאחר קריירת המשחק שלו אימן סורביר בארצות הברית.
סורביר מת ב-12 ביולי 2020 לאחר שלקה בשבץ מוחי כחודשיים קודם לכן.
קריירת מועדונים עריכה
סורביר נולד באיינדהובן, אך גדל במחלקת הנוער של אייאקס אמסטרדם. בגיל 19 שיחק לראשונה בקבוצה הבוגרת, והתגלה מיד כמגן ימני בעל מהירות וסיבולת גבוהות באופן מיוחד. הוא שיחק בקבוצה 13 עונות שהיו מהטובות בתולדותיה, וזכה איתה שבע פעמים באליפות, ארבע פעמים בגביע ההולנדי, ושלוש פעמים רצופות בגביעי אירופה לאלופות.
לאחר שעזב את אייאקס בגיל 32 שיחק עונה אחת בשאלקה 04 הגרמנית, ועונה נוספת במץ הצרפתית, ולאחר מכן עבר ללוס אנג'לס אצטקס בליגת הכדורגל הצפון אמריקאית (NASL). לאחר ששיחק בקבוצה נוספת באותה הליגה, סן חוזה ארת'קוויקס, שינתה הקבוצה את שמה ל"גולדן ביי ארת'קוויקס" ועברה לשחק כדורגל באולמות. סורביר שיחק בקבוצה ב-1982 לפני שפרש ממשחק ועבר לתפקיד עוזר המאמן בקבוצה, תפקיד שהחל את קריירת האימון שלו.
סורביר חזר מפרישתו לעונה אחת, 1986/87, כמאמן-שחקן בקבוצת כדורגל באולמות נוספת - טמפה ביי ראודיז.
נבחרת הולנד עריכה
סורביר שיחק בנבחרת הלאומית של הולנד בין 1966 ו-1978, ובסך הכל שיחק בנבחרת 60 משחקים וכבש 3 שערים. הוא הופיע עם הנבחרת במונדיאל 1974 ומונדיאל 1978 ובשניהם הגיע עם הנבחרת עד משחק הגמר, אך בשניהם נוצחה הולנד ולא זכתה בגביע. בתווך שיחק סורביר בנבחרת ביורו 1976 וזכה איתה במקום השלישי.
אימון עריכה
סורביר אימן לאחר פרישתו ממשחק מספר קבוצות בליגות שונות בארצות הברית. תפקיד האימון האחרון שלו היה ב-2017, לאחר הפסקה ארוכה, כששימש עוזר מאמן בקבוצת קראלה בלאסטרס מליגת העל ההודית.
מותו עריכה
במאי 2020 אושפז סורביר בבית חולים לאחר שלקה בשבץ מוחי חמור, ומת כתוצאה ממנו ב-12 ביולי.
תארים עריכה
כשחקן עריכה
- אייאקס אמסטרדם
- אליפות הולנד (7): 1965/66, 1966/67, 1967/68, 1969/70, 1971/72, 1972/73, 1976/77
- הגביע ההולנדי (4): 1966/67, 1969/70, 1970/71, 1971/72
- גביע אירופה לאלופות (3): 1970/71, 1971/72, 1972/73
- הגביע הביניבשתי: 1972
- הסופר קאפ האירופי (2): 1972, 1973
קישורים חיצוניים עריכה
- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר Fussballdaten.de (בגרמנית)
- פרופיל, באתר WorldFootball.net
- פרופיל, באתר National Football Teams
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
| נבחרת הולנד – מונדיאל 1974 (מקום שני) | ||
|---|---|---|
|
1 חילס • 2 האן • 3 ואן הנחם • 4 ואן ירסל • 5 ישראל • 6 יאנסן • 7 דה יונג • 8 יונגבלוד • 9 קייזר • 10 ר. ואן דה קרקהוף • 11 ו. ואן דה קרקהוף • 12 קרול • 13 ניסקנס • 14 קרויף • 15 רנסנברינק • 16 רפ • 17 ריחסברגן • 18 סכרייברס • 19 סטריק • 20 סורביר • 21 טרייחטל • 22 ווס • מאמן: מיכלס |
| |
| נבחרת הולנד – יורו 1976 (מקום שלישי) | ||
|---|---|---|
|
1 סכרייברס • 2 סורביר • 3 ריחסברגן • 4 ואן קראי • 5 קרול • 6 ניסקנס • 7 יאנסן • 8 רפ • 9 קרויף • 10 ו. ואן דה קרקהוף • 11 רנסנברינק • 12 ואן הנחם • 13 חילס • 14 פיטרס • 15 ר. ואן דה קרקהוף • 16 ארנץ • 17 רויטר • 18 יונגבלוד • 19 קיסט • 20 מוטסטג' • מאמן: קנובל |
| |
| נבחרת הולנד – מונדיאל 1978 (מקום שני) | ||
|---|---|---|
|
1 סכרייברס • 2 פורטווליט • 3 שונאקר • 4 ואן קראי • 5 קרול • 6 יאנסן • 7 וילדשוט • 8 יונגבלוד • 9 האן • 10 ר. ואן דה קרקהוף • 11 ו. ואן דה קרקהוף • 12 רנסנברינק • 13 ניסקנס • 14 בוסקאמפ • 15 הובנקאמפ • 16 רפ • 17 ריחסברגן • 18 נאנינחה • 19 דויסבורג • 20 סורביר • 21 לובסה • 22 ברנדטס • מאמן: האפל |
| |