ויקטוריה, נסיכת הסן

ויקטוריה, נסיכת הסן, מאוחר יותר ויקטוריה מאונטבאטן, מרקיזת מילפורד הייבן (נולדה בשם ויקטוריה אלברטה אליזבת מתילד מרי Princess Victoria of Hesse and by Rhine ‏; 5 באפריל 1863 - 24 בספטמבר 1950), הייתה בתו הבכורה של לודוויג הרביעי, הדוכס הגדול של הסן ואשתו הראשונה אליס, נסיכת הממלכה המאוחדת, בתה של המלכה ויקטוריה.

ויקטוריה, נסיכת הסן
Princess Victoria of Hesse and by Rhine
לידה 5 באפריל 1863
טירת וינדזור, אנגליה, הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת
פטירה 24 בספטמבר 1950 (בגיל 87)
ארמון קנזינגטון, אנגליה, הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת
שם מלא ויקטוריה אלברטה אליזבת מתילד מרי
מדינה הממלכה המאוחדת
מקום קבורה וויפינגהם, האי וייט, אנגליה
בן זוג לודוויג, נסיך באטנברג
שושלת בית הסן
תואר מרקיזת מילפורד הייבן
אב לודוויג הרביעי, הדוכס הגדול של הסן
אם אליס, נסיכת הממלכה המאוחדת
צאצאים אליס
לואיז
ג'ורג'
לואי
מרקיזת מילפורד הייבן
פרסים והוקרה
המסדר המלכותי של ויקטוריה ואלברט עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אמה נפטרה כשוויקטוריה הייתה רק בת 15 ואחיה ואחיותיה הקטנים היו צעירים מאוד, והאחריות לטפל בהם נפלה עליה. היא נישאה מאהבה לבן דודו של אביה, לודוויג פון באטנברג, קצין בצי המלכותי הבריטי, וחייתה יחד איתו ועם ילדיהם במקומות רבים ברחבי באירופה. היא נחשבה במשפחתה כליברלית, ישירה, מעשית ומבריקה.

במהלך מלחמת העולם הראשונה היא ובעלה ויתרו על תאריהם הגרמניים ואימצו את שם המשפחה מאונטבאטן, גרסה אנגלית לשם "באטנברג". בשנת 1917 שתי אחיותיה, אלכסנדרה ואליזבת, שנישאו לנסיכים ממשפחת המלוכה הרוסית, נרצחו על ידי מהפכנים בולשביקים.

הנסיכה ויקטוריה היא סבתו מצד האם של פיליפ, דוכס אדינבורו, בעלה של אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת.

שנותיה הראשונות עריכה

ויקטוריה אלברטה אליזבת מתילד מרי נולדה ב-5 באפריל 1863 בטירת וינדזור בנוכחות סבתה, המלכה ויקטוריה. בילדותה היא התגוררה בדרמשטט שבגרמניה, שם חלקה חדר עם אחותה הקטנה, אליזבת, עד בגרותה. במהלך מלחמת שבעת השבועות, אז פלשה פרוסיה להסה, ויקטוריה נשלחה עם אחותה לאנגליה כדי לגור עם סבתם עד לסיום הקרבות עם איחודה של הסה עם פרוסיה. במהלך מלחמת צרפת–פרוסיה ב-1870 הוקם בית חולים צבאי בארמון בדרמשטט, וויקטוריה הצעירה עזרה לאימה לחלק מרק לחיילים הפצועים.

בשנת 1872 אחיה הצעיר, פרידריך, אובחן כחולה במחלת ההמופיליה, עשרים שנה לאחר שנולד דודם, הנסיך לאופולד, גם כן חולה במחלה. אבחונו של פרידריך היה הרמז הראשון למשפחות המלוכה האירופאיות כי המחלה היא תורשתית ונמצאת אצל צאצאיה של ויקטוריה. שנה לאחר מכן פרידריך נפל מחלון ומת כתוצאה מדימום פנימי, הראשונה מסדרת טרגדיות שתפקוד את הנסיכה ויקטוריה.

בשנת 1878 חלתה ויקטוריה בדיפתריה. אחותה אליזבת הוצאה במהירות מהחדר המשותף ונשלחה לגור עם קרובים, והייתה בת המשפחה היחידה שלא נדבקה במחלה. האם, אליס, טיפלה במשך ימים ארוכים בילדיה החולים, אולם בבוקר ה-16 בנובמבר הנסיכה מארי, בת הזקונים של המשפחה, נפטרה מהמחלה. לאחר ששאר בני המשפחה כבר החלימו מהמחלה אליס, שהייתה מותשת מהטיפול בהם, נדבקה אף היא ונפטרה ב-14 בדצמבר. כבת הבכורה קיבלה ויקטוריה את תפקיד אם המשפחה, טיפלה בילדיה הצעירים ושימשה כבת לוויה לאביה.

נישואים ומשפחה עריכה

ויקטוריה פגשה מספר פעמים במהלך ילדותה במפגשים משפחתיים את בן דודו של אביה, לודוויג פון באטנברג, נסיך גרמני זוטר שאימץ לעצמו אזרחות בריטית ושירת כקצין בצי המלכותי. בחורף של שנת 1882 השניים נפגשו שוב בדרמשטט, ובאותו הקיץ הכריזו על אירוסיהם. הזוג נישא ב-30 באפריל 1884.

אביה של ויקטוריה לא תמך בנישואים, שכן הוא האמין כי לנסיך לודוויג אין מספיק כסף וכי הוא ימנע ממנו את חברתה של בתו, שכן הזוג יתגורר בבריטניה. אולם ויקטוריה, שהייתה עצמאית בדעתה, לא התייחסה למורת רוחו של אביה. באופן מפתיע הדוכס הגדול נשא לאישה את פילגשו, אלכסנדרינה הוטן צ'פסקה, באותו ערב של חתונת בתו. דבר נישואיו לגרושה שלא מן האצולה זעזע את בתי המלוכה של אירופה, ולאחר לחץ דיפלומטי ומשפחתי לודוויג הרביעי נאלץ לבטל את נישואיו.

לוויקטוריה וללודוויג נולדו ארבעה ילדים:

המשפחה התגוררה במספר בתים באנגליה, גרמניה ואף מלטה, כאשר לודוויג היה מוצב שם. בשנת 1887 חלתה ויקטוריה במחלת הטיפוס, אך תחת טיפולו של בעלה הצליחה להחלים וביוני של אותה השנה השתתפה בחגיגות היובל של המלכה ויקטוריה.

הנסיכה, שאהבה מאוד לקרוא, התעניינה בתחומים רבים, בעיקר גאולוגיה וארכאולוגיה, ואף השתתפה בחפירות ארכאולוגיות במלטה וגרמניה. היא חינכה את ילדיה בעצמה וחשפה אותם לרעיונות חדשים. בנה לואי העיד עליה כי היא הייתה "אנציקלופדיה מהלכת" וכי את כל מה שלימדה אותו היא עשתה בצורה מעניינת. הנסיכה הייתה מאוד ליברלית וישירה, ובני משפחתה העידו עליה כי הייתה חסרת כל דעות קדומות.

עד שנת 1914 הנסיכה ויקטוריה ביקרה באופן קבוע אצל קרוביה בגרמניה וברוסיה, שם שתי אחיותיה התגוררו לאחר שנישאו לנסיכים ממשפחת רומנוב: אליזבת נישאה לסרגיי אלכסנדרוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה, ואלכסנדרה (אליקס) נישאה לצאר ניקולאי השני. ויקטוריה הייתה אחת מקרוביה של אליקס שניסו לשכנע אותה להתרחק מהשפעתו של הנזיר גריגורי רספוטין. עם פרוץ המלחמה בין גרמניה לבריטניה ב-1914 היו ויקטוריה ובתה לואיז באמצע ביקור ביקטרינבורג. הן נסעו לסנקט פטרבורג על ידי רכבת ואונייה, ומשם הפליגו דרך פינלנד, שוודיה ונורווגיה בחזרה לבריטניה.

חייה המאוחרים עריכה

הנסיך לודוויג נאלץ לפרוש מהצי הבריטי בתחילת מלחמת העולם הראשונה בשל שורשיו הגרמנים, והזוג עבר לגור בבית על האי וייט שניתן להם במתנה על ידי דודתה של ויקטוריה, לואיז, נסיכת הממלכה המאוחדת. הרגשות האנטי-גרמניים העזים שפשטו במדינה גרמו למלך ג'ורג' החמישי לוותר על כל התארים הגרמניים שלו, ומיד לאחריו לודוויג ויתר על התואר "נסיך באטנברג" ושינה את שם משפחתו למאונטבאטן, גרסה אנגלית לשם באטנברג. שלושה ימים לאחר הוויתור על תוארו קיבל לודוויג מהמלך את התואר "מרקיז מילפורד הייבן", וויקטוריה הפכה למרקיזה.

במהלך המלחמה שתי אחיותיה של ויקטוריה, אלכסנדרה ואליזבת, נרצחו על ידי מהפכנים בולשביקים בעוד שאחיה, ארנסט לודוויג, הודח מתפקידו כדוכס הגדול של הסן. במהלך ביקורה האחרון של ויקטוריה ביקטרינבורג ב-1914 היא נסעה ליד אותו בית בו נרצחה אחותה אלכסנדרה מספר שנים לאחר מכן. גופתה של אליקס לא נתגלתה בתקופת חייה של ויקטוריה, אך בשנת 1921, לאחר מסע ארוך וקשה, גופתה של אחותה אליזבת נקברה בכנסיית מריה מגדלנה בירושלים, בטקס בו נכחה המרקיזה ויקטוריה. מאוחר יותר באותה שנה נפטר בעלה לודוויג בגיל 67.

עם התאלמנותה עברה ויקטוריה להתגורר בארמון קנזינגטון. בשנת 1930 בתה הבכורה, אליס סבלה מהתמוטטות עצבים ואובחנה כסובלת מסכיזופרניה, וויקטוריה לקחה על עצמה את האחריות על גידולו וחינוכו של בנה היחיד של אליס, פיליפ. בשנת 1937 מת אחיה ארנסט ומאוחר יותר באותה השנה גיסתה, אחיינה, נכדתה ושניים מניניה מתו בתאונת מטוס טראגית. בשנה שלאחר מכן הטרגדיה המשיכה לגעת בחייה של ויקטוריה כאשר בנה ג'ורג' מת מסרטן.

במהלך מלחמת העולם השנייה ההפצצות הגרמניות אילצו את ויקטוריה לעזוב את ארמון קנזינגטון ולעבור לגור עם המלך ג'ורג' השישי בטירת וינדזור. בנה לואי ושניים מנכדיה שירתו בצי הבריטי בעוד שרבים מקרוביה הגרמנים לחמו בצד השני. בתה אליס שהתה במהלך כל המלחמה ביוון הכבושה ולוויקטוריה לא היה קשר עימה במשך ארבע שנים. לאחר המלחמה הוצע לבנה לואי את תפקיד מושל הודו, אותו הוא קיבל למרות התנגדותה.

בקיץ של שנת 1950 חלתה ויקטוריה בברונכיטיס (המרקיזה הייתה מעשנת כבדה מגיל 16) כששהתה בביתו של לואי בהמפשייר. המרקיזה, שהעדיפה למות בביתה, חזרה לארמון קנזינגטון, שם נפטרה, בגיל 87, ב-24 בספטמבר.

אילן יוחסין עריכה

לודוויג השני, הדוכס הגדול של הסן
 
וילהלמינה, נסיכת באדן
 
וילהלם, נסיך פרוסיה
 
מריה אנה, רוזנת הסן-הומבורג
 
ארנסט הראשון, דוכס סקסוניה-קובורג-גותה
 
לואיזה, נסיכת סקסוניה-גותה-אלטנבורג
 
אדוארד אוגוסטוס, דוכס קנט וסטראת'רן
 
ויקטוריה, נסיכת סקסוניה-קובורג-זאלפלד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
קרל, נסיך הסן
 
 
 
 
 
אליזבת, נסיכת פרוסיה
 
 
 
 
 
אלברט, נסיך סקסה-קובורג-גותה
 
 
 
 
 
ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לודוויג הרביעי, הדוכס הגדול של הסן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אליס, נסיכת הממלכה המאוחדת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ויקטוריה, נסיכת הסן


קישורים חיצוניים עריכה