ויקטור מאיירליס
ויקטור מאיירליס דה לימה (בפורטוגזית: Victor Meirelles; 18 באוגוסט 1832 – 22 בפברואר 1903) היה צייר ברזילאי, הידוע בעיקר בזכות יצירותיו הקשורות לתרבות ולהיסטוריה של ברזיל.
 | |
| לידה |
18 באוגוסט 1832 פלוריאנופוליס, ברזיל  |
|---|---|
| פטירה |
22 בפברואר 1903 (בגיל 70) ריו דה ז'ניירו, ברזיל |
| מקום לימודים |
|
| יצירות ידועות |
The First Mass in Brazil, Guararapes Battle, Moema, Naval Battle of Riachuelo |
| פרסים והוקרה |
מסדר הוורד |
  | |
ביוגרפיה עריכה
הוריו היו מתיישבים חדשים מפורטוגל. הוא הפגין כישרון מוקדם לאמנות, והפיק את עבודתו הידועה הראשונה (נוף של האי סנטה קתרינה), בגיל ארבע עשרה. עבודה זו הרשימה את ז'רונימו קואלו, יועץ אימפריאלי, שהביא את מיירליס לריו דה ז'ניירו והכיר לו את מנהל האקדמיה האימפריאלית דה בלאס ארטס. הוחלט שהאקדמיה תיקח אחריות על חינוכו, והוא נרשם לשם ב-1847 ונשאר עד 1852.[1] באותה שנה, הציור שלו " יוחנן המטביל בכלא" זיכה אותו במלגת לימודים לאירופה.[2]
הוא עבר דרך פריז, אף שבילה את רוב זמנו בפירנצה וברומא, שם למד באקדמיה די סן לוקה. בשנת 1856, הוא חזר לפריז ונשאר עד 1860. במהלך תקופה זו, הוא למד באקול דה בו ארט, ושכלל את הטכניקה שלו עם פול דלארוש.[3] בהיותו שם הוא שמר על קשר עם המנטור שלו באקדמיה האימפריאלית, שהציע את הנושא לאחת מיצירותיו הידועות ביותר של מיירליס, "Primeira Missa no Brasil" (המיסה הראשונה בברזיל). שלקח לו שנתיים להשלים. מאז הציור הופיע בספרי לימוד רבים, ועל שטר 1,000 קרוזיירו.
עם שובו לברזיל העניק לו הקיסר פדרו השני את מסדר ישו והפך אותו לאביר במסדר הוורד. הוא גם הפך לפרופסור כבוד באקדמיה ולאחר מכן קיבל את הקתדרה לציור היסטורי. ב-1868, הוא בילה על סיפון מספר ספינות מלחמה כדי להשלים הזמנה לציורי היסטוריה ימית, ובמהלך העשור הבא, ביצע עבודות רבות עבור המשפחה הקיסרית.
פרויקטים גדולים עריכה
בשנת 1879 הוצג באקדמיה האימפריאלית ציורו הענק של הקרב השני בגוארראפס, לצד ציור של פדרו אמריקו (אנ'), המתאר את קרב אווי. מאיירלי ואמריקו היו כבר מסוכסכים זה עם זה על רקע עבודה קודמת, והמבקרים החלו לשים לב לפרטים הדומים ולהאשים את מיירליס בפלגייט. המחלוקת הופיעה בעיתונות המקומית במשך חודשים אבל, ככל הנראה, מעולם לא הושגו מסקנות.[3]
בשנת 1885, הוא לקח על עצמו את הפרויקט השאפתני ביותר שלו; פנורמה של ריו דה ז'ניירו כפי שהיא נראית ממורו דה סנטו אנטוניו, גבעה במרכז העיר. בסיועו של אנרי לנגרו (1830–1915), צייר בלגי שהגיע מצפון אפריקה כדי לעבוד על הפרויקט, הוא הושלם ב-1888. בתחילה הוא הוצג בבריסל, שם הוא נוצר, וזכה במדליית זהב בתערוכה העולמית (1889).
לאחר הכרזת הרפובליקה הברזילאית ב-1889, מיירליס ואמנים אחרים הקשורים למלוכה הוסרו מתפקידם באקדמיה האימפריאלית. אף על פי שבאופן רשמי הוא הודח בשל גילו. ב-1893 הוא ניסה להקים בית ספר פרטי, אך לא הצליח.
ללא מספיק משאבים, הוא הציג את הפנורמה שלו על ריו דה ז'ניירו בבקתה וגבה 1,000 כסף מכל מבקר.
לבסוף הוא שקע בעוני וחלה. הפנורמה שלו הוכנסה למחסן שם ניזוקה ונזרקה.
הוא מת בביתו הצנוע במהלך חגיגות הקרנבל של יום ראשון בבוקר.
גלריה עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Instituto Itaú Cultural, Victor Meirelles, Enciclopédia Itaú Cultural
- ^ Biography and appreciations of Meirelles
- ^ 1 2 Chronology