ויקטור פרנקה
אריך ויקטור קרל אוגוסט פרנקה (בגרמנית: Erich Victor Carl August Franke; 21 ביולי 1866 – 7 בספטמבר 1936) היה איש צבא גרמני אשר שימש כמפקד האחרון של השוצטרופה בדרום-מערב אפריקה הגרמנית.
 | |
| לידה |
21 ביולי 1865 Zlaté Hory, צ'כיה  |
|---|---|
| פטירה |
7 באוגוסט 1936 (בגיל 71) המבורג, גרמניה הנאצית |
| מדינה |
גרמניה |
| דרגה |
מייג'ור גנרל |
| פעולות ומבצעים | |
| |
| עיטורים | |
| |
  | |
ביוגרפיה עריכה
פרנקה נולד בעיירה Zlaté Hory, באזור צ'כיה של ימינו. התגייס לצבא בשנת 1887, והגיע לדרגת "אובר-לוטננט" (Oberleutnant) בחיל ההנדסה. ב-26 במאי 1896 הוא התגייס לשוצטרופה, כוח גרמני שתפקידו היה להגן על המושבות הקולוניאליות של גרמניה. חודש לאחר מכן הוא כבר הפך למושל העיר אומרורו. הוא לקח חלק בדיכוי מרידות של מקומיים, ובין היתר לקח חלק ברצח העם של ההררו והנאמה. הוא הביס את המורדים ליד אומרורו, בעקבות כך הוא זכה לכינוי "גיבור אומרורו", וב-2 בנובמבר 1905 הוענק לו הפור לה מריט בידי וילהלם השני, קיסר גרמניה.
בתחילת מלחמת העולם הראשונה, ארגן פרנקה מתקפת עונשין מוצלחת על כוח פורטוגזי בדרום-מערב אפריקה הגרמנית. בעקבות כך הועלה לדרגת אוברסט-לוטננט (Oberstleutnant), וקיבל את הפיקוד על כל כוח השוצטרופה של דרום-מערב אפריקה הגרמנית. אולם עקב היתרון המספרי של הבריטים הדרום-אפריקנים והפורטוגזים, ב-12 במאי 1915 נפלה בידי הפולשים ווינדהוק הבירה. הכוחות הגרמניים נדחקו צפונה, וב-1 ביולי נוצחו בידי הצבא הפולש באוטווי (Otavi). בעומדו בפני סכנת כיתור, וכאשר כוח פשיטה דרום-אפריקני בעורפו, נכנע פרנקה, ב-9 ביולי 1915, בקהורב (Khorab), עם 2,166 מחייליו. כמה שבועות אחר כך נפלה כל המושבה בידי צבא דרום אפריקה.
עד סיום המלחמה נכלא פרנקה במחנה שבויים דרום-אפריקני מאולתר. לאחר המלחמה שוחרר. הוא פרש משירות צבאי ונישא למריה דיקמן. הוא סבל ממחלות כרוניות שבהן לקה במהלך שירותו, ונפטר בהמבורג בשנת 1936.
