ויקיפדיה:תמונה מומלצת/המלצות קודמות/אפריל 2021

אפריל
1 באפריל 2021	ישו הצהוב הוא ציור משנת 1889 מעשה ידי פול גוגן, ממגלמי הזרם הפוסט אימפרסיוניסטי. בציור מתוארת צליבת ישו בצבעי הסתיו, בהם דומיננטי הצהוב, שאינו צבע הנקשר לישו במסורת הנוצרית. ישו הצהוב הוא ציור משנת 1889, מעשה ידי פול גוגן, ממגלמי הזרם הפוסט אימפרסיוניסטי. בציור מתוארת צליבת ישו בצבעי הסתיו, בהם דומיננטי הצהוב, שאינו צבע הנקשר לישו במסורת הנוצרית. הצלב מעט שקוף ולכאורה מרחף. התמונה צוירה בשלב הדתי של גוגן, והיא נחשבת כאחת מיצירות המפתח של הסימבוליזם בציור.	עריכה - תבנית - שיחה
2 באפריל 2021	היצירה "לילה בגולגולתא" מעשה ידי וסילי ורשצ'אגין (1869), מתארת את מקום הצליבה מייד לאחר הורדתו של ישו מהצלב. יום שישי הטוב, יום צליבת ישו, הוא יום שישי שלפני יום ראשון של חג הפסחא הנוצרי. היצירה "לילה בגולגולתא" מעשה ידי וסילי ורשצ'אגין (1869), מתארת את מקום הצליבה מיד לאחר הורדתו של ישו מהצלב.	עריכה - תבנית - שיחה
3 באפריל 2021	"התחייה" מעשה ידי רפאל "התחייה" מאת רפאל. חג הפסחא הוא החג הנוצרי הקדוש ביותר, והוא מציין את תחייתו של ישו על-פי האמונה הנוצרית, ביום השלישי לאחר שנצלב ונקבר בירושלים. לפי האמונה הנוצרית, צליבתו של ישו ותחייתו הן שלב הכרחי בדרך לגאולת בני האדם.	עריכה - תבנית - שיחה
4 באפריל 2021	"אל תגעי בי" - ציור מעשה ידי אלכסנדר איוואנוב (1835). "אל תגעי בי" - ציור מעשה ידי אלכסנדר איוואנוב (1835). חג הפסחא הוא החג הנוצרי הקדוש ביותר, והוא מציין את תחייתו של ישו על-פי האמונה הנוצרית, ביום השלישי לאחר שנצלב ונקבר בירושלים. לאחר התחייה זיהתה מרים המגדלית את ישו, אך הוא ביקשהּ: "NOLI ME TANGERE" (אל תגעי בי).	עריכה - תבנית - שיחה
5 באפריל 2021	המוזיאון היהודי של ברלין - מבנה שתוכנן על ידי האדריכל דניאל ליבסקינד בגישת הדה-קונסטרוקטיביזם. המוזיאון היהודי של ברלין הוא מוזיאון הסוקר את תולדות יהודי ברלין מראשית התיישבותם בעיר, בשואה ועד לימינו. מבנה המוזיאון תוכנן על ידי האדריכל דניאל ליבסקינד בגישת הדה-קונסטרוקטיביזם. התאורה הייחודית מדגישה את הזווית החדה של צומת הדרכים בתצלום, המסמלת את הסלקציה בכניסה למחנות, הבחירה בין ההשמדה לבין החיים במחנות ריכוז.	עריכה - תבנית - שיחה
6 באפריל 2021	אנדרטת ספרייה" בכיכר בבל בברלין. האנדרטה היא חדר תת-קרקעי בעל תקרת זכוכית, הנמצא מתחת לכיכר, במקום המדויק בו נשרפו הספרים על ידי הנאצים. החדר מואר בתאורה פנימית ומכוסה במדפי ספרים ריקים המתאימים לאחסונם של 20,000 ספרים ומייצגים את החלל התרבותי הנותר לאחר שריפת הספרים. כיכר בבל בעיר ברלין, נודעה בשל אירוע שׂריפת הספרים שהתרחש במקום ב-10 במאי 1933, אז נשרפו כ-20 אלף ספרים, כולל עבודות של תומאס מאן, היינריך היינה, קרל מרקס ועוד סופרים רבים. לזכר אירוע השריפה, הוקמה במקום אנדרטת ספרייה על ידי האומן הישראלי מיכה אולמן. האנדרטה היא חדר תת-קרקעי בעל תקרת זכוכית, הנמצא מתחת לכיכר, במקום המדויק בו נשרפו הספרים. החדר מואר בתאורה פנימית ומכוסה במדפי ספרים ריקים המתאימים לאחסונם של 20,000 ספרים ומייצגים את החלל התרבותי הנותר לאחר שריפת הספרים.	עריכה - תבנית - שיחה
7 באפריל 2021	תמונה בשחור לבן. תמונת הסיום של המרוץ. בתמונה חמישה אצנים, הרצים לימין התמונה. בחלקה הימני של התמונה קו הגמר. האצן בתחתית התמונה (אברהם טוקזייר) חוצה ברגלו ובידו את קו הגמר, שני אצנים אחרים (השני מלמטה, והעליון) סמוכים לקו הגמר, שני אצנים נוספים (השלישי והרביעי מלמטה) מרוחקים מקו הגמר. אברהם טוקזייר ממכבי הלסינקי, ניצח בריצת 100 מטר בתחרות חנוכת האצטדיון האולימפי של הלסינקי, שנערכה ב-1938, אך התברר שהציבו אותו במקום הרביעי. התמונה מוכיחה בבירור כי טוקזייר, הקרוב ביותר למצלמה, היה הראשון שחצה את קו הסיום. בין אורחי התחרות הייתה משלחת רשמית מגרמניה הנאצית, והמארגנים, בלחץ של אורהו קקונן (לימים נשיא פינלנד), הוציאו אותו מטקס קבלת המדליות.	עריכה - תבנית - שיחה
8 באפריל 2021	נעליים על הדנובה היא אנדרטת זיכרון ייחודית שהוקמה בשנת 2005 על גדות נהר הדנובה בבודפשט, בירת הונגריה, המנציחה את מאות היהודים שנרצחו בידי גדודי צלב החץ ההונגרים, לאחר שנורו והושלכו למי הנהר בשנים 1944‏-1945. הרוצחים רצו לחסוך בכדורים, ולכן קשרו את היהודים זה לזה, כרכו לגופם אבנים ומשקולות, וירו רק בחלק מהם. באופן זה נפלו כולם אל המים, והחיים טבעו אף הם. בשואה נרצחו 564,500 מיהודי הונגריה. נעליים על הדנובה היא אנדרטת זיכרון ייחודית שהוקמה בשנת 2005 על גדות נהר הדנובה בבודפשט, בירת הונגריה, המנציחה את מאות היהודים שנרצחו בידי גדודי צלב החץ ההונגרים, לאחר שנורו והושלכו למי הנהר בשנים 1944‏-1945. הרוצחים רצו לחסוך בכדורים, ולכן קשרו את היהודים זה לזה, כרכו לגופם אבנים ומשקולות, וירו רק בחלק מהם. באופן זה נפלו כולם אל המים, והחיים טבעו אף הם. בשואה נרצחו 564,500 מיהודי הונגריה.	עריכה - תבנית - שיחה
9 באפריל 2021	האנדרטה לזכר יהודי אירופה שנרצחו בברלין, היא יד זיכרון המנציחה את זכר היהודים שנרצחו בשואה. האנדרטה לזכר יהודי אירופה שנרצחו היא יד זיכרון המוצבת בברלין בירת גרמניה, סמוך לשער ברנדנבורג, ומנציחה את זכר היהודים שנרצחו בשואה. האנדרטה תוכננה על ידי האדריכל היהודי-אמריקאי פיטר אייזנמן ונחנכה בשנת 2005. היא משתרעת על שטח של 19,000 מ"ר ועשויה מ-2,711 קוביות בטון, המסודרות בתבנית משבצות על גבי מישור משופע, בדומה למצבות בבית עלמין.	עריכה - תבנית - שיחה
10 באפריל 2021	היכל השמות שבמוזיאון יד ושם. בהיכל השמות שבמוזיאון יד ושם בירושלים מרוכזים שמותיהם של כל קורבנות השואה שהגיעו לידי המוזיאון, בדרך כלל בעקבות גביית עדות מניצולים. מרכז המבנה הוא אתר זיכרון המורכב מחרוט גדול, שעליו פזורים מאות תצלומי פנים של קורבנות השואה הנראים לצופה מלמעלה, כשלמטה נראית האדמה החשופה.	עריכה - תבנית - שיחה
11 באפריל 2021	רחוב הרצל ובקצהו הגימנסיה העברית "הרצליה" ב-1929. רחוב הרצל ובקצהו הגימנסיה העברית "הרצליה" ב-1929. רחוב הרצל הוא הרחוב ההיסטורי המרכזי של אחוזת בית שהוקמה בשנת 1909, ונחשב לרחוב הראשון בעיר העברית הראשונה. אף שקיימים רחובות רבים בתחומי תל אביב שקדמו לרחוב הרצל (לא רק ביפו אלא גם בשכונות העבריות שקדמו לאחוזת בית), רחוב זה היה הראשון שתוכנן כרחוב עירוני שסביבו אמורה לצמוח עיר. הוא אף ממוספר כרחוב מספר 1 ברשימת רחובות העיר באגף מהנדס העיר תל אביב.	עריכה - תבנית - שיחה
12 באפריל 2021	אנדרטת חטיבת הנגב המנציחה את הקרבות שהתחוללו בנגב במלחמת השחרור. האנדרטה הוקמה על ידי האדריכל דני קרוון על גבעה ממזרח לבאר שבע. אנדרטת חטיבת הנגב המנציחה את הקרבות שהתחוללו בנגב במלחמת העצמאות. האנדרטה תוכננה על ידי הפסל דני קרוון והיא ממוקמת על גבעה ממזרח לבאר שבע. היא מורכבת מ-18 אלמנטים שונים מבטון, שלכל אחד סמליות משלו. מבנה האנדרטה מאפשר חוויה מרחבית לשוהה בתוך חלקיה, מעליהם או מתחתם, חוויה המועצמת באמצעות שימוש בתופעות אקוסטיות ובאור השמש הבוקע מבעד לחרכים ויוצר משחקי אור וצל.	עריכה - תבנית - שיחה
13 באפריל 2021	דם-מכבים אדום. בין היתר, דם-המכבים האדום הינו סמל של יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. דם-מכבים אדום, צמח רב-שנתי ממשפחת המורכבים. הגבעולים והעלים מכוסים לבד לבן, ובקצות הגבעולים ממוקמים גושי קשקשים בצבע אדום הנראים כ"טיפות דם". קשקשים אלה אינם פרחים, אלא למעשה מעטפת התפרחת, ובתוכה צומח פרח צהוב. מקור השם של הצמח הוא אגדה לפיה פורח הפרח בכל מקום בו טיפת דם מדמם של המכבים, נפלה לארץ. בין היתר, דם-המכבים האדום הוא סמלו של יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.	עריכה - תבנית - שיחה
14 באפריל 2021	חיילי צה"ל מתכוננים לקרב במעבר המיתלה. חיילי צה"ל מתכוננים לקרב במעבר המיתלה. קרב המיתלה הוא קרב בין חטיבת הצנחנים לכוחות מצרים שהתרחש במהלך מבצע קדש במעבר אל-חיטאן שבמערב סיני ובסמוך לו. בקרב ספגה חטיבת הצנחנים 38 הרוגים. למצרים נגרמו כ-260 הרוגים. בחזית התמונה שאול זיו, לימים מפקד הקומנדו הימי.	עריכה - תבנית - שיחה
15 באפריל 2021	הכרזת העצמאות של מדינת ישראל. במרכז התמונה, על הבמה דוד בן-גוריון עומד. משני צדדיו יושבים חברי מנהלת העם. מעל ראשו של בן-גוריון תמונתו של הרצל, ומשני צדדיו שני דגלי ישראל התלויים אנכית. הכרזת העצמאות של מדינת ישראל התקיימה ביום שישי, ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948 בעיר תל אביב, בבית דיזנגוף שבשדרות רוטשילד 16. בטקס, שהתקיים בהתאם להחלטת מנהלת העם כשמונה שעות לפני סיום המנדט הבריטי בהתאם להחלטת החלוקה של עצרת האו"ם מכ"ט בנובמבר 1947, הכריז יושב ראש מנהלת העם דוד בן-גוריון על הקמת מדינת ישראל ונחתמה מגילת העצמאות.	עריכה - תבנית - שיחה
16 באפריל 2021	רחל המשוררת רחל בְּלוּבְשְׁטֵיין סלע (י"ט בתשרי ה'תרנ"א, 20 בספטמבר 1890 – כ"ט בניסן ה'תרצ"א, 16 באפריל 1931), המוכרת בשם העט שלהּ, "רחל" (ולעיתים רחל המשוררת), הייתה מן המשוררות הבולטות בשירה העברית הקלאסית המחודשת.	עריכה - תבנית - שיחה
17 באפריל 2021	סר פיטר אלכסנדר יוסטינוב סר פיטר אלכסנדר יוסטינוב (16 באפריל 1921 - 28 במרץ 2004) היה שחקן, סופר, תסריטאי ומחזאי בריטי, אשר זכה פעמיים בפרס אוסקר: ב-1960 זכה בפרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר על תפקידו ב"ספרטקוס" של סטנלי קובריק, וב-1964 זכה בשנית, על תפקידו בסרט "טופקאפי" של ז'ול דאסן.	עריכה - תבנית - שיחה
18 באפריל 2021	במרכז התמונה ארבעה נבתנים הפונים לעבר הצופה, ראשם מורם מעלה, כך שחטיהם בולטים בצבעם הלבן על רקע הצבע האדום-חום של הנבתנים ניבתנים נחים על החוף באלסקה. הניבתנים מעבירים מחצית מחייהם במים, ואת המחצית השנייה על החוף ובין הקרחונים, שם הם מתאספים בעדרים גדולים. הם רועים על קרקעית הים בחיפוש אחר רכיכות, ואינם בוחלים גם בדגים מזדמנים. החטים משמשים להעלאת הצדפות מקרקעית הים, ולא לחפירה.	עריכה - תבנית - שיחה
19 באפריל 2021	במרכד התמונה עורבני שחור-כיפה אוחז בלוט במקורו, העורבני מפנה ראשו לימין התמונה, ועינו פונה לעבר הצופה. העורבני עומד על ענף. ברקע התמונה מדשאה ירוקה מטושטת עורבני שחור-כיפה אוחז בלוט במקורו, בפארק בגרמניה. גודלו של העורבני שחור-הכיפה הוא כגודלה של יונת התור. הוא ניזון מבעלי חוליות קטנים, מחרקים, פירות וזרעים. העורבני שוכן בחורשות ומקנן על עצים.	עריכה - תבנית - שיחה
20 באפריל 2021	קטלנים שוחים. במחרז התמונה שני קטלנים שוחים, משמאל קטלן גדול מזנק מתוך המים, ניתן לראות את ראשו ואת סנפיר הגב שלו; משמאל קטלן קטן יותר שוחה, שניתן לראות את גבו וסנפיר הגב שלו. במרבית התמונה ניתן לראות את הים, באופק (בקצה העליון של התמונה) רואים חוף שחור, ומאחוריו הרים המכוסים שלג. קטלנים שוחים על יד אלסקה. הקטלן הוא אחד מהיונקים הימיים הגדולים שקיימים כיום, ומשקלו עשוי להגיע עד ל-10 טונות. הוא נפוץ בכל האוקיינוסים, וניזון מבעלי חיים רבים ושונים. הקטלן נחשב לאחד הטורפים הקטלניים ביותר בטבע (ומכאן שמו, קטלן). הקטלנים מוצאים את מזונם באמצעות הד ומסוגלים לאכול כמעט כל בעל חיים הנקלע לדרכם, אך מעט בני אדם תועדו מותקפים על ידי קטלנים בטבע.	עריכה - תבנית - שיחה
21 באפריל 2021	בתמונה סירות דיג רבות, בהם ניתן לראות דייגים המרימים רשתות מן הים. הסירות מתרחקות עד קו האופק - המצוי במרכז התמונה. דיג יתר היא תופעה של מספר דייגים לא קונבנציונלי ביחס לכמות הדגים באזור מסוים. דיג היתר לא מאפשר לאוכלוסיית הדגים להתחדש, ובכך היא נמחקת לחלוטין מאותו אזור. זוהי אחת הסיבות העיקריות להכחדת הדגים המתרחשת ברחבי העולם, שמאיימת למחוק את אוכלוסיית הדגים בעולם.	עריכה - תבנית - שיחה
22 באפריל 2021	סו נוראז'י די ברומיני. במרכז התמונה מבנה לבנים, המתנשא מעל גבעת טרשים סלעית מושלגת. גרם מדרגות מוביל לראש המבנה. גדר מקיפה את הגבעה. בחזית התמונה מספר עצים מושלגים. ברקע שמיים מעוננים חלקית. סו נוראז'י די ברומיני הוא אתר נוראגה הממוקם סמוך ממערב לעיירה ברומיני במרכז סרדיניה, והנחשב לאתר הנוראגה הידוע, הגדול והחשוב ביותר באי. האתר הוא מצודה גדולה הבנויה על גבעה בגובה של 238 מטר והשולטת על המישור המקיף אותה. הבנייה נעשתה במשך תקופות שונות, בין המאה ה-15 לפנה"ס למאה ה-11 לפנה"ס. המקום הוכרז כאתר מורשת עולמית בשנת 1997.	עריכה - תבנית - שיחה
23 באפריל 2021	תצלום פנורמי של נמל העיר העתיקה של דוברובניק וחומותיה. במרכז התמונה חומות העיר המקיפות מבנים שעליהם גגות קעפים. העיר שוכנת על חצי אי המוקף בים. בחזית התמונה מרינה המלאה סירות עוגנות. תצלום פנורמי של נמל העיר העתיקה של דוברובניק וחומותיה. דוברובניק, השוכנת בקרואטיה לחופי הים האדריאטי, הייתה בעברה עיר-מדינה משגשגת ויריבתה משכבר הימים של הרפובליקה של ונציה. חומותיה של העיר העתיקה השתמרו כמעט במלואן ונחשבות לשלמות בעולם מתקופתן. בשנת 1979 הוכרזה העיר העתיקה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.	עריכה - תבנית - שיחה
24 באפריל 2021	אנדרטת הזיכרון לרצח העם הארמני, השוכנת על גבעה המשקיפה על ירוואן, בירת ארמניה אנדרטת הזיכרון לרצח העם הארמני, השוכנת על גבעה המשקיפה על יֶרֶוָואן, בירת ארמניה. ההחלטה על הקמת האנדרטה נעשתה בתקופת השלטון הסובייטי בעקבות הפגנות שהתקיימו בירוואן ב-24 באפריל 1965, שבמהלכן הפגינו כ-100,000 אנשים במשך 24 שעות לציון 50 שנה לרצח העם. האנדרטה הושלמה בשנת 1967. בשנת 1995 נפתח בקרבתה המוזיאון לרצח העם הארמני, הפועל גם כמוסד מחקר לרצח העם.	עריכה - תבנית - שיחה
25 באפריל 2021	כחלק מחגיגות העשור למדינת ישראל, נערך שחזור של טקס הכרזת העצמאות. באולם שוחזרו הריהוט, הקישוטים ותמונות האמנות, כפי שהיו בטקס ההכרזה המקורי. משתתפי טקס ההכרזה מתש"ח ישבו בערך במושבים המקוריים בסדר בו ישבו בתש"ח. כחלק מחגיגות העשור למדינת ישראל, נערך שחזור של טקס הכרזת העצמאות, בה' באייר תשי"ח, 25 באפריל 1958, בבית דיזנגוף שבשדרות רוטשילד בתל אביב, המקום שבו הכריז דוד בן-גוריון בה' באייר תש"ח על הקמת המדינה. באולם שוחזרו הריהוט, הקישוטים ותמונות האמנות, כפי שהיו בטקס ההכרזה המקורי. משתתפי טקס ההכרזה מתש"ח ישבו בערך במושבים המקוריים בסדר בו ישבו בתש"ח, למעט אחדים שנפטרו כאליעזר קפלן ודוד רמז, שבמקומם ישבו אלמנותיהם. אחרים שלא השתתפו בטקס עצמו, אך חתמו על מגילת העצמאות, השתתפו גם הם - למשל הרב יצחק מאיר לוין, מנהיג אגודת ישראל.	עריכה - תבנית - שיחה
26 באפריל 2021	ג'יפ ויליס מוביל שלושה משוריינים של חטיבת גבעתי במלחמת העצמאות. ג'יפ ויליס מוביל שלושה משוריינים של חטיבת גבעתי במלחמת העצמאות. חטיבת גבעתי הוקמה בסתיו 1947 כחטיבת חי"ש. במלחמת העצמאות היא השתתפה בפעולות כנגד הכפר סלמה, פשטה על כמה כפרים נוספים, לקחה חלק במבצע יואב ובמבצע גי"ס. החטיבה פורקה בקיץ 1956. על שמה של חטיבת העבר, הוקמה בשנת 1983 חטיבת חי"ר סדירה, שנקראה גם היא חטיבת גבעתי.	עריכה - תבנית - שיחה
27 באפריל 2021	ילדים צופים במדורת ל"ג בעומר. ילדים צופים במדורת ל"ג בעומר. המנהג הבולט בחג זה הוא הדלקת מדורות לציון הילולתו של רבי שמעון בר יוחאי, או לציון המפנה שחל לטובת צבאו של בר כוכבא במרד מול הרומאים ולזכר המשואות שהושאו לבשר את הניצחון.	עריכה - תבנית - שיחה
28 באפריל 2021	מדורה מדורה היא הדלקת אש מבוקרת בשטח חיצוני מצומצם, למטרות שונות. המדורה משמשת בעיקר לחימום הגוף ליושבים בחוץ בלילות קרים, לבישול מזון, לאיתות ולציון חגים שונים, כגון ל"ג בעומר בישראל או ליל גאי פוקס הנחוג ב-5 בנובמבר בבריטניה. חלק מהווי הפלמ"ח היה הקומזיץ, מפגש חברתי הנערך סביב מדורה, שכלל שירה בציבור, צ'יזבאטים ואכילת קרטושקעס - תפוחי אדמה שנאפים במדורה עצמה. אחר קום מדינת ישראל הפך הקומזיץ לפעילות נפוצה בתנועות הנוער.	עריכה - תבנית - שיחה
29 באפריל 2021	מנהג בולט בל"ג בעומר הוא הדלקת מדורות לציון מפנה שחל לטובת צבאו של בר כוכבא במרד מול הרומאים. מנהג בולט בל"ג בעומר הוא מנהג הדלקת המדורות לציון הילולתו של רבי שמעון בר יוחאי, או לזכר המשואות שהושאו כדי לבשר על המפנה שחל לטובת צבאו של בר כוכבא במרד נגד האימפריה הרומית.	עריכה - תבנית - שיחה
30 באפריל 2021	בסי קולמן בֶּסי קולמן (1892–1926) הייתה טייסת אינדיאנית-אפרו-אמריקאית. קולמן הייתה האישה השחורה הראשונה והאישה האינדיאנית הראשונה שהחזיקה ברישיון טיס, והאדם השחור והאינדיאני הראשון בהחזקת רישיון טיס בינלאומי. היא נהרגה בהתרסקות מטוס בגיל 34.	עריכה - תבנית - שיחה