ולדימיר גולנישצ'ב
ולדימיר סמיונוביץ' גולנישצ'ב (ברוסית: Владимир Семёнович Голенищев; 29 בינואר 1856, סנקט פטרבורג, רוסיה – 5 באוגוסט 1947, ניס, צרפת) היה מראשוני האגיפטולוגים הרוסים, ובעל הישגים רבים.
 | |
| לידה |
17 בינואר 1856 (יוליאני) סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
5 באוגוסט 1947 (בגיל 91) ניס, צרפת |
| שם לידה |
Владимир Семёнович Голенищев |
| ענף מדעי |
אגיפטולוגיה |
| מקום קבורה |
בית הקברות הרוסי אורתודוכסי של ניס |
| מקום לימודים |
הפקולטה למזרחנות של אוניברסיטת סנקט פטרבורג |
| מוסדות |
אוניברסיטת קהיר |
  | |
ביוגרפיה עריכה
גולנישצ'ב היה ממשפחת אצילים עתיקה ועשירה, על בני המשפחה נמצא גם המצביא הרוסי מיכאיל קוטוזוב.[דרושה הבהרה] הוא למד באוניברסיטת סנקט פטרבורג. בין השנים 1884–1885 ארגן ומימן את החפירות הארכאולוגיות בוואדי חמאמאת (אנ') במצרים העליונה צפונית לתבאי. בהמשך בין השנים 1888–1889 חקר את האתר בתל אל-מסחותה.
במרוצת שני העשורים לאחר מכן נסע למצרים יותר משישים פעמים. במסעותיו אלה רכש והביא לרוסיה אוסף גדול של יותר מששת אלפים פריטי עתיקות מצריים. בין רכישותיו נכללו גם פפירוס המתמטיקה של מוסקבה, הפפירוס מגילת ון אמון אותו רכש בקהיר בשנת 1891, האונומסטיקון של אמנופה ומבחר מדיוקנאות המומיות מפיום. הוא פרסם את הפפירוס שנקרא "הפפירוס מארמיטאז" וכן את הטקסט "הנבואה של נפרטי". שני פריטים אלה הם חלק מאוסף המוזיאון ארמיטאז' בסנקט פטרבורג. בשנת 1891 פרסם את הקטלוג המקיף המלא הראשון של האוסף המצרי בארמיטאז'.
בשנת 1909 מכר גולנישצ'ב את אוספו למוזיאון פושקין במוסקבה ועבר להתגורר במצרים. בגלל המהפכה הרוסית שהתרחשה בשנת 1917, גולנישצ'ב לא חזר יותר לרוסיה. הוא התגורר בניס שבצרפת ובקהיר. הוא ייסד באוניברסיטת קהיר את המחלקה לאגיפטולוגיה והחזיק במשרת ראש המחלקה בין השנים 1924–1929. בנוסף החזיק במשרה במוזיאון המצרי בקהיר שם עסק בקטלוג פפירוסים בכתב היראטי.
גולנישצ'ב נפטר בגיל 91 בניס. חלק ממסמכיו נמצאים היום במכון גריפית' (Griffith Institute) באוקספורד.
קישורים חיצוניים עריכה
- רשימת פרסומים מדעיים עיקריים של גולנישצ'ב
- אתר המוקדש לגונישצ'ב (ברוסית)
- ולדימיר גולנישצ'ב, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
