ולדימיר ווינוביץ'
ולדימיר ניקולאייביץ' ווֹינוביץ' (רוסית: Владимир Николаевич Войнович[1]; 26 בספטמבר 1932 - 27 ביולי 2018) היה סופר ומחזאי רוסי.
 | |
| לידה |
26 בספטמבר 1932 דושנבה, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הטג'יקית, ברית המועצות  |
|---|---|
| פטירה |
27 ביולי 2018 (בגיל 85) מוסקבה, רוסיה |
| מדינה |
ברית המועצות, גרמניה, רוסיה |
| מקום קבורה |
בית הקברות טרויקורובסקויה |
| שפות היצירה |
רוסית |
| סוגה |
פרוזה, מעשייה, רומן, רומן קצר, מחזה |
| יצירות בולטות |
מוסקבה 2042, הרפתקות החייל איבן צ'ונקין |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
חייו עריכה
ולדימיר ווינוביץ' נולד בשנת 1932 בדושנבה (טג'יקיסטן) לאב ממוצא סרבי ולאם יהודיה. אביו היה עורך של עיתון ואמו - מורה למתמטיקה. בשנת 1941 עבר עם הוריו לזפוריז'יה (אוקראינה). לאחר מלחמת העולם השנייה נדד עם משפחתו, והשתתף בפרנסתה כרועה, נגר ושרברב. בשנים 1950–1954 שירת כמכונאי מטוסים בחיל האוויר הסובייטי.
ב-1960 החל לעבור כעורך בתחנת רדיו, ובמהרה פרסם שיר על קוסמונאוטים, שהפך אותו לפזמונאי ידוע. באותה שנה פרסם את ספרו "אנו חיים כאן" (רוסית: Мы здесь живём), אשר פורסם בהמשכים בכתב העת "עולם חדש" (רוסית: Новый мир). ב-1962 התקבל כחבר מן המניין לאגודת הסופרים של ברית המועצות.
החל מסוף שנות ה-60 היה ווינוביץ' פעיל מרכזי למען השמירה על זכויות האדם ברוסיה הסובייטית, דבר אשר גרר התנגשויות עם השלטון. כתוצאה מפעילותו הפוליטית וכתיבתו הסאטירית אודות החיים בברית המועצות, נשללה ממנו ב-1974 חברותו באגודת הסופרים, וב-1980 הוא אולץ להגר מברית המועצות למערב גרמניה. אזרחותו הסובייטית נשללה בצו מיוחד. בין 1980–1992 חי בגרמניה, לאחר מכן עבר לארצות הברית. עבד ברדיו "אירופה החופשית". בשנות ה-90' חזר להתגורר ברוסיה.
ספרו הידוע ביותר הוא "הרפתקות החייל איבן צ'ונקין" והמשכו "הטוען לכס המלכות". ב-2007 כתב את חלקו השלישי של עלילות צ'ונקין - "מגורש" (Перемещённое лицо).
ספריו שתורגמו לעברית עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
ולדימיר ווינוביץ', ברשת החברתית Goodreads- ולדימיר ווינוביץ', באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ולדימיר ווינוביץ', באתר "Find a Grave" (באנגלית)
ולדימיר ווינוביץ' (1932-), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ מאגר הזהויות הארצי - הספרייה הלאומית, באתר aleph.nli.org.il