ולס סארספילד

קבוצת כדורגל מארגנטינה

קלוב אתלטיקו ולס סארספילדספרדית: Club Atlético Vélez Sársfield) הוא מועדון כדורגל ארגנטינאי מבואנוס איירס. קבוצת הכדורגל משחקת בליגת העל הארגנטינאית, וזכתה שמונה פעמים באליפות הליגה. לזכות הקבוצה רשומות גם הצלחות ברחבי דרום אמריקה והעולם, עם זכייה בגביע ליברטדורס וזכייה בגביע הביניבשתי.

ולס סארספילד
Club Atlético Vélez Sarsfield
מידע כללי
כינוי El Fortín
תאריך ייסוד 1 בינואר 1910
אצטדיון חוסה אמלפיטני
(תכולה: 49,000)
יו"ר סרחיו רפיסארדה
מאמן אלכסנדר מדינה
ליגה ליגת העל הארגנטינאית
velez.com.ar
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
תלבושת שלישית
חברי המועדון בשנת 1942, אז שיחק בליגה השנייה. השוער היה מיגל רוחילו (אנ'). חוסה נוגרה (אנ') שיחק גם הוא בקבוצה באותה עת.

היסטוריה עריכה

מועדון ולס סארספילד נוסד בשנת 1910 בשכונת פלורסטה שבבואנוס איירס. המועדון שינה בשנותיו הראשונות מספר פעמים את צבע מדיו ואת מגרשו, עד שהתקבל להשתתף בליגת החובבים הבכירה ב-1918, וסיים בה במקום השני כעבור שנה. שחקן ולס סארספילד בשנות ה-20, חוסה בופיה, היה השחקן הראשון של המועדון שזומן לנבחרת ארגנטינה. המועדון הפך למקצועני מאז תחילת העידן המקצועני בכדורגל הארגנטינאי ב-1931, והצטרף לליגת העל הארגנטינאית החדשה.

במהלך שנות ה-30 הפכה ולס סארספילד לכוח עולה כאשר שיחקה באצטדיונה הביתי, שכונה "המבצר הקטן", אולם התקשתה כאשר שיחקה באצטדיונים של יריבותיה. ב-1935 זכה אגוסטין קוסו בתואר מלך השערים של הליגה, והפך לשחקן הראשון מוולס סארספילד שזוכה בתואר. בשנת 1938 השתנו שוב מדי הקבוצה למדים הנוכחיים - מדים לבנים עם V כחול גדול במשחקי הבית, ומדים כחולים עם V לבן במשחקי החוץ.

לאחר ירידה לליגת המשנה ב-1941, שהייתה הירידה היחידה של הקבוצה בתולדותיה, חזרה הקבוצה לליגה העליונה כעבור שנתיים. בין כוכבי הקבוצה בשנות ה-50 של המאה ה-20 היה אנחל אלגרי ששיחק ב-399 משחקים. בטורניר הנסיונל של 1968 זכתה ולס סארספילד באליפות ארגנטינה הראשונה בתולדותיה.

שנות ה-90 היו העשור המוצלח בהיסטוריה של ולס. תחת המאמן קרלוס ביאנצ'י, שכשחקן היה שותף לאליפות הראשונה של הקבוצה ב-1968, זכתה הקבוצה בשתי אליפויות הקלאוסורה בשנים 1993 ו-1996 ובאליפות האפרטורה ב-1995. היא אף זכתה ב-1994 בגביע ליברטדורס, הטורניר המקביל בדרום אמריקה לליגת האלופות, ובסופרקופה סודאמריקנה ב-1996. ההצלחה המפורסמת ביותר של המועדון מאותם ימים היא הזכייה בגביע הביניבשתי ב-1994, לאחר ניצחון על קבוצת מילאן החזקה.

בשנות האלפיים זכתה הקבוצה בחמש אליפויות ארגנטינה נוספות בטורניר הקלאוסורה: ב-2005, ב-2009 וב-2011, באיניסיאל 2012 ובסופרפינאל 2012/13 (משחק גמר שנחשב לאליפות בפני עצמה ובשל כך ספג ביקורות רבות). מאמנה של הקבוצה בארבעת התארים האחרונים, ריקרדו גארקה, היה בעברו שחקן מפורסם בקבוצה.

למועדון יריבות היסטורית (מאז 1920) עם מועדון פרו קאריל אואסטה והמשחק ביניהם מכונה "אל קלאסיקו דל אואסטה" - "הקלאסיקו של המערב" (מערב בואנוס איירס), אך הוא אינו מתקיים מאז שנת 2000 עקב ההיעדרות של פרו מליגת העל.

אצטדיון עריכה

 
אצטדיון חוסה אמלפיטני

אצטדיונה הביתי של ולס סארספילד, אצטדיון חוסה אמלפיטני, נקרא על שמו של נשיא המועדון לשעבר שכיהן בתפקיד במשך למעלה משלושים שנים. האצטדיון מכיל 49,747 מקומות, אך לא תמיד מאוכלס בצורה מלאה. אצטדיון זה משמש לעיתים גם לקונצרטים ולמשחקים של נבחרת הרגבי הלאומית של ארגנטינה. האצטדיון מכונה "המבצר הקטן" (El Fortín) על ידי התקשורת הארגנטינאית מאז שנות ה-20, וכינוי זה דבק גם בקבוצה עצמה.

אצטדיון חוסה אמלפיטני הוקם בשנת 1947. מאוחר יותר הוא עבר שיפוצים והקמה מחדש כהכנה לקראת מונדיאל 1978 שנערך בארגנטינה.

תארים עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ולס סארספילד בוויקישיתוף