ונדי קרלוס

מוזיקאית אמריקאית

ונדי קרלוסאנגלית: Wendy Carlos; נולדה ב-14 בנובמבר 1939) היא מוזיקאית ומלחינה אמריקאית טרנסג'נדרית, הידועה בעיקר בזכות המוזיקה האלקטרונית והפסקולים לסרטים שלה. היא נולדה וגדלה ברוד איילנד, ולמדה פיזיקה ומוזיקה באוניברסיטת בראון לפני שעברה לניו יורק בשנת 1962 ללמוד מוזיקה באוניברסיטת קולומביה. היא למדה ועבדה עם מוזיקאים וטכנאים אלקטרוניים שונים במרכז הקולומביה-פרינסטון למוזיקה אלקטרונית בעיר, ופיקחה על פיתוח מותג הסינתיסייזרים של רוברט מוג, שהיו אז כלי מקלדת חדש יחסית ובלתי ידוע.

ונדי קרלוס
Wendy Carlos
קרלוס מדגימה צלילי סטריאו לפרויקט מדעי בתיכון, 1958
קרלוס מדגימה צלילי סטריאו לפרויקט מדעי בתיכון, 1958
לידה 14 בנובמבר 1939 (בת 84)
פוטאקט, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Walter Carlos עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת בראון, אוניברסיטת קולומביה עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה אלקטרונית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה סינתיסייזר עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים Columbia Masterworks עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
www.wendycarlos.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קרלוס הפכה לבולטת בשנת 1968 עם אלבומה Switched-On Bach (בתרגום חופשי, "באך מודלק"), אלבום של מוזיקה של המלחין יוהאן סבסטיאן באך מבוצעת על סינתיסייזר של מוג (אשר סייע רבות לפופולריות השימוש בו בשנות ה-70), וזכה בשלושה פרסי גראמי. הצלחתו המסחרית הובילה למספר אלבומי מקלדת נוספים של קרלוס מז'אנרים שונים. היא חיברה את הפסקולים לשני סרטים של סטנלי קובריק: "תפוז מכני" (1971) ו"הניצוץ" (1980), וגם את זה של "טרון" (1982) עבור וולט דיסני הפקות.

בשנת 1979 הפכה קרלוס לאחד מאנשי הציבור הראשונים שחשפו כי עברו ניתוח להתאמה מגדרית.

ראשית חייה עריכה

קרלוס נולדה (בשם "וולטר קרלוס") בפוטאקט, רוד איילנד, הראשונה מבין שני ילדים. היא החלה שיעורי פסנתר בגיל שש,[1] וכתבה את היצירה הראשונה שלה, "טריו לקלרינט, לאקורדיון ולפסנתר", בגיל עשר.[2] למדה באקדמיה של סנט רפאל, בית ספר תיכון קתולי בפוטאקט. בין השנים 1958 ל-1962 למדה באוניברסיטת בראון וסיימה תואר ראשון במוזיקה ובפיזיקה, שבמהלכם לימדה שיעורים במוזיקה אלקטרונית בהדרכות בלתי פורמליות.[3]

בשנת 1965 סיימה את אוניברסיטת קולומביה עם תואר שני בהלחנה, שבמהלכו כתבה פסקול למספר סרטים, וסייעה לליאונרד ברנשטיין להציג ערב של מוזיקה אלקטרונית באולם דוד גפן.[3] למדה אצל ולדימיר אוסצ'בסקי ואוטו לואנינג, שני חלוצי מוזיקה אלקטרונית בשנות ה-60. הם התבססו במרכז קולומביה-פרינסטון למוזיקה אלקטרונית בניו יורק, הראשון מסוגו בארצות הברית. לאחר שאוסצ'בסקי הציע לה לעבוד באולפן הקלטות כדי לפרנס את עצמה, קרלוס החלה לעבוד כמהנדסת הקלטה ומאסטרינג באולפני ההקלטה גות'אם בניו יורק, שם עבדה עד 1968.[4][3]

במהלך זמנה בקולומביה, פגשה את רוברט מוג בהופעה שנתית של אגודת הנדסת האודיו,[5] והם החלו בשותפות. קרלוס נתנה עצות וסיוע טכני בפיתוח הסינתיסייזר של מוג ושכנעה אותו להוסיף התקן רגיש למגע עבור דינמיקה מוזיקלית גדולה יותר, יחד עם שיפורים נוספים.[6] בשנת 1966 קרלוס הייתה הבעלים של סינתיסייזר מוג קטן, בו נהגה להקליט אפקטים קוליים וג'ינגלים לפרסומות טלוויזיה.[4] בשנת 1967, קרלוס התיידדה עם רייצ'ל אלקינד, זמרת לשעבר[4] שהייתה בעלת רקע בתיאטרון מוזיקלי ועבדה כמזכירה של נשיא קולומביה רקורדס.

קרלוס כתבה כמה יצירות כסטודנטית. שתיים מהן פורסמו באלבום By Request ("לפי בקשה") (1975), תחת הכותרת "דיאלוגים לפסנתר ושני רמקולים" (1963) ו"פרקים לפסנתר ולסאונד אלקטרוני "(1964). הפרסום המסחרי הראשון שלה היה "Moog 900 Series - מערכות מוזיקה אלקטרונית", מבוא להיבטים הטכניים של סינתיסייזר מוג, שפורסם בשנת 1967.[7]

קריירה עריכה

שנות ה-60 עריכה

 
סינתיסייזר מוג מודולרי, שתוכנן על ידי רוברט מוג, ואשר קרלוס עזרה להפוך לפופולרי

קרלוס החלה את הקריירה המוזיקלית שלה עם Switched-On Bach, אלבום שנוצר מכמה יצירות של יוהאן סבסטיאן באך מבוצעות על סינתיסייזר מודולרי. הרעיון עלה בסביבות שנת 1967, כאשר קרלוס ביקשה מאלקינד להקשיב ליצירות שכתבה יחד עם המוזיקולוג בנג'מין פולקמן עשר שנים קודם לכן, שאחת מהן היא האינוונציה בפה מז'ור של באך, שמצאה חן בעיני אלקינד. התוכניות לאלבום של כמה יצירות באך התפתח משם, מה שהוביל לחוזה הקלטות עם קולומביה מאסטוורקס. קרלוס ביצעה את היצירות עם אלקינד כמפיקה. ההקלטה ארכה זמן רב כיוון שהכלי היה יכול לנגן רק תו אחד בכל פעם.[8] קרלוס מאמינה כי תרומתה של אלקינד לאלבום ולשאר יצירותיה לא מוערכת מספיק, והיא כינתה את אלקינד "השותפה השקטה" ואת עבודתה כ"קריטית להצלחה שלי".[9]

כשפורסם באוקטובר 1968, הפך Switched-On Bach להצלחה מסחרית בלתי צפויה, ועזר למשוך תשומת לב לסינתיסייזר ככלי נגינה אמיתי, ולא כגימיק. "ניוזוויק" הקדיש דף שלם לקרלוס עם הכיתוב "Plugging into the Steinway of the future".[4] האלבום הגיע בשיאו למקום העשירי בטבלה של "בילבורד 200" והיה במקום הראשון בטבלת האלבומים הקלאסיים מינואר 1969 עד ינואר 1972.[10] זהו האלבום הקלאסי השני בהיסטוריה שנמכר במעל מיליון עותקים וקיבל פרס זהב בשנת 1969 ופלטינה בשנת 1986 על ידי איגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי. ב-1970 זכה האלבום בפרס גראמי לאלבום הקלאסי הטוב ביותר, לביצוע הקלאסי הטוב ביותר - סולן אינסטרומנטלי או סולנים (עם או בלי התזמורת), ולהקלטה הקלאסית המהונדסת הטובה ביותר. קרלוס פרסמה אלבום המשך בשם The Well-Tempered Synthesizer (בעברית, "הסינתיסייזר המשווה", משחק מילים על "הפסנתר המושווה" של באך), עם יצירות מסונתזות ממספר מלחינים מתקופת באך. לאחר שיצא בשנת 1969, האלבום הגיע למספר 199 בטבלה של "בילבורד 200" וקיבל שתי מועמדויות גראמי. בעקבות ההצלחה של שני האלבומים עברה קרלוס לניו יורק בשנת 1971.

שנות ה-70 עריכה

אחרי Switched-On Bach, הוזמנה קרלוס לחבר פסקול לשני סרטי מדע בדיוני, Marooned‏ (1969) בבימויו של ג'ון סטורג'ס (John Sturges), ו"תפוז מכני" (1971) מאת סטנלי קובריק. לאחר שהבמאים של Marooned שינו את דעתם בנוגע לפסקול, בחרה קרלוס לעבוד עם קובריק. קטעים מהפסקול, המכיל מוזיקה מסונתזת וקלאסית של פרסל, בטהובן ורוסיני עם שימוש מוקדם של vocoder, פורסמו בשנת 1972. מאוחר יותר באותה שנה, קרלוס הוציאה אלבום של מוזיקה שלא נכללה בפסקול הסופי בשם "התפוז המכני של וולטר קרלוס".

קרלוס התנסתה עם מוזיקת אמביינט באלבום השלישי שלה, Sonic Seasonings. האלבום שילב הקלטות שטח של בעלי חיים וטבע עם צלילים מסונתזים ומעט מנגינות על מנת ליצור "נוף מוזיקלי". הוא הגיע למקום 168 ב"בילבורד 200" והשפיע על אמנים רבים בתחום של מוזיקת אמביינט והעידן החדש.[11]

עד 1973 קיבלה קולומביה רקורדס מספר רב של בקשות עבור קרלוס לייצר עוד אלבום של מוזיקה קלאסית מסונתזת. היא הסכימה לבקשה, והתוצאה, Switched-On Bach II, פורסמה ב-1973 ונמכרה במעל ל-70,000 עותקים בארצות הברית במהלך חמשת השבועות הראשונים לפרסומה.[12] אחריו, בשנת 1975, הוציאו קרלוס ואלקינד את האלבום By Request ("לפי בקשה"), בו נכללות יצירות של ריכרד וגנר, פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי ועוד מלחינים, וביצועים אלקטרוניים לשיר "אלינור ריגבי" של הביטלס ול-"What's New Pussycat?" מאת טום ג'ונס.

בשנת 1979 פרסמה קרלוס את האלבום Switched-On Brandenburgs ("ברנדנבורגים מודלקים"), ובו כל ששת הקונצ'רטי הברנדנבורגיים מבוצעים על סינתיסייזר.

שנות ה-80 עריכה

קרלוס שבה לעבוד עם קובריק עבור סרט האימה הפסיכולוגי שלו, "הניצוץ" (1980). הפסקול לסרט פורסם בשנת 1980 על ידי האחים וורנר, ובו שני קטעים של קרלוס ואלקינד: הנושא הראשי לסרט ו"הרי הרוקי", פרשנות מחדש של "Dies Irae" מתוך של "הסימפוניה הפנטסטית" של הקטור ברליוז.

כשהעבודה על "הניצוץ" הסתיימה, אלקינד סיימה את שיתוף הפעולה שלה עם קרלוס ועברה לצרפת עם בעלה בשנת 1980, וקרלוס החלה לעבוד עם שותפתה החדשה אנמארי פרנקלין. הפרויקט הראשון שלה עם פרנקלין החל בשנת 1980, כשחברת וולט דיסני ביקשה ממנה להקליט את הפסקול לסרט המדע הבדיוני "טרון" (1982). הפסקול מכיל הקלטות של סינתיסייזרים אנלוגיים ודיגיטליים, התזמורת הפילהרמונית של לונדון, מקהלת אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס ושל העוגב הגדול של "אלברט הול".

שלושה אלבומי אולפן של קרלוס פורסמו בשנות ה-80. הראשון היה Digital Moonscapes ("נופי-ירח דיגיטליים") בשנת 1984, האלבום הראשון של קרלוס שהכיל רק סינתיסייזרים דיגיטליים. לדבריה, האלבום נכתב ל"תזמורת או העתק של תזמורת"[13] בהשראת נושאים אסטרונומיים שונים. ב-1986 פרסמה את Beauty in the Beast ("יופי בחיה"), שבו נראתה קרלוס מתנסה עם שיטות כיוון לא סטנדרטיות, סולמות באליים, וארבעה סולמות חדשים שהמציאה בעצמה.[14] קרלוס רואה את האלבום כחשוב ביותר בקריירה שלה[דרוש מקור]. אלבומה הבא, Secrets of Synthesis ("סודות היצירה"), פורסם ב-1987.

בשנת 1988 ביקשו קולומביה רקורדס מקרלוס לשתף פעולה עם מוזיקאי קומי וירד אל ינקוביק עבור פרודיה על "פטר והזאב" מאת סרגיי פרוקופייב. ינקוביק עיבד את הסיפור והקריא אותו, בעוד קרלוס עיבדה את המוזיקה עם "תזמורת MIDI", המיזם הראשון שלה עם הממשק הדיגיטלי.[15] הצד השני של האלבום מכיל עיבוד הומוריסטי ל"קרנבל החיות" של קאמי סן-סנס שכותרתו "קרנבל החיות - חלק ב'". לאחר שפורסם באוקטובר 1988, האלבום היה מועמד לפרס גראמי עבור האלבום הטוב ביותר לילדים בשנת 1989.[16]

שנות ה-90 עד ההווה עריכה

כדי לציין את יום השנה ה-25 של Switched-On Bach, החליטה קרלוס להקליט מחדש את האלבום עם סט חדש של כלים דיגיטליים וטכניקות הקלטה. את התוצאה, Switched-On Bach 2000, פרסמה בשנת 1992. סינתיסייזר מוג משמש רק פעם אחת באלבום; השאר מבוצע על 13 סינתיסייזרים מודרניים.

ב-1998 פרסמה קרלוס את אלבום האולפן האחרון שלה עד כה, Tales From Heaven and Hell ("סיפורים מגן עדן וגיהנום"), אותו השוותה ל"לילה על הר קירח" של מוזורגסקי ו"מפיסטו ואלס" של ליסט, בהיותם "דוגמאות בודדות למוזיקה מפחידה".[17]

החל בשנת 1998, קרלוס הפיקה מחדש דיגיטלית את אלבומי האולפן שלה, פעולה שהגיעה לשיאה ב-Switched-On Box Set שפורסמו בשנת 1999 וכוללים את ארבעת האלבומים הקלאסיים מסונתז.

בשנת 2005 פרסמה אלבום בשני חלקים בשם Rediscovering Lost Scores ("גילוי מחדש של פסקולים אבודים"), שמציג שלל חומרים שלא פורסמו, כולל מוזיקה שהוקלטה עבור "תפוז מכני", "הניצוץ" ו"טרון" אך לא נכללה בסרטים.

חיים אישיים עריכה

מעבר מגדרי עריכה

קרלוס מספרת כי חשה דיספוריה מגדרית כבר בגיל צעיר: "הייתי בת חמש או שש... אני זוכרת שהייתי משוכנעת שהייתי ילדה קטנה, ובהחלט העדפתי שיער ארוך ובגדים לנערות, בלי לדעת למה ההורים שלי לא ראו את זה בבירור".[4] בתחילת 1968 החלה קרלוס טיפול הורמונלי.[4] ההצלחה המסחרית של Switched-On Bach אפשרה לקרלוס לעבור ניתוח להתאמה מגדרית במאי 1972,[18] אבל היא המשיכה לפרסם אלבומים בשם "וולטר קרלוס" במהלך שנות השבעים.[19]

קרלוס חשפה את זהותה הטרנסית בסדרת ראיונות עם העיתונאי ארתור בל שהתקיימו בין דצמבר 1978 לינואר 1979, ופורסמה בגיליון מאי 1979 של מגזין "פלייבוי". בשנת 1985 אמרה קרלוס על התגובה ליציאתה מהארון כי "הציבור התגלה כסובלני להפליא, או אם אתה רוצה, אדיש... מעולם לא היה צורך בהצגה זו. זה הוכיח את עצמו כבזבוז מפלצתי של שנות חיי."[19]

קרלוס היא גם צלמת ליקויי חמה. עבודתה פורסמה באינטרנט על ידי נאס"א[20][21][22][23][24] והופיעה על עטיפת המגזין Sky & Telescope.

בשנת 1998 היא תבעה את הזמר מומוס ב-22 מיליון דולר על כך שנושא הניתוח הוזכר בשירו.[25] בסופו של דבר מומוס הוריד את השיר מאלבומו.

פרסים ותארים עריכה

Switched-On Bach זכה בשלושה פרסי גראמי 1969:[26][27]

  • אלבום השנה, קלאסי
  • הביצוע הקלאסי הטוב ביותר - סולן אינסטרומנטלי או סולנים (עם או בלי תזמורת)
  • ההקלטה מהונדסת הטובה ביותר, קלאסית

בשנת 2005 קיבלה קרלוס פרס על מפעל חיים מטעם האגודה למוזיקה אלקטרו-אקוסטית בארצות הברית "כאות הוקרה על חיים שלמים של הישג ותרומה לאמנות של מוזיקה אלקטרו-אקוסטית".[28]

דיסקוגרפיה עריכה

אלבומי אולפן עריכה

  • Switched-On Bach‏ (1968)
  • The Well-Tempered Synthesizer ‏ (1969)
  • Sonic Seasonings ‏ (1972)
  • Walter Carlos's Clockwork Orange ‏ (1972; פורסם מחדש בשנת 2000 כ-A Clockwork Orange: Wendy Carlos's Complete Original Score)
  • Switched-On Bach II ‏ (1973)
  • By Request ‏ (1975)
  • Switched-On Brandenburgs ‏ (1979)
  • Digital Moonscapes ‏ (1984)
  • Beauty in the Beast ‏ (1986)
  • Secrets of Synthesis ‏ (1987)
  • Peter & the Wolf ‏ (1988; יחד עם וירד אל ינקוביק)
  • Switched-On Bach 2000 ‏ (1992)
  • Tales of Heaven and Hell ‏ (1998)

פסקולים עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ונדי קרלוס בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "Wendy Carlos: Biographical Notes". WendyCarlos.com.
  2. ^ Tucker, Mark S. (במאי 2007). "The Burden of Faltering Genius". Perfect Sound Forever. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 3 Sonic Seasonings (Media notes). Columbia Records. 1972. KG 31234.
  4. ^ 1 2 3 4 5 6 Bell, Arthur (במאי 1979). "Playboy Interview: Wendy/Walter Carlos". Playboy Enterprises. 26 (5). {{cite journal}}: (עזרה)
  5. ^ Stewart Brand, ed. (ביוני 1971). The Last Whole Earth Catalog. pp. 330–331. ISBN 0-394-70459-2. Most of the "mini" versions are simply cash-in-on ignorance rip-offs, including the Mini-Moog (choke) and the Muse, and the Putney, (I've tried these toys, too) although maybe these do serve a purpose, to groups as "local color" items of the right fashionable kind. {{cite book}}: (עזרה)
  6. ^ Holmes, Thom (2008). Electronic and Experimental Music: Technology, Music, and Culture. New York: Routledge. p. 218.
  7. ^ "Walter Carlos – Moog 900 Series – Electronic Music Systems". discogs.com.
  8. ^ Barbrick, Greg. "Book Review: Keyboard Presents Synth Gods". Seattle Post-Intellegencer. Switched On Bach almost single-handedly revolutionized the public's perception of synthesizers...
  9. ^ ונדי קרלוס, Rachel Elkind-Tourre, WendyCarlos.com, ‏17 ביולי 2001 (באנגלית)
  10. ^ Walter Switched-On Bach Chart History, Billboard
  11. ^ Bush, John. "Sonic Seasonings". All Music.
  12. ^ 16 בפברואר 1974 מהדורה של מגזין בילבורד, עמוד 27.
  13. ^ Digital Moonscapes, wendycarlos.com (באנגלית)
  14. ^ Carlos, Wendy (1986). "Tuning:At the Crossroads". Computer Music Journal. 11 (1): 29–43. doi:10.2307/3680176. JSTOR 3680176.
  15. ^ Miller, Chuck (23 בינואר 2004). "Wendy Carlos: In the Moog" (PDF). Goldmine (613 ed.). pp. 47–48. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ "Grammy Awards 1989". Awards & Shows.
  17. ^ Tales of Heaven and Hell, wendycarlos.com (באנגלית)
  18. ^ "Composer Changes More Than Tune". 2 באפריל 1979. p. 65. ISSN 0028-7369. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ 1 2 Reed, Susan. "After a Sex Change and Several Eclipses, Wendy Carlos Treads a New Digital Moonscape". People (1 ed.).
  20. ^ "Solar Eclipse Images". Solar Data Analysis Center at NASA Goddard Space Flight Center.
  21. ^ Carlos, Wendy. "The Wendy Carlos Total Solar Eclipse Page". wendycarlos.com.
  22. ^ "APOD: 2002 December 13 – The Crown of the Sun". apod.nasa.gov. נבדק ב-26 בפברואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ "NASA – Eclipse Photography". eclipse.gsfc.nasa.gov.
  24. ^ "A New Sun Born in Computer Wears the Right Look for Eclipse". nasa.gov. 7 ביוני 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ https://web.archive.org/web/20150328202720/http://www.highbeam.com/doc/1P2-18707545.html
  26. ^ "Grammy Award Winners". grammy.com.
  27. ^ "Blood, Sweat and Tears beat out Beatles, Cash". Beaver Country Times. UPI. 13 במרץ 1970. {{cite news}}: (עזרה)
  28. ^ "Wendy Carlos receives the 2005 SEAMUS Lifetime Achievement Award". seamusonline.org. 15 באפריל 2005. אורכב מ-המקור ב-26 בינואר 2006. {{cite web}}: (עזרה) ((Summary בארכיון Wayback Machine (אורכב 30.01.2006))).