ונסן קאסל

ונסן קאסל (בצרפתית: Vincent Cassel; נולד ב-23 בנובמבר 1966 בפריז, צרפת) הוא שחקן קולנוע צרפתי זוכה פרס סזאר, ידוע בתפקידיו בסרטים "אחוות הזאבים", "אושן 12", "מחיר הבגידה", "סימנים של כבוד" ו"ברבור שחור".

ונסן קאסל
Vincent Crochon

לידה	23 בנובמבר 1966 (בן 57) הרובע החמישה-עשר של פריז, צרפת
שם לידה	Vincent Georges Pierre Crochon
מדינה	צרפת
תקופת הפעילות	מ-1987
בן או בת זוג	מוניקה בלוצ'י (2 באוגוסט 1999–26 באוגוסט 2013) טינה קונאקיי (24 באוגוסט 2018–אוגוסט 2023)
צאצאים	Deva Cassel, Léonie Cassel
מספר צאצאים	3
פרסים והוקרה	Sitges Grand Honorary Award (2010) פרס סזאר לשחקן הטוב ביותר (2009) פרס לומייר מסדר ההצטיינות הלאומי אבירות במסדר ההצטיינות הלאומי
פרופיל ב-IMDb

ונסן קאסל, 2009

ביוגרפיה

קאסל נולד בפריז בשם ונסן קרושון (Crochon) לעיתונאית סבין ליטקיו ולשחקן ז'אן פייר קאסל. לקאסל אח בשם מתיאס, ראפר בעל להקה בשם "Rockin' Squat", ואחות בשם ססיל, גם היא שחקנית קולנוע.

קאסל נישא בשנת 1999 לשחקנית ודוגמנית האיטלקייה מוניקה בלוצ'י, שאיתה הופיע במספר סרטים צרפתיים: "אחוות הזאבים", "דוברמן" ו"בלתי הפיך", הזוג הכיר בשנת 1996 על סט הסרט "הדירה". לזוג שתי בנות. ב 2013 הזוג התגרש. ב 2018 נישא לטינה קונאקיי.

קריירת משחק

תפקידו הראשון של קאסל בקולנוע הצרפתי היה ב-1995 בדרמת הפשע "השנאה". בסרט גילם קאסל את וינץ, צעיר יהודי היוצא עם חבריו סעיד ואיבֶּר למסע לילי שבמהלכו הם נתפסים בידי המשטרה, מאחרים את הרכבת האחרונה חזרה לביתם בפרבר, מנסים ללא הצלחה לגנוב מכונית ומתעמתים עם כנופיית גלוחי ראש. סרטים צרפתיים נוספים בהם הופיע קאסל היו "הדירה" שם גילם את מקס, איש עסקים מצליח שנקלע למשולש רומנטי והמותחן האלים "דוברמן" שבו משחק קאסל את דוברמן, מנהיג כנופיה שעוסקת בשוד בנקים.

את הופעתו הראשונה בהוליווד עשה קאסל בשנת 1998 בדרמה הביוגרפית "אליזבת", בסרט גילם קאסל את דמותו של אנרי השלישי, מלך צרפת. ב-1999 הופיע קאסל בסרטו של לוק בסון "ז'אן ד'ארק" בתור ז'יל דה רה, אביר צרפתי היוצא יחד עם ז'אן ד'ארק (מילה יובוביץ') להילחם בכיבוש האנגלי בתחילת המאה ה-14.

בשנת 2000 שיחק קאסל במותחן הפעולה "נהרות הארגמן", בסרט הופיע קאסל כשוטר צעיר ובודד בשם מקס בעל חושים חדים שהיה בעברו גנב מכוניות. הוא חוקר השחתת קברים לילית בידי חבורת מגולחי ראש, ובעיקר את חילול קברו של ילד קטן שנעלם לפני 20 שנה.

בשנת 2001 הופיע קאסל בפנטזיית האימה הצרפתית "אחוות הזאבים", בסרט הופיע קאסל כז'אן פרנסיס דה מורנז'יאס שנשלח על ידי מלך צרפת במטרה להרוג חיה נוראית שמטרידה את ההרים בדרום מערב צרפת. כן השתתף במותחן הקומי "על שפתיי" בו הוא מגלם את פול אנז'לי, עוזרה החדש של קלרה, עובדת כמזכירה בחברה גדולה, אותה מגלמת השחקנית עמנואל דבו. קאסל דיבב את רובין הוד בקומדיית האנימציה "שרק".

ב-2002 שיחק קאסל בדרמת הפעולה האלימה "בלתי הפיך", בסרט גילם את מרכוס, חברה של בחורה בשם אלכס (מוניקה בלוצ'י). כאשר אלכס נאנסת בידי סרסור יוצא מרכוס ביחד עם בעלה לשעבר של אלכס על מנת לנקום. ב-2004 השתתף קאסל בסרט ההמשך לקומדיית הפשע של סטיבן סודרברג "אושן 12", בסרט הופיע כפרנסואה טולור, "שועל הלילה", גנב רב פעלים המשתמש ביכולותיו הפיזיות. ב-2005 הופיע קאסל במותחן "מחיר הבגידה" בתור הנבל פיליפ לארוש, שודד סאדיסט שפועל עם אישה בשם ג'יין/לוסינדה (ג'ניפר אניסטון) הנראית תמימה לחלוטין אך מתבררת כמפתת עשירים סדרתית.

בשנת 2007 לוהק קאסל לתפקיד ראשי בדרמת הפשע של דייוויד קרוננברג "סימנים של כבוד", בסרט מגלם את דמותו של קיריל בנו קצר הרוח של סמיון, בוס המאפיה הרוסית בלונדון. כמו כן שיחק קאסל בסרט השלישי בסדרת סרטי הפשע של סטיבן סודרברג "אושן 13". בסרט חוזר קאסל לגלם את פרנציוס טולור "שועל הלילה" ומחליט לשתף פעולה עם טרי בנדיקט (אנדי גרסיה). בשנת 2008 אחרי שהיה מועמד שלוש פעמים, זכה קאסל בפרס סזאר על תפקידו בדרמת הפשע הביוגרפית המורכבת משני חלקים "אויב הציבור מספר 1". בסרט גילם קאסל את ז'אק מרין אויב הציבור מספר 1 בצרפת של שנות השבעים. במשך קרוב לשני עשורים, היה מרין עבריין בלתי ניתן לעצירה, הוא שדד בנקים, פרץ לבתים חטף אנשים וברח בכל הזדמנות שהייתה לו מבתי הכלא. כמו כן זכה על הופעתו בפרס לומייר. ב-2010 כיכב בדרמה של דארן ארונופסקי "ברבור שחור" בתור המנהל האומנותי של להקת המחול "ניו יורק סיטי בלט" תומא לֶרואה.

בשנת 2016 שיחק לצד מריון קוטיאר בסרט "זה רק סוף העולם" של הבמאי הקנדי קסבייה דולן.

פילמוגרפיה

ונסן קאסל בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו, 2008

• שנאה (1995)
• ג'פרסון בפריז (1995)
• הדירה (1996)
• דוברמן (1997)
• אליזבת' (1998)
• ז'אן ד'ארק (1999)
• מלון פרדיסו (1999)
• נהרות הארגמן (2000)
• אחוות הזאבים (2001)
• שרק (2001)
• משחקים מפתים (2001)
• על שפתיי (2001)
• בלתי הפיך (2002)
• שבועת השחקנים (2003)
• בלוברי (2004)
• אושן 12 (2004)
• מחיר הבגידה (2005)
• שטן (2006)
• אושן 13 (2007)
• סימנים של כבוד (2007)
• אויב הציבור מספר 1 (2008)
• אויב הציבור מספר 1 חלק 2 (2008)
• Adrift‏ (2009)
• ברבור שחור (2010)
• טראנס (2013)
• היפה והחיה (2014)
• מלך שלי (2015)
• ילד 44 (2015)
• אגדת האגדות (2015)
• ג'ייסון בורן (2016)
• זה רק סוף העולם (2016)
• שבעה ימים באנטבה (2018)
• תיק נעדר (2018)
• קיסר פריז (2018)
• יוצאים מן הכלל (2019)
• מתחת למים (2020)
• עם חברים כאלה (2022)
• שלושת המוסקטרים: ד'ארטניאן (2023)
• שלושת המוסקטרים: מיליידי (2023)
• אסטריקס ואובליקס: הממלכה התיכונה (2023)
• The Shrouds‏ (TBA)

טלוויזיה

• פיאסקו (אנ') (2024)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ונסן קאסל בוויקישיתוף

• ונסן קאסל, ברשת החברתית פייסבוק
• ונסן קאסל, ברשת החברתית אינסטגרם
• ונסן קאסל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• ונסן קאסל, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
• ונסן קאסל, באתר AllMovie (באנגלית)
• ונסן קאסל, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• ונסן קאסל, באתר Metacritic (באנגלית)
• ונסן קאסל, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• ונסן קאסל, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• ונסן קאסל, באתר Discogs (באנגלית)
• ונסן קאסל, באתר Genius

• אמיר קמינר, "אני לא ממש משתגע על MeToo", באתר ynet, 26 בספטמבר 2018