וראפאמיל

תרכובת

וראפאמיל (Verapamil) ממשפחת חוסמי תעלות סידן היא תרופה ותיקה שיצאה לשוק בשנות ה-60, אך השימוש הגובר בה החל בסוף שנות ה-70. היא משמשת בעיקר בתחום של מחלות הקשורות למערכת כלי הדם והלב[1].

וראפאמיל
שם IUPAC
(RS)-2-(3,4-dimethoxyphenyl)-5-{[2-(3,4-dimethoxyphenyl)ethyl]-
(methyl)amino}-2-prop-2-ylpentanenitrile
שמות מסחריים בישראל
Ikacor, Ikapress, Veracor, Verapress
נתונים כימיים
כתיב כימי C27H38N2O4 
מסה מולרית 454.283158 יחידת מסה אטומית מאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
נתונים פרמוקוקינטיים
זמינות ביולוגית ספיגה מלאה אבל בשל פירוק אנזימטי, הזמינות הביולוגית במתן פומי היא עד 35%.
מטבוליזם עוברת מטאבוליזם על ידי מספר אנזימים ובהם CYP1A2,2B6,2C9,3A4, P-glycoprotein
זמן מחצית חיים 3-7 שעות
הפרשה כלייתית (בעיקר מטאבוליטים) ו-16% מופרש בצואה
בטיחות
מעמד חוקי תרופה המחייבת מרשם
קטגוריית סיכון בהריון קטגוריית סיכון C עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהים
קוד ACT C08DA01 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר CAS 52-53-9
PubChem 2520
ChemSpider 2425
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

וראפאמיל ניתנת לטיפול במגוון מצבים כולל: הפרעות קצב (פרפור על חדרי/ פרפור פרוזדורים), יתר לחץ דם ותעוקת לב (אנגינה פקטוריס). כמו כן, היא ניתנת למניעת כאב ראש מקבצי[2], אך זוהי איננה התוויה מאושרת של התרופה. שימוש מעניין נוסף לווראפאמיל הוא במחלת פיירוני, בה היא מוזרקת ישירות לנגע הצלקת בפין.[3] למרות יכולתה של וראפאמיל להוריד את לחץ הדם, כיום היא איננה נחשבת לתרופת בחירה בטיפול ביתר לחץ דם אבל היא יכולה להתאים במצבים של הפרעות קצב המלוות ביתר לחץ דם.


מנגנון הפעולה עריכה

תעלות סידן מסוג L מבוטאות בשריר החלק של כלי הדם ובשריר הלב. חוסמי תעלות סידן חוסמות את התעלות וגורמות להרחבת השריר. וראפאמיל פועלת בעיקר על הלב ובכך היא פחות יעילה בהרחבת כלי הדם. בפעילותה על הלב היא מפחיתה את מערכת ההולכה של הלב (ב-AV node) ויש לה פעילות המפחיתה את כיווץ שריר הלב (אפקט אינוטרופי שלילי) ופעילות המפחיתה את קצב הלב (אפקט כרונוטרופי שלילי).

התוויות עריכה

וראפאמיל מותווית בישראל ליתר לחץ דם, הפרעות קצב ותעוקת חזה.

התוויות נגד עריכה

אין להשתמש בתרופה במקרה של אי ספיקת לב ובמצבים שונים המאופיינים בחסימת ההולכה בלב (כגון מצבים של חסימת AV).

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא וראפאמיל בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Singh BN et al. Verapamil: a review of its pharmacological properties and therapeutic use. Drugs. 1978 Mar;15(3):169-97
  2. ^ Weaver-Agostoni J. Cluster headache. Am Fam Physician. 2013 Jul 15;88(2):122-8
  3. ^ אבי שטיין ויורם דקל. והיה העקוב למישור? עקמת הפין. הרפואה: כרך 151(11), 2012

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.