ז'אן דילמן, רחוב דו קומרס 23, בריסל 1080
ז'אן דילמן, רחוב דו קומרס 23, בריסל 1080 (בצרפתית: Jeanne Dielman, 23 Commerce Quay, 1080 Brussel) הוא סרט קולנוע ניסיוני בלגי משנת 1975, בבימויה של במאית הקולנוע הבלגית היהודייה שנטל אקרמן. הסרט ידוע בשל השפה הקולנועית ה"יבשה" שלו, המנוגדת למוסכמות השפה הקולנועית ההוליוודית הקלאסית: המצלמה נייחת, השוטים ארוכים, והאווירה מונוטונית ומנוכרת.[1]
 | |
| בימוי |
שנטל אקרמן  |
|---|---|
| הופק בידי |
Guy Cavagnac |
| תסריט |
שנטל אקרמן |
| שחקנים ראשיים |
דלפין סייריג Jan Decorte שנטל אקרמן Jacques Doniol-Valcroze Henri Storck |
| צילום |
Babette Mangolte |
| מדינה |
בלגיה |
| חברה מפיצה |
Cirko Film, נטפליקס, קריטריון קולקשן |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה |
14 במאי 1975 |
| משך הקרנה |
201 דק' |
| שפת הסרט |
צרפתית |
| סוגה |
סרט אמנותי, סרט דרמה |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
עלילה עריכה
ז'אן דילמן (דלפין סריז') היא אלמנה המגדלת בן מתבגר. לפרנסתה היא עוסקת בשמרטפות וכן מקבלת לקוחות זנות בביתה. הסרט מתאר את שגרת חייה במשך שלושה ימים: בישול, ניקיון, גידול בנה, וקיום יחסי מין עם לקוחות גברים. בדומה לפעילויותיה האחרות, שירותי המין הם חלק מהשיגרה שהיא מבצעת בכל יום באופן מכני ומשעמם. ביום השני, שגרתה של ז'אן מתחילה להתפרק בעדינות, כשהיא מפילה כפית שטופה ומבשלת יתר על המידה את תפוחי האדמה שהיא מתכוננת לארוחת ערב. שינויים קלים אלו מכינים את הקרקע לקראת השיא המתרחש ביום השלישי, בו היא רוצחת לקוח בעזרת מספריים.
ביקורת והשפעה עריכה
כאשר יצא לאקרנים, הסרט כונה על ידי ה"ניו יורק טיימס" "יצירת המופת הראשונה של הנשיות בהיסטוריה של הקולנוע" (“the first masterpiece of the feminine in the history of the cinema”).[2] הסרט דורג במקום ה-19 ברשימת מאה הסרטים הטובים של המאה של וילג' ווייס.[3] ב-2019 דירג ה-BBC את הסרט במקום השלישי ברשימת מאה הסרטים הטובים ביותר שבוימו בידי נשים.[4]
הסרט השפיע על יוצרים רבים, ביניהם קרן ידעיה, שבסרטה "אור" עסקה במוטיב דומה ובמיז-אנ-סצנה דומה.
הסרט זכה למחוות בידי חובבי קולנוע רבים ואפילו לגרסאות פארודיות, בין היתר על ידי סטודנטים מהחוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב.[5] כשבשנת 2009 יצא הסרט במהדורת DVD מהודרת של חברת קריטריון, הוזמנו הגולשים להעלות ליוטיוב סרטוני בישול בהשראת הסרט ולזכות בפרסים.[6][7]
בשנת 2022 הסרט נבחר במקום הראשון בסקר הסרטים הגדולים בכל הזמנים של סייט אנד סאונד.[8] בסקר שלחו אלפי מבקרי קולנוע רשימה לא מדורגת של עשרת הסרטים הגדולים ביותר. מבקרת הקולנוע יעל שוב הסבירה את הזכייה המפתיעה בכך שבסקר הקודם, ב-2012, הסרט זכה במיקום ה-35 והראשון של במאית, מבקרים שרצו לכלול סרט של אישה ברשימתם בחרו לשים בה את הסרט בעל הסיכוי הגבוה יותר.[9]
קישורים חיצוניים עריכה
"ז'אן דילמן, רחוב דו קומרס 23, בריסל 1080", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"ז'אן דילמן, רחוב דו קומרס 23, בריסל 1080", באתר נטפליקס
"ז'אן דילמן, רחוב דו קומרס 23, בריסל 1080", באתר AllMovie (באנגלית)
"ז'אן דילמן, רחוב דו קומרס 23, בריסל 1080", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"ז'אן דילמן, רחוב דו קומרס 23, בריסל 1080", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
נירית אנדרמן, ז'אן דילמאן, שנבחר לסרט הטוב ביותר בכל הזמנים, פשוט מתאר חיים רגילים של נשים בעולם כולו, באתר הארץ, 5 בדצמבר 2022
הערות שוליים עריכה
- ^ https://jff.org.il/he/movie/20597
- ^ https://muse.jhu.edu/article/620229/summary
- ^ Hoberman, J. (2001) [4 January 2000]. "100 Best Films of the 20th Century: Village Voice Critics' Poll". The Village Voice (reprint ed.). Reprinted by AMC. אורכב מ-המקור ב-31 במרץ 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ http://www.bbc.com/culture/story/20191125-the-100-greatest-films-directed-by-women-poll
- ^ Jeanne Dielman Parody + Interview with Chantal Akerman, נבדק ב-2022-04-28
- ^ Jeanne Dielman Cooking Video Contest, The Criterion Collection (באנגלית)
- ^ עידו רוזן, מתה יוצרת הקולנוע שנטל אקרמן, באתר ynet, 6 באוקטובר 2015
- ^ Nadia Khomami, Chantal Akerman first woman to top Sight and Sound’s greatest all-time films poll, הגרדיאן, 1 בדצמבר 2022
- ^ גבירותיי, מהפך: הפתעת ענק ברשימת הסרטים הטובים בכל הזמנים, יעל שוב באתר טיים אאוט.
