ז'ונאס סאווימבי
ז'ונאס מאליירו סאווימבי (בפורטוגזית: Jonas Malheiro Savimbi; 3 באוגוסט 1934 - 22 בפברואר 2002) היה מנהיג מורדים באנגולה שייסד את ארגון האיחוד לעצמאות מוחלטת של אנגולה (UNITA) ב-1966 ומילא חלק חשוב במלחמה הקרה. הארגון נלחם לעצמאות מפורטוגל ואחר כך נאבק בממשלת אנגולה המרקסיסטית.
 | |
| ז'ונאס סאווימבי | |
| לידה |
3 באוגוסט 1934 Moxico Province, אנגולה  |
|---|---|
| נהרג |
22 בפברואר 2002 (בגיל 67) Moxico Province, אנגולה |
| מדינה |
אנגולה |
| מקום קבורה |
לואנה |
| השכלה |
אוניברסיטת לוזאן |
| מפלגה |
האיחוד לעצמאות מוחלטת של אנגולה |
  | |
סאווימבי וארגונו נתמכו במאבקם נגד ממשלת אנגולה המרקסיסטית על ידי גורמים זרים רבים, בהם ארצות הברית. הממשלה שנגדה לחם נתמכה על ידי ברית המועצות, קובה וניקרגואה הסנדיניסטית. סאווימבי וארגונו היוו ציר במלחמה הקרה, בין גושי המערב והמזרח באנגולה, והוא נתפס כ"לוחם חופש" או "טרוריסט", כתלות בצד המגדיר[1].
ביוגרפיה עריכה
שנותיו המוקדמות עריכה
ז'ונאס סאווימבי נולד וגדל במחוז המרכזי הואמבו, שהיה לאחר מכן לבסיס כוחו המרכזי במלחמת האזרחים באנגולה, שהחלה לאחר שחרורה משלטון פורטוגל ב-1975. מלחמה זו הייתה עקובה מדם וממושכת, ועלתה בחייהם של כמיליון וחצי בני אדם.
סאווימבי למד בסין בשנות השישים, והושפע עמוקות מהטכניקות המאואיסטיות של לוחמת גרילה במספר חזיתות, שבחלק מהן מתבצעת מתקפה ובאחרות נסיגה. כמו מאו, גם סאווימבי העביר אוכלוסיות נרחבות של כפריים ממקום מושבם כחלק מהטקטיקה הצבאית שלו. תחילה ביקש עמדת כוח ב-MPLA המרקסיסטי, אך עד מהרה התנער מהמרקסיזם והשתלב ב-FNLA. לאחר שנתיים ב-FNLA, התפלג ממנו ב-1966 והקים, בסיוע סיני, את UNITA. הוא החל להיאבק בפורטוגזים, אך גם דאג לבצר את מעמדו מול ה-MPLA וה-FNLA ליום שלאחר עזיבת פורטוגל[2].
סאווימבי ניחן בכישורים אינטלקטואליים מרשימים ודיבר באופן שוטף בארבע שפות אירופאיות ושלוש אפריקאיות. נאומיו בפני קהל אמריקאי היו עשירים ולוו בציטוטים של פילוסופים ופוליטיקאים מערביים נודעים. הוא היה לאחד מהדוברים הקולניים ביותר נגד הקומוניזם בעולם השלישי, אך מבקריו רואים בכך ניסיון אמריקאי ריק לרוממו כאלטרנטיבה שלטונית באנגולה[2].
בעלי ברית בוושינגטון עריכה
מלחמתו של סאווימבי נגד השלטון המרקסיסטי באנגולה הייתה אחד הסכסוכים שהזינו את המלחמה הקרה. ארצות הברית וברית המועצות ראו בסכסך באנגולה נקודה חשובה במאזן הכוח העולמי. בשנת 1985 ארגן ג'ק אברמוף, יחד עם פוליטיקאים אמריקאים שמרנים אחרים, כנס בעיר בסיס הכוח של סאווימבי, ג'אמבה. לכנס הוזמנו מרבית מנהיגי הגרילה האנטי-קומוניסטים בעולם ובכללם מנהיג הקונטראס אדולפו קאלרו ומנהיג המוג'אהדין אבדורחים וורדאק מאפגניסטן. השפעת ארגונים שמרניים נוספים כ"Heritage Foundation" הצליחה בסופו של דבר, ומשטר רייגן הורה ל-CIA לצייד בנשק ולאמן את אנשי UNITA, מה שהאריך את הסכסוך באנגולה. בשנת 1986 הזמין הנשיא רייגן את סאווימבי לביקור בבית הלבן, ובסיום הביקור הכריז כי ניצחון UNITA באנגולה "יהיה ניצחון שיחשמל את העולם". לאחר שנתיים נוספות של מלחמת אזרחים עקובה מדם באנגולה, שב סאווימבי לארצות הברית ונאם ב-30 ביוני 1988 בפני חברי ה"Heritage Foundation" באמרו "אני מרגיש ששבתי הביתה. אנו יודעים כי הצלחתנו כאן בוושינגטון בדחיית תיקון קלארק והבטחת עזרה אמריקאית למטרותינו קשורה קשר עמוק למאמציכם. מוסד זה היה למקור תמיכה חשוב ומנהיגות UNITA יודעת זאת, כמו גם אנגולה כולה"[1].
הצלחותיו הצבאיות עריכה
לאחר שהבטיח את תמיכת הגורמים השמרניים בארצות הברית, ונסתייע בנשק ואימון רב שהוזרמו אליו בחסותם, החל סאווימבי זוכה בניצחונות חשובים רבים על כוחות הממשלה בסוף שנות השמונים ותחילת התשעים, עת מוסקבה והוואנה שקלו מחדש את מידת מעורבתן באנגולה בשל אבדותיהן. בשיא כוחו שלט סאווימבי בכמעט מחצית שטחה של אנגולה, והחל משגר מתקפות כנגד לואנדה הבירה. מצב זה גרם להעלאת נושא אנגולה בפגישות בין מיכאיל גורבצ'וב ורונלד רייגן מספר פעמים.
בלחצו של סאווימבי נכנסה ממשלת אנגולה לשיחת שביתת נשק עם UNITA. במאי 1991 נפגש סאווימבי לשיחות שלום עם נשיא אנגולה ז'וזה אדוארדו דוש סנטוש בליסבון, פורטוגל וחתם על הסכם להפסקת למלחמת האזרחים. לפי ההסכם, יוכרז על הפסקת אש מיידית, שתהיה בפיקוח בינלאומי, ובסוף 1992 יתקיימו בחירות חופשיות ורב־מפלגתיות. בטקס החתימה, במשכן משרד החוץ בפורטוגל, השתתפו מזכיר המדינה האמריקני, ג'יימס בייקר, ושר החוץ הסובייטי, אלכסנדר בסמרטניך, שממשלותיהם התחייבו להפסיק את הסיוע למורדים ולממשלה. כמו כן נכחו בטקס החתימה מזכ״ל האו״ם וראש ממשלת פורטוגל[3].
אנגולה ערכה בחירות לנשיאות בשנת 1992. בסיבוב הראשון קיבל דוש סנטוש רשמית 49.57% מהקולות סאווימבי זכה ב-40.6%. סאווימבי אמר שהבחירות לא היו חופשיות ולא הוגנות וסירב להשתתף בסיבוב השני. עם זאת, משקיפים בינלאומיים אישרו כי הבחירות היו ברובן חופשיות והוגנות. סאווימבי, יחד עם שמונה מפלגות אופוזיציה ומשקיפים רבים אחרים בבחירות, אמרו שהבחירות לא היו חופשיות ולא הוגנות. ה-MPLA טבח יותר מעשרת אלפים מצביעי UNITA ברחבי המדינה, תוך מספר ימים, במה שהיה ידוע בשם טבח ליל כל הקדושים. UNITA חידשה את מלחמת הגרילה שלה[4], וכבשה חמש מתוך שמונה עשרה בירות המחוז של אנגולה. סאווימבי חזר לפעולה אלימה באמצעות כספים שגייס. אחד ממקורותיו החשובים היה תאגיד היהלומים דה בירס שקנה ממנו יהלומים בשווי של 500–800 מיליון דולר שנכרו באופן בלתי חוקי באזורי שליטתו בשנים 1992–1993[5]. בשנת 1994 חתמה UNITA על הסכמי שלום חדשים אך סאווימבי סירב לתפקיד סגן הנשיא וחידש את הלחימה ב-1998[6].
ביוני 1990 טענה ממשלת אנגולה כי מדינת ישראל, סייע לסאווימבי ולמורדים, בתוכנית להפיל את השלטון[7], אולם שנתיים אחר כך אמר יועץ הנשיא בריאיון עיתונאי כי ישראל חתמה על הסכם עם אנגולה לאספקת נשק, תמורת יהלומים[8].
מותו עריכה
ב-22 בפברואר 2002 נהרג סאווימבי בקרב עם חיילי ממשלת אנגולה (שנעזרו, על פי מספר מקורות, ביחידות מיוחדות ישראליות ודרום-אפריקאיות). הוא נפצע מ-15 קליעים ומת מפצעיו. מכיוון שהצליח להתחמק מאינספור ניסיונות התנקשות בעבר, רק תמונות של גופתו המנוקבת שהוצגו בטלוויזיה ואישור מחלקת המדינה האמריקאית הניחו את דעת הקהל באנגולה כי אכן סאווימבי נהרג[2]. שישה שבועות לאחר מותו נחתם הסכם הפסקת אש בין UNITA ל-MPLA[9].
קישורים חיצוניים עריכה
- ז'ונאס סאווימבי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ז'ונאס סאווימבי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- אביבה אבירם, האיש של ואשינגטון שהחריב את אנגולה, באתר הארץ, 27 בפברואר 2002
- הנדלסבלאט, האם רואים באופק את סיומה של מלחמת האזרחים באנגולה?, באתר גלובס, 13 במרץ 2002
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 27 שנים של מלחמת אזרחים, באתר הארץ, 5 באפריל 2002
- ^ 1 2 3 יואב קרני, וושינגטון, קפד ראשו, נוסח אנגולה, באתר גלובס, 24 במרץ 2002
- ^ סי"צ, הסתיימה מלחמת האזרחים באנגולה, בדרך לדמוקרטיה, חדשות, 2 ביוני 1991
- ^ רויטרס, 19 הרוגים ו־31 פצועים בהפגזות המורדים באנגולה, חדשות, 20 באוגוסט 1993
- ^ שלומית לן, על יהלומים נקיים ומלוכלכים - סיפור אנגולה, באתר גלובס, 4 באוקטובר 2000
הדס מנור, יהלומים נקיים מדם, באתר גלובס, 7 באפריל 2005 - ^ ניצן הורוביץ, המורדים מציעים תוכנית שלום, ובינתיים טובחים באזרחים, באתר הארץ, 29 באוגוסט 2001
- ^ סי"צ, אנגולה טוענת: ישראל וארה״ב תכננו להפיל את הנשיא, חדשות, 3 ביוני 1990
תמר גולן, אנגולה -"קולונל" ישראלי מאושם שתיכנן את חיסול הנשיא, מעריב, 3 ביוני 1990 - ^ יגאל לביב, "ישראל מספקת לאנגולה נשק תמורת יהלומים", חדשות, 21 במאי 1992
- ^ יוסי מלמן, נחתם הסכם שלום בין המורדים לממשלה באנגולה, באתר הארץ, 5 באפריל 2002