ז'יל מאסנה
ז'יל מאסנה (בצרפתית: Jules Massenet; 12 במאי 1842 – 13 באוגוסט 1912) היה מלחין אופרה צרפתי.
.jpg) | |
| לידה |
12 במאי 1842 Montaud, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
13 באוגוסט 1912 (בגיל 70) פריז, צרפת |
| שם לידה |
Jules Émile Frédéric Massenet |
| מקום קבורה |
cemetery in Égreville |
| מוקד פעילות |
צרפת |
| מקום לימודים |
הקונסרבטואר של פריז, אוניברסיטת סן לואי |
| סוגה |
אופרה, אופרטה, מוזיקת ליווי, אורטוריה, מוזיקה קלאסית, בלט |
| שפה מועדפת |
צרפתית |
| כלי נגינה |
עוגב |
| בן או בת זוג |
Ninon de Gressy (1866–ערך בלתי־ידוע) |
| צאצאים |
ג'ולייט מאסנה |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
| חתימה |
 |
  | |
קורות חייו עריכה
מאסנה החל לנגן בגיל צעיר. בגיל 18 החל את לימודיו בקונסרבטוריון בפריז אותם סיים בהצטיינות. בשנת 1862 זכה על יצירה מוזיקלית מקהלתית שחיבר בפרס רומא היוקרתי, שאיפשר לו לגור ברומא 3 שנים. משחזר לפריז הצליח בעזרת ידידים להעלות כמה אופרות שכתב בשהותו ברומא, אך ההצגות לא זכו להצלחה מיוחדת. עם העלאת האופרה "הורדוס" בשנת 1881 זכה מאסנה בפרסומו ככותב מצליח. ב-1878 נתמנה לפרופסור לקומפוזיציה בקונסרבטוריון של פריז, ובמשרה זו החזיק עד מותו.
יצירתו עריכה
מאסנה חיבר 27 אופרות, 3 באלטים, 7 סוויטות תזמורתיות, אורטוריות, קנטטות, מוזיקה קאמרית, רקוויאם, ושירים.
מאסנה היה מפורסם מאוד בצרפת במחצית השנייה של המאה ה-19. רוב האופרות שלו נשכחו. אלה ששרדו את מבחן הזמן הן:
הקטעים התזמורתיים המפורסמים של מאסנה הם:
- הרהורים לכינור ותזמורת, מתוך האופרה תאיס.
- אראגונז מתוך האופרה אל סיד.
קישורים חיצוניים עריכה
ז'יל מאסנה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ז'יל מאסנה, באתר ספוטיפיי
ז'יל מאסנה, באתר AllMusic (באנגלית)
ז'יל מאסנה, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ז'יל מאסנה, באתר Discogs (באנגלית)
ז'יל מאסנה, באתר Songkick (באנגלית)- ז'יל מאסנה, דף שער בספרייה הלאומית
- ז'יל מאסנה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי ז'יל מאסנה בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- ז'יל מאסנה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
.svg){kind=logo}
