זאבול
זאבול (בפרסית/דארי/פשטו: زابل) הוא אחד מתוך 34 מחוזות אפגניסטן. בשנת 1963 נוצר המחוז כפיצול של המחוז השכן קנדהאר וגבולותיו לא השתנו מאז. גודלו של המחוז 17,343 קילומטר רבוע. רוב אוכלוסייתו של מחוז זאבול המונה 289,300 איש אינה חיה באזורים עירוניים אלא בשטחים הכפריים. למחוז גבול בינלאומי עם הרפובליקה האסלאמית של פקיסטן מדרום-מזרח. המחוז ממוקם על אזור היסטורי, גאוגרפי ותרבותי בשם זאבולסתאן (בפרסית: زابلستان).
 | |
| עצי שקד במחוז זאבול | |
| מדינה |
 אפגניסטן |
|---|---|
| חבל ארץ | זאבולסתאן |
| מושל | ביסמאללה אפגמאל |
| בירת המחוז | קלאת-י ח'לג'י |
| שפה רשמית |
פשטו  |
| שטח | 17,343 קמ"ר |
| גובה | 1,852 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ במחוז | 304,100 (2021) |
| קואורדינטות | 32°06′N 67°06′E / 32.1°N 67.1°E |
| אזור זמן | UTC+4:30 |
  | |
נתונים כלליים עריכה
גאוגרפיה עריכה
מחוז זאבול ממוקם בדרום אפגניסטן; זאבול גובל בפקיסטן ובקנדהאר בדרום ובמערב, במחוז אורוזגאן בצפון-מערב, במחוז ע'זני ובמחוז פכתיכא במזרח. הטופוגרפיה מאופיינת על ידי שטח הררי וצחיח בצפון ובמזרח ושטח מישורי ומדברי מדרום ובמערב. מקורות המים המרכזיים במחוז הם הנהרות ארגנדאב וטרנק הזורמים לאורכו מעבר רכס ההרים הינדו-כוש מצפון-מזרח.
אוכלוסייה עריכה
האוכלוסייה של המחוז המונה למעלה מ-300 אלף איש מורכבת בעיקר מהעם הפשטוני, המפוזר ברחבי כ-2,500 כפרים מרוחקים על גבי המחוז כולו. קבוצות השבטים העיקריות כוללות את טוקי והוטכ (שבטו של מוחמד עומאר), כמו גם את שבטי גילזאי, נורזאי ודוראני (שבטם של שליטי האימפריה הדוראנית). המקצועות העיקריים בזאבול הם חקלאות וגידול בעלי חיים. ישנם 600 פרויקטים ותשתיות למען סיוע ופיתוח מחוזי המתוכננים באזור עם מעל 30 מיליון דולר אמריקני בעלויות מתוכננות.
טליבאן עריכה
למרות הטענות הרשמיות של הממשלה האפגנית בקאבול כי התמיכה בטליבאן חלשה או נאלצת בכפייה באזור המחוז, ישנה תמיכה חזקה, בייחוד מצד היישובים הכפריים ברחבי המחוז. מראיון של רדיו אירופה החופשית עם תושב קלאת, בירת המחוז המונה 45,000 איש נאמר בפי התושב כי: ”אני לא תומך בטליבאן, כי הם מכשול בדרך להתקדמות ולפיתוח, אבל לאנשים באזורים כפריים אין ברירה. יש עוני ואין עבודה, אז אנשים מצטרפים לטאליבן.” פאיז מוחמד אחמדזאי, פעיל אזרחי בקלאת, טען כי המחוז נשכח על ידי הממשלה, שלטענתו מיקדה את מאמציה הצבאיים וההתפתחותיים במחוזות שכנים גדולים ואסטרטגיים יותר כמו קנדהאר, אורוזגן והלמנד. לדברו: ”בהשוואה לאותם מחוזות, התקדמנו כאן מעט מאוד, הממשלה לא הקדישה תשומת לב לזאבול, ולכן אנשים פונים לטאליבן.”[1] זאבול חשובה מבחינה אסטרטגית לטליבאן שכן היא עוברת בדרך קישור בין מחוזות גדולים כגון ע'זני, קנדהאר ואחרים, אך גם משום שהיא משמשת אסטרטגית לתנועת כוחות אל תוך מרכז המדינה ואל הבירה קאבול.
מחוז זאבול נחשב ל"מעוז הטליבאן" בדרום אפגניסטן. במחוז ישנה נוכחות חלשה של ממשלת אפגניסטן, המוגבלת לעיר הבירה, בעוד שרוב האוכלוסייה מתגוררת כאמור בכפרים הרבים המפוזרים. מלבד מורדי הטליבאן המקומיים, על פי הדיווחים לוחמי ארגוני מורדים ובדלנים שונים פעילים בכמה נפות במחוז. שמונה נפות מתוך המחוז מסווגות כחלוקות בין כוחות הממשלה לגופים שונים, מחוז הבירה קלאת נמצא תחת שליטה יציבה של הממשלה האפגנית, וישנן שתי נפות הנמצאות תחת שליטה מלאה של הטליבאן. 117 תקריות הקשורות למורדים דווחו בתקופת ינואר 2018 – פברואר 2019 (ממוצע של 2 תקריות בשבוע).
דוגמאות לתקריות כוללות פשיטות ליליות ותקיפות אוויריות. מורדי הטליבאן ביצעו פעילויות הקשורות לטרור כמו ירי ופיגועי התאבדות בכמה נפות ברחבי המחוז. יתר על כן, דווח כי אירועים ביטחוניים הקשורים לסכסוך כגון קבוצות חמושות בלתי חוקיות שתוקפות עמדות של המשטרה ומפוצצות מטעני חבלה התרחשו לאורך כמה קטעי כביש מהירים במחוז. התקפות אוויריות של כוחות ארצות הברית התרחשו גם כן והרגו את מנהיגי ומפקדי הטליבאן, בהם נהרג בשנת 2015 המושל המחוזי מטעם הטליבאן. תועדו 293 נפגעים אזרחיים (57 הרוגים ו-236 פצועים) בשנת 2018, המייצגים 79 קורבנות אזרחיים לכל 100,000 תושבים. זו ירידה של 12% בהשוואה לשנת 2017. הגורמים העיקריים לנפגעים אזרחיים היו פיגועים באזורים מיושבים, ואחריהם הטלת מטעני חבלה ומוקשים. בתקופה שבין 1 בינואר 2018 – 28 בפברואר 2019 נעקרו 902 אנשים מהמחוז.
חלוקה מנהלית עריכה
מחוזות אפגניסטן מחולקות ליחידות שלטוניות בשם "נפות", להלן הנפות של מחוז זאבול ואוכלוסייתן.
- ארגנדאב – 31,700
- אתגר – 8,400
- דאיכופן – 38,300
- קאקאר – 23,400
- מזנה – 13,400
- בכר חדש – 18,300
- קלאת – 34,300
- שאה ג'וי – 56,800
- שאהמולזאי – 25,100
- שינקאי – 22,900
- טרנק אאו ג'לדאק – 16,700
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ The Forgotten Afghan Province That Is A Key Taliban Stronghold, Radio Free Europe