זה

זה (באנגלית: It) הוא ספר אימה משנת 1986 מאת סטיבן קינג. זהו ספרו ה-22 של קינג, וה-18 שכתב בשמו האמיתי. הספר מתאר את חוויותיהם של שבעה ילדים בעיירה הדמיונית דרי שבמדינת מיין, אשר נרדפים על ידי ישות שמתחזה לפחדים הכמוסים של קורבנותיה, על מנת לצוד אותם ביעילות. הישות שנקראת "זה", בפי הילדים, מציגה עצמה לרוב בצורה של ליצן, כדי לגשת בקלות לקורבנות המועדפים עליה, ילדים.

זה
It

מידע כללי
מאת	סטיבן קינג
שפת המקור	אנגלית
סוגה	רומן
מקום התרחשות	דרי
הוצאה
הוצאה	Qanun
הוצאה בשפת המקור	Viking press
תאריך הוצאה	1986
מספר עמודים	991
הוצאה בעברית
הוצאה	מודן
סדרה
ספר קודם	הקמיע
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית	001212796

הסיפור מוצג בשני צירי זמן, האחד ב-1958, בו הילדים נתקלים לראשונה ב"זה" ויוצאים להילחם בו, וציר השני ב-1985, 27 שנה אחרי ההתקלות הראשונה שלהם עם "זה", הילדים כולם הפכו למבוגרים שלרוב חיים מחוץ לדרי. הסיפור משלב בין שני צירי הזמן וקופץ אחורה וקדימה, ובכך מדגיש את השינויים הרבים שעברו על הילדים, וכיצד הם התפתחו וגדלו. הספר מציג את נושאים, שיעסיקו את קינג רבות בספריו הבאים: כוחו של הזיכרון, טראומות ילדות וההדהוד שלהם בחיי הבוגר, הכיעור שאורב בתוך מראית העין של עיירה מנומנמת וידידותית והתגברות על רוע באמצעות אמון הדדי ושיתוף פעולה.

בספר מוצגות מחאות נגד בריונות, הומופוביה, אנטישמיות ואלימות כנגד נשים.

קינג סיפר שהוא התחיל לחשוב על הרעיון לספר ב-1978 והתחיל לכתוב אותו ב-1981. הוא הסביר שבהתחלה הוא רצה שהדמות הראשית תהיה של טרול, בדומה לסיפור ילדים בשם "שלושת עזי בילי גראף", ששולט במערכת הביוב המקומית ולא רק בגשר. הוא גם ידע מראש שהוא רוצה שהסיפור ישלב בין הסיפור של הילדים ושל המבוגרים שהם גדלו להיות.

הספר זכה בפרס הפנטזיה הבריטי ל-1987, וקיבל מועמדויות לפרס לוקוס ופרס הפנטזיה העולמית של אותה שנה. הספר הוכתר על ידי העיתונות בארצות הברית כספר הנמכר ביותר ב-1986. בשנת 1990 הופקה מיני-סדרה באותו השם, המבוססת על הספר, ובשנת 2017 יצא החלק הראשון של הספר בתור עיבוד קולנועי שהצליח בקופות, ובעקבותיו הופק החלק שני שיצא ב-2019 - שני הסרטים זכו להצלחה קופתית וביקורתית.

עלילת הספר

הספר מביא את סיפורם של שבעה חברים מהעיר הדמיונית דרי (Derry) שבמיין. העלילה מתחלפת בין שתי תקופות זמן שונות. קו עלילה אחד מתרחש בשנות ה-50 המאוחרות, כאשר הגיבורים היו בני 11. כל אחד מהילדים נתקל במפלצת המגלמת את פחדיו העמוקים ביותר. הם מבינים כי מדובר במפלצת אחת, שמשנה את צורתה, ואורבת בעיקר לילדים. צורתו הנפוצה ביותר של "זה" היא הליצן, ומשכנו תעלות הביוב מתחת לעיר. הילדים עוזרים אחד לשני, ולבסוף מחליטים לנסות ולהרוג אותו. הם יורדים למערכת הביוב, מביסים את "זה" אך לא הורגים אותו. באותו הלילה הם נשבעים שבועת דם, שאם "זה" יחזור - הם יתאחדו להילחם בו מחדש. אחרי המאבק הנורא שעברו, כולם, פרט לאחד, עוזבים את דרי ושוכחים את כל אירועי אותו הקיץ.

קו העלילה השני שמסופר במקביל, מתחיל כשאחד מהם, מייק הנלון, שנשאר בעיירה ועובד בה בתור ספרן, קורא להם לחזור בשנת 1985. מייק נשאר בדרי, ולא נותן לעצמו לשכוח את האירועים. כשמתחיל גל נוסף של רציחות, הוא מתקשר לחבריו ומזכיר להם את השבועה שנשבעו. כל אחד מהשישה זוכר את השבועה, ואת האימה שעמדה מאחוריה, אך בלי לזכור בדיוק את פרטי האירועים שהתרחשו. חמישה מחבריו של מייק עוזבים את הכל, וחוזרים על מנת לסיים את הריגת המפלצת. השישי, סטאנלי יוריס, נמצא מת באמבטיה שלו באטלנטה. הוא התאבד רגעים ספורים לאחר שהרים את שפופרת הטלפון. חמשת החברים מגיעים לדרי, ולאט מתחילים להיזכר בקסם, ובאימה ששוררים בדרי. "זה" יודע כי מדובר בחבורה חזקה, ומנסה לתקוף אותם לפני שזיכרונם יחזור אליהם לגמרי. החבורה מצליחה לברוח, מלבד מייק שנפגע והובהל לבית החולים. חמשת החברים הנותרים, יורדים למערכת הביוב, ונלחמים ב"זה". על אף שהיו חמישה במקום שבעה (המספר שבע הוא בעל משמעות בספר), ועל אף ש"זה" הצליח לפצוע ולהרוג חלק מהם, בסוף הם מצליחים להתגבר על המפלצת ולהכניע אותה סופית.

הבחנה

במהדורה המחודשת משנת 2017 שיצאה לכבוד הסרט נעשה שימוש בשני סוגי גופנים שונים כדי להבחין בעלילה הנעה בין הזמנים. הגופן דוד משמש לרוב כדי לתאר את ציר הזמן של 1986 או כאשר יש מעבר חד בין שני צירי הזמן והגופן טיימס ניו רומן משמש לציר הזמן של 1957. כמו כן, ישנה הבחנה בין המפלצת "זה" לבין המילית עצמה. "זה" מסומן גם כן בגופן דוד.

ביקורת

הספר זכה בפרסים רבים, ונחשב במרוצת השנים לאחד מספריו החשובים והמוערכים ביותר של קינג. "זה" היה ספר הבדיון הנמכר ביותר בארצות הברית ב-1986 יחד עם ההצלחה המסחרית והביקורות המהללות, ישנם גם ביקורות על מוטיבים מסוימים בספר, ובפרט על הסצנה החותמת את התמודדות מועדון הלוזרים עם "זה" בילדותם, אשר מתארת מין קבוצתי של ששת הנערים והילדה היחידה בחבורה.

קישורים חיצוניים

• יואב שי, זה – סטיבן קינג צולל לתוך החומר הגולמי ממנו מיוצרת האימה, מתוך הבלוג Writer's block. ‏8 בינואר 2018