זכויות נשים בקוריאה הצפונית
זכויות הנשים בקוריאה הצפונית השתנו לאורך ההיסטוריה. חלוקת קוריאה (אנ') והרעב ההמוני בקוריאה הצפונית מילאו תפקיד חשוב בעיצוב זכויות הנשים במדינה.
.jpg)
הקשר ההיסטורי עריכה
עד ל-1945, בקוריאה הצפונית, לנשים היו מעט מאוד זכויות. הן עסקו בטיפול צאצאי המשפחה. לנשים היו הזדמנויות מועטות להשתתף בחיים החברתיים, הכלכליים או הפוליטיים. בחברה הקוריאנית המסורתית, השכלה אקדמית לא הייתה חשובה לנשים, ורק מעטות קיבלו השכלה אקדמית. במאה ה-19, מיסיונריות נוצריות הקימו בתי ספר לבנות, ואפשרו לצעירות קוריאניות לקבל השכלה מודרנית.[1]
המעמד החברתי ותפקידיהן של נשים השתנו באופן קיצוני לאחר 1945. ב-30 ביולי 1946, העבירו השלטונות מקו רוחב 38 צפון חוק שוויון מיני. חוקת קוריאה הצפונית מ-1972 קבעה כי "נשים מחזיקות במעמד חברתי שווה לגברים". חוקת 1990 קבעה כי המדינה מחויבת ליצור תנאים שונים לקידום נשים בחברה. באופן עקרוני, החוק הצפון קוריאני תומך בשוויון מיני.[1]
עם זאת, זכויות נשים אינן מבוצעות במלואן. אף על פי שהמשטר של קים ג'ונג-און הביא לנשים השתתפות שווה יותר בכוח העבודה מחוץ לבית ולגישה רבה יותר לחינוך, נשים המשיכו להיחשב נחותות מגברים. חלק מההיבטים של תוכניות הלימודים בין בתי הספר לבנים לבתי הספר לבנות שונים, כאשר בבתי הספר לבנים יש דגש על חינוך גופני, כאשר בבתי ספר לבנות יש דגש על כלכלת בית. עם זאת, במערכת האוניברסיטאות של קוריאה הצפונית, רוב הנשים מתמחות ברפואה, ביולוגיה, שפות זרות וספרות.[1]
קוריאה הצפונית נותרה חברה פטריארכלית ביותר, ותפקידן של הנשים במישור המשפחתי ובמרחב הציבורי השתנה מספר פעמים מסוף מלחמת העולם השנייה ועד היום. לאחר המלחמה, נשים השתתפו בכלכלה הסוציאליסטית, ומילאו תפקיד מרכזי בשיקום המדינה. עם זאת, ככל שהכלכלה השתפרה, נשים היו פחות נחוצות בכוח העבודה, ולכן התפתח מהלך להעביר נשים לבצע תפקידים מסורתיים יותר.[2]
עובדי מדינה ומשפחותיהם בקוריאה הצפונית יכלו להתקיים מהמנות שקיבלו מהמדינה, אך במהלך הרעב הצפון-קוריאני בשנות ה-90 של המאה ה-20, המשפחות נאלצו לחפש תמיכה כספית במקום אחר. הממשלה חסרת המזומנים מסתמכת, במידה רבה, על העבודה החופשית שהיא מקבלת מגברים, וסביר להניח שהנוהג הזה לא יופסק בזמן הקרוב.[3]
המעורבות הנוכחית של נשים בשוק העבודה איננה ודאית, בעיקר בשל הכלכלה האפורה הבלתי מוסדרת בשוק, שגדלה מאז הרעב. על פי הארגון Human Rights Watch, נשים חשופות לאלימות מינית ולניצול מיני, ו-"יישום הכללים והתקנות על פעולות השוק הן שרירותיות ופקידי ממשלה יכולים לדרוש שוחד ולהטריד מינית ולכפות נשים ללא כל עונש".[3]
אלימות נגד נשים עריכה
אפילו במעמדות הנמוכות ביותר של הסונגבון, שיטת מעמד שמיוחסת לקוריאה הצפונית, נשים מתמודדות עם פעולות איבה ייחודיות, בעיקר בשל הגעתן לזנות ולשימוש בסמים, ואפילו סיכון בהתעללות מינית או בסחר מיני.[4]
זנות בקוריאה הצפונית עריכה
הרעב הצפון-קוריאני בשנות ה-90 של המאה ה-20 שינה את החברה הצפון-קוריאנית באופן עמוק. במהלך ואחרי הרעב, מיליוני צפון-קוריאנים היו צריכים לשרוד בכוחות עצמם. עבור אלפי נשים צפון-קוריאניות, זנות הייתה אסטרטגיית ההישרדות האחרונה שיכלו לעשות.[5]
בסוף הרעב הצפון-קוריאני, הסחר המיני היה נפוץ בקוריאה הצפונית. הזנות בקוריאה הצפונית נהייתה מאורגנת יותר ודורסנית יותר.[5]
ב-2008, הואשמו מספר בכירים בשלטון בהגנה על בית בושת בהמהונג. ב-2009, נעצר מנהל פונדק בהייסאן (אנ') על ידי המשטרה, בגין סרסרות של נשים ונערות, חלקן באמצע שנות העשרה לחייהן. "רפורמת" המטבע של קוריאה הצפונית מ-2009 גרמה ליותר נשים להגיע לזנות. ב-2010, בית בושת בצ'ונגג'ין אורגן על ידי זוג מנהלים שהתאימו בין לקוחות, לעיתים קרובות חיילים, לעובדי מין, לעיתים קרובות סטודנטיות באוניברסיטה ונשים שתלויות בסמים. ב-2014, מנהל מפעל צפון-קוריאני בסין הואשם בסרסרות של עובדות במפעל.[5]
לא ניתן לדעת האם הממשל בקוריאה הצפונית מקבל או דוחה סחר מיני במדינה. באופן עקרוני יותר, בחברה שבה פקידים הם החוק, שבה האכיפה היא שרירותית, ובה המדינה מרוויחה מסחר לפחות בעקיפין, לא ניתן להבחין בין שחיתות למדיניות קיימת. העיתון Daily NK דיווח שזנות מנוהלת יותר ויותר על ידי אנשי עסקים בעלי קשרים טובים בקוריאה הצפונית, ומוגנת על ידי הפקידים שהם קשורים אליהם.[5]
עריק צפון-קוריאני אמר לחבר האספה הלאומית של קוריאה הדרומית, הא טא-קיונג (אנ'), שבעיר שהוא גדל היו 500 זונות מתוך 400,000 איש שגרו בעיר.[6]
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- דו"ח אלימות מינית נגד נשים על ידי פקידים מאת Human Rights Watch, 2018
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 "North Korea - The Role of Women". countrystudies.us. ארכיון מ-2016-11-03. נבדק ב-2016-11-15.
- ^ News, Je Son Lee for NK; network, part of the North Korea (14 בפברואר 2015). "Ask a North Korean: are women treated equally in your society?". the Guardian. ארכיון מ-2021-06-21. נבדק ב-2021-11-01.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 "North Korea: Kim Il-Sung's Birthday No Celebration for Women". 13 באפריל 2017. ארכיון מ-2021-01-14. נבדק ב-2021-11-01.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "North Korea's War on Women". Weekly Standard. 2015-04-27. ארכיון מ-2016-08-14. נבדק ב-2016-11-15.
- ^ 1 2 3 4 "In North Korea, prostitution used to be a survival strategy. Now, it's just another racket". freekorea.us. 3 באוגוסט 2015. ארכיון מ-2016-11-18. נבדק ב-2016-11-17.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Does North Korea have sex trade and drug problem?". The Korea Observer (באנגלית אמריקאית). 2015-02-04. ארכיון מ-2016-11-23. נבדק ב-2016-11-22.