זכריה (אפיפיור)
זכריה (בלטינית: Zacharias, זכריאס) היה אפיפיור מ-3 או 5 בדצמבר 741 עד 22 במרץ 752. הוא היה יווני מסנטה סברינה שבקלבריה והיה לאפיפיור האחרון מבין האפיפיורים הביזנטיים. קרוב לוודאי שהיה כומר של הכנסייה הרומית וככזה חתם על הצו של המועצה הרומית בשנת 732 והיה ביחסים קרובים עם גרגוריוס השלישי, אותו ירש ב-10 בדצמבר 741.
 | |||||
| לידה |
679 סנטה סברינה, קלבריה, האימפריה הביזנטית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
22 במרץ 752 (בגיל 73 בערך) רומא, איטליה | ||||
| מדינה |
האימפריה הביזנטית  | ||||
| מקום קבורה |
בזיליקת פטרוס הקדוש | ||||
| דת |
הכנסייה הקתולית | ||||
| |||||
  | |||||
זכריה היה דיפלומט נבון. כשהבין שהברית של קודמו בתפקיד עם הדוכס הלומברדי מספולטו לא תורמת להגנת ערי האפיפיור נגד המלך הלומברדי ליותפראנד, פנה זכריה אל המלך ישירות. ספר האפיפיורים, ה"ליבר פונטיפיקליס" מציין את ההשפעה האדירה שהייתה לזכריה על ליותפראנד וראטכיס (אנ') יורשו. ההתמודדות עם נסיכים אלה במצבי חירום שונים תרם לשמירת האזור מהתקפות לומברדיות.
התכתבות ששרדה בין זכריה ובוניפציוס הקדוש, השליח של גרמניה, מראה עד כמה גדולה הייתה השפעתו של אפיפיור זה על האירועים בצרפת ובגרמניה. הוא עודד את הדחתו של המלך המרובינגי האחרון של הפרנקים, כילדריך השלישי, ובברכתו הוכתר פפין הגוץ כמלך הפרנקים בסואסון בשנת 752.
זכריה מת ב-22 במרץ 752 ונקבר בבזיליקת פטרוס הקדוש. מחליפו היה סטפנוס, שמת זמן קצר לפני ההכתרה ואינו נחשב לאפיפיור. לאחר מכן הוא הוחלף על ידי סטפנוס אחר שהפך לסטפנוס השני.
במאמץ לנצר את רומא, זכריה בנה את כנסיית סנטה מריה סופרה מינרווה על מקדש עתיק למינרווה ליד הפנתיאון. כמו כן, זכריה שיקם את ארמון הלטראנו והעביר את ראשו של גאורגיוס הקדוש לכנסיית סן ג'ורג'ו אל ולאברו.
קישורים חיצוניים עריכה
- זכריה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
| הקודם: גרגוריוס השלישי |
אפיפיור (רשימת האפיפיורים) |
הבא: סטפנוס השני |